ויזרע יצחק י

שהרי אמת הוא ראש תוך סוף כל האותיות וכן כל אותיות א"ב וכו' עולים אלף תצ"ו עם הכולל וכן אמת מלא אל"ף מ"ם תי"ו אם תמנה האלף אלף עולים אלף תצ"ו וכל התורה נבנית מהם תורת אמת אות אמת איקרי וכו' לפי שסודה בת"ת דז"א ששם בחינת ו' שבשם והוא נק' אמת ועליו נאמר תתן אמת ליעקב וגם א' ב' ג' ד' ה' ו' במספר הקודמים. ו' עולה כ"א (א"א ר"ל כשתתחיל מן אות ו' להאותיות הקודמים לה כזה א' ב' ג' ד' ה' ו') וכ"א פעמים כ"א בגימטריא אמת וה"ס יה"ו כללות כל ז"א וכו' ע"ש לכן כתיב אלה תולדות השמים והארץ מלא ו' אות אמת

ויטע ה' אלהים גן וגו' המלכות נקראת גן וא"ל דשם אדנ"י אחוריים שלו אגמ"ט גימטריא גן גם שם בן א' בתוך הוא"ו כזה יו"ד ה"ה וא"ו ה"א עולה בגימטריא אב"ן והמלכות נקראת אב"ן ונקראת גן וא' זו מסוד שם אהי"ה או שם אלהים וז"ש ויטע ה' אלהים וגו'

ועץ החיים בתוך הגן וגו' כתוב בתיקונים תיקון כ"ב ועץ החיים דא עמודא דאמצעיתא דאיהו עץ החיים דלעילא דאתמר בה החכמה תחיה בעליה וכו' ואפשר לרמוז החיים גימטריא חכמה עץ החיים גימטריא רג"ל שה"ס הוי"ה דיודין ע"ב ואהיה דיודין קס"א שניהם גימטריא זכור ובזוהר ויצא דף תנ"ו ע"ב וז"ל וישכב עמה בלילה הוא הוא ודאי והא אוקמו' דעלמא עילאה דלא דסתים ולא גליא בגין דהא אורייתא מעלמא עילאה נפקא ובכל אתר עלמא עילאה הוא דלא אתגליא והא אתמר ועבד הלוי הוא בגין לאמשכא מניה ברכאן לכולא ויששכר ביה אתאחיד ועל דא קרינן עץ החיים אילנא דאינון חיין עלאין דאיקרי הוא ולא אתה וכו' וה"ס דינא עילאה דאיקרי הוא עלמא דדכורא דאתכסייא ונק' אלהים חיים שנאמר הוא אלהים חיים היא הבינה בסוד ועבד הלוי הוא כמ"ש הרב יע"ש וז"ש עץ החיים אילנא דאינון חיים עילאין וכו' וכתב הרב בסה"כ בסוד שם אכדט"ם חילוף אלהים דשם זה הוא יותר פנימי משם אלהים כי שם זה אותיותיו קודמות לאותיות אלהים ואע"פ שבשם זה הוא להפך שכל מה שמתחלף הוא דין הענין הוא כי שם הוי"ה רחמים פשוטים וכאשר יתחלף יורה על העלם הרחמים אבל שם אלהים בהתחלפו מורה על העלם הדין שהוא רמוז בשם אלהים נמצא כי שם אכדט"ם עליון ופנימי יותר משם אלהים ולכך נקראת הבינה אלהים חיים בסוד שם זה ובכל מקום שתמצא אלהים רומז לשם זה וכו' ובפ' ישקני וגו' כי טובים דודיך מיין ר"ת כדט"ם יחסר משם הזה אות א' והיה אכדט"ם חילוף שם אלהים באותיות שלפניו והשם הזה נמשך לנוק' דז"א מאימ' שהיא הוי"ה דס"ג ועם עשר אותיות הם ע"ג כמנין כדט"ם ואימ' עילאה נק' יין ואות א' החסירה משם אכדט"ם הוא כולל גם באופן אחר כי זו הא' נותן אליה מן שם אהי"ה שהיא אימ' עילאה ובשם זה עולה ע"ד שהם ב' אותיות גדולות שבשמע ואחד וכו' יע"ש וז"ש עץ החיים אילנא דאינון חיי עילאין בינה עילאה אלהים חיים בסוד אכדט"ם גימטריא החיים ע"ה בתוך הגן היא מלכות וכן בזוהר אחרי מות דף נ"ח וז"ל ת"ח כתיב ונהר יוצא מעדן ותניא מה שמיה דההוא נהר אוקי' יובל שמיה וכו' ובספרא דרב המנונא סבא חיים שמיה דמתמן נפק חיים לעלמא ואינון איקרון חיי מלכא והא אוקימנא ההוא אילנא רבא ותקיפא דמזון לכולא ביה איקרי עץ חיים אילנא דנטע שרשוי באינון חיים וכו' יע"ש וא"ל עץ החיים גימטריא הוי"ה דיידין ואהיה דיודין קס"א פנים דאבא ואימא שהם גימטריא זכור שמה הזכירה לכן נק' ז"א עץ החיים גימטריא זכור ובתיקונים תיקון נ"ב ועץ החיים עמודא דאמצעיתא דאיהו עץ החיים דלעילא דאתמר בה החכמה תחיה בעליה ובזוהר פרשת שמיני דף מ"א בפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' מאן חיים אלא אינון חיים דעלמא דאתי וחיים תמן שריא וע"ד תנינן עץ חיים היא אילנא מאינון חיים אילנא דנטע באינון חיים וכו' ונראה דחכמה אקרי חיים דכתיב החכמה תחיה בעליה וכן הבינה הוא אלהים חיים וכו' וכן בתיקונים

ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן איתא באדרת האזינו דף ר"ץ ע"ב מאן הוא עדן דא חכמה עלאה ודא י' להשקות את הגן דא הוא ו' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא הוא ד' וכו' ונראה ונהר דא בינה יוצא מעדן חכמה להשקות את הגן דא ו' וכתב הרמ"ז ז"ל כי ו' מילוי וי"ו וא"ו ו"ו ו' פשוט גימטריא גן ועוד כי וי"ו פנים ואחור הם הט"ה זכ"ז גימטריא גן וז"ס גן הוי"ה כי הוי"ה סוד ז"א הנק' ו' גימטריא גן הוי"ה שכן ו' פשוטה וג' מילוי י' גימטריא גן וכן פנים ואחור דכינה עשה לגן ז"א סיד ו' דכתיב כונן שמים בתבונה וכו' והיא נק' האלהים ולא אלהים ובזוהר שם והאלהים עשה אילנא אחרא לתתא מניה ולא יעשה וכו' ונראה דלכך והאלהים עשה ו' סוד ז"א עמה כדכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ובתיקונים דף נ"ח כל מאן דעבד צדקה במסכנא גרים ההוא נהר דאתמשך מעדן דאיהי אימא עלאה להשקות את הגן דאיהי דל"ת וכו' ונראה ונהר הוא היסוד את הגן היא מ' דל"ת הגן ה' ג"ן חמשה פעמים גן הם גימטריא סהר וזה רמז אגן הסהר וכו' ואפשר ונהר נה"ר היא אימא עילאה ונהר ו' עמה היסוד דז"א יוצא מעדן אבא דב' יסודות דאבא ואימא האימא בתוך יסוד דז"א וזהו ונה"ר יסוד דאימא הנק' נהר ונהר ו' ז"א עמה יוצאים מעדן יסוד דאבא להשקות מ' דל"ת

ויקח יהו"ה אלהים את האדם, וינחהו בגן עדן וגו' בזוהר אמרו לקחו בדברים כד"א קח את אהרן רי"א לקחו ברוח ואפשר כמ"ש במציעא בכסא של רבי חייא שעולה מאליו ולא היו המלאכים נושאים אותו כשאר צדיקים ובזה פירש מהר"ם אלשיך ז"ל בפסוק ומשה עלה אל האלהים ע"ש. וכתב הרב תורת חיים שהיה עולה בדבורו שא"ל הקב"ה וז"ש ויקרא אליו ה' מן ההר וגו' שמשה עלה אל האלהים ע"י קריאת ה' אליו וא"כ אפשר שזשה"כ ויקח יהו"ה אלהים את האדם שלקחו ה' ממש ועלה מאליו לג"ע ע"י דבור ה' ואפשר שז"ש בזוהר שלקחו ברוח

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. בשבת דף נ"ה אמרו מלאכי השרת להקב"ה רבש"ע מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון אמר להם מצוה אחת קלה צויתיו ועבר עליה עיין מ"ש מהרש"י בב"ר מצוה קלה צויתיו ועבר עליה בקום עשה וכן בש"ר פרק ל"ב אמר הקב"ה אדם הראשון צויתי אותו מצוה אחת כדי שיקיימנה והשויתיו למלאכי השרת וכו' אלו שהם עושים ומקיימים תרי"ג מצות וכו' וכתב מהרש"י מפני שמצות אדה"ר לא היה בה אלא שב ואל תעשה לכן אמר כדי שיקיימנה וכו' וישראל עושים ומקיימים תרי"ג מצות שזה קיום ומעשה ממש רמ"ח מצות עשה וכו' יע"ש ומ"ש והשויתיו למה"ש וכו' נראה דס"ל כמ"ד הן האדם היה כאחד ממנו כאחד ממה"ש וכו' עמ"ש שם ועוד א"ל דמלאכי השרת ס"ל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו אינה אזהרה אלא דעץ הדעת הוא סם המות והאוכל ממנו ימות וה' חס על אדה"ר יציר כפיו והזהירו שלא יאכל ממנו פן ימות וכן סברה חוה כמ"ש בב"ר פי"ט ס"ד ומפרי העץ וגו' הה"ד אל תוסף על דבריו וכו' כך אמר הקב"ה כי ביום אכלך ממנו וגו' והיא לא אמרה כן אלא וכו' ולא תגעו בו כיון שראה אותה עוברת לפני העץ נטלה ודחפה עליו א"ל הא לא מיתת וכו' וכתב מהרש"י צ"ל שטעתה חוה לחשוב מאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות דרך טבע שהצילן ממיתה ולא עונש ומזה חשבה ג"כ שאחר שממית באכילה ימות ג"כ