עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ויזרע יצחק

ויזרע יצחק ז

Vayizra Yitzhak 7 · ויזרע יצחק · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואי לאו הא אנא אהדר לך לתהו ובהו וכלא בגיניה דאדם קיימא הה"ד אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי וכו' יע"ש ונראה אדם עליה בראתי אלו ישראל כמשה"כ ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויים אדם ואין אה"ע קרויים אדם וז"ש בראשית ברא וגו' בשביל התורה הנקראת ראשית כדכתיב ה' קנני ראשית דרכו וגו' ובשביל ישראל הנק' ראשית כמשה"כ קדש ישראל לה' ראשית תבואתו דהכל על התורה קיים וכן אמרו בש"ר בפרשת נשא צפה הקב"ה וראה שישראל מקבלים את התורה שאלולי כן לא נברא העולם שנאמר אז ראה ויספרה וגו' מה כתיב אחריו ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה ואין אדם אלא ישראל שנאמר ואתנה וגו' יע"ש וזה רמז כי בנ"י ישרא"ל עם שמנה אותיות גימטריא ת'ורה וכן ואדם עליה בראת"י גימטריא תרי"ג דלא נברא העולם אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה (אמר אליהו עכ"מ והשאר קרוע)

בראשית וגו' אר"י לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם וגו' ומ"ט פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שלא יאמרו אה"ע לישראל לסטים אתם וכו' וא"ל שז"ש הכתוב ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו דכיון שהוא מלך לעולם והכל שלו לכן גוים אבדו מארצו היא ארץ ישראל דברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

בראשית כתב הרמ"ז בראשית א'תי ב'שר א'תי א'הבה ת'ורה י'ראה ב'שר המ' נקראת בשר יע"ש וא"ל אתי בשר מי שמשים פצמו רך כבשר ובפ"ק דסוטה אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים עצמו כבשר שנאמר והיה מדי חדש וגו' יבא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' ופירש"י ז"ל כבשר שהוא רך ולא כאבן שהוא קשה להשתחות לפני להתפלל אותם שהם כבשר יבאו ויתפללו כי הם נשמעים לפני אבל גסי הרוח לא יבאו יע"ש וזהו בראשית אתי בשר מי שהוא רך כבשר הרי הוא אתי נכנס לפני ואבות העולם חיו כמנין בש"ר אברהם קע"ה יצחק ק"פ יעקב קמ"ז גימטריא בש"ר כל ימיהם עבדו את ה' באהבה ותורה וביראה וגם הענוה וזה רמז א'תי א'הבה ת'ורה י'ראה בשר שני חייהם שהם גימ' בשר שהם ענוים ורכים כבשר וז"ש יעקב אבינו עה"ש האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק וגו' א'בתי א'הבה ב'שר ת'ורה י'ראה התהלכו לפני כמ"ש יבא כל בשר להשתחות לפני וכו' וזה רמז הפסוק ויזכור כי בשר המה וגו' בזכות אבותם שחיו תק"ב שנים שגימטריא בשר דכל ימיהם עשו עצמם כבשר וא"ל א'ית א'הבה י'ראה ת'ורה ב'שר ב'רכה ש'פע ר'חמים וא"ל א'ית ה"ס אהיה דהיהין א'לף גימטריא קי"א ותכה ה"פ ה"ה גימטריא נ' י"פ יו"ד גימטרי' ר' ה"פ ה"ה גימטריא נ' הכל גימטריא א"ית והמ' הנקראת בשר מקבלת ברכה שפע רחמים מבינה עילאה וזה רמז גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו את"י אהבה תורה יראה שהם חג"ת ואז המלכות הנקראת שמו מקבלת להם ומתרוממת ועי"כ והיו תמים וזהו ונרוממה ש'מו יחדיו וגם הוא נגדל ע"י אימ' סוד שם אהיה כנז' וה"ס ובתבונה יתבונן ואז המלכות הנקראת שמו מתרוממת עמו יחדיו יהיו תמים שמו יחדיו גימטריא שכינה ע"ה וגימטריא זכר נקבה ע"ה ועוד שכינה גימטריא שפ"ה וחיבור הוי"ה עמה גימטריא את"י ובתיקונים דף י' ע"ב ה' מלכות וגו' ומחסד איהי מלכות אהבת ה' כמה דאיתמר מגבורה איהי יראת ה' ואורייתא דאיהי תרי"א מתרוייהו אתיהיב' לישראל ודא עמודא דאמצעיתא וכו' וכתב הרמז ולע"ד זוהי מלת בראשית אית בשר ר"ל המלכות נקראת בש"ר מבשרי והיא מקבלת מן אי"ת שהוא ר"ת אהבה יראה תורה ע"ש וזה רמז את"י אהבה יראה תורה מלבנון כלה שהיא מקבלת מחג"ת ועמ"ש בריש פרשת שמות

ובמדרש חזית סס"י י"ו אר"ל כנגד שנות אבות וי' הדברות גימטריא שי"ר תק"י וא"ת דאית מן תק"י צא מהם שני רעבון דאין עולים מן המנין וכתב מהרש"י צא מהם שני רעבון דיעקב דכתיב כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ אבל שני רעבון דאברהם ויצחק לא שהרי ירדו מצרימה ולא נצטערו ברעב ע"ש א"כ חיי האבות אברהם קע"ה יצחק ק"ף יעקב קמ"ה הם גימטריא ת"ק ובזכותם העולם קיים שהוא מהלך ת"ק שנים וזהו בראשית שי"ר תא"ב כמ"ש בתיקונים ועוד שכתב הרב בס' היחודים כי ג' יחודים הם הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י וביאורם הוא כי הוי"ה אהי"ה כתר ז"א עם כתר נוק' והוי"ה אלהי"ם מוחין דז"א עם דנוק' והויה אדנ"י הם ז' תחתונו' דז"א עם ז' תחתונו' דנוק' וג' יחודים אלו הם בגימטריא נ"ר והם בזו"ן וכנגדם יש נר שני למעלה בזווג או"א ממש וז"ס חיוב האדם להדליק ב' נרות בליל שבת וכנגד ב' נרות הקדושה יש ג"כ דקלי' לכן חובה להדליק ב' נרות דקדושה כדי שיכבו ב' נרות דקלי' וכו' יע"ש ואבות העולם הן הן מרכבה בחייהם תקנו ב' נרות אלו דקדושה גימטריא ת"ק כמנין שני חייהם וזה רמז בראשית שר אבתי שחיו ש"ר שנים ותקנו ב' נרות דקדושה גימטריא ש"ר והם קיום העולם שהוא מהלך ת"ק

ועוד א"ל כי אברהם לא הכיר את בוראו עד ג' שנים שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי א"כ עק"ב דאברהם וקמ"ה דיעקב וק"פ דיצחק הם גימטריא תצ"ז ועם כללות תלת אבהן גימטריא ת"ק ואם תחשוב יעקב קמ"ז יצחק ק"פ אברהם עקב גימטריא צבאות שהם עבדו את ה' כמנין צבאות ובזכותם יצאו צבאות ה' וכו'

ורוח אלהים מרחפת וגו' כתב הרב כי שם אלהים דיודין גימטריא ש' ואם תסיר שרשו שהוא הפשוט פ"ו נשאר גימטריא רוח וזהו רוח אלהים והיא מדת הדין הנק' רוח אלהים המרחפת על מדת החסד הנק' מים שהעולם נברא בתחילה בדין וכו' ואפשר לרמוז ורוח אלהים מרחפת ס"ת חמת ב"פ דרך וכתב הרב על פסוק הלא פרוס וגו' ועניים מרודים תביא בית ר"ת גימטריא שני פעמים דרך שהם דרכי מות וצריך לעורר ב"פ ס"ג וקס"ו (שהם הויה דס"ג ואהיה דיודין קס"א גימטריא דרך) שהם אחוריים שלו להמתיקם וכו' ונראה דצ"ל וצריך לעורר ב"פ ס"ג וקס"א שהם הויה דס"ג ואהיה דיודין קס"א גימטריא דרך וב"פ דרך הם גימטריא חמת אבל שם ס"ג וקס"ו אחוריים שלו הם גימטריא רכ"ט וב"פ רכ"ט הם גימטריא נחת מה שהיה חמת נעשה נחת

ויאמ"ר אלהי"ם יה"י או"ר ויה"י גימטריא תו"ר הוא אור שנתגלה מיסוד דאבא שנק' תורה על שם שכבר יצא זה היסוד מיסוד דאימא וזהו תורה לשון הוראה וגם שמאיר ומראה את הנוק' ואור היסוד דאבא מאיר לחסדים ומוציאים לחוץ ונק' תורה ה' תו"ר מילוי אדנ"י והוא ממלא ה' כמ"ש הרב במשנת על שלשה דברים העולם עומד וכו' וז"ס ויאמר אלהים יהי אור ויהי גימטריא תו"ר שמאיר לחסדים ומוציא' לחוץ וממלא הנוק' ונקרא תורה וזהו וירא אלהים א"ת האו"ר גימטריא תרי"ג דבתורה ברא העולם שנאמר ואהיה אצלו אמון וגו' וזהו כי טוב דהתורה נקראת טוב גם א"ת האו"ר כ"י טו"ב ס"ת ברית היא התורה כמשה"כ אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ובב"ר פ' ג' סי' ה' א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אור כנגד ה' חומשי תורה וכו' יע"ש

וירא אלהים את האור כי טוב בב"ר פי"א ובש"ר פ' לה' אמרו אור שנברא ביום א' היה אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב מהו כי טוב שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה והיכן גנזו בג"ע שנאמר אור זרוע לצדיק וגו' ובב"ר פ' ג' סי' ו' ובש"ר ס"פ י"ח מבואר שהיה אורו גדול מאור החמה של עכשיו מט' (פעמים) דכתיב ואור החמה יהיה שבעתים כאור