ויזרע יצחק סג

ותלה ארץ מצרים וגו' אפשר לפרש לפמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק ה' יספור בכתוב עמים זה יולד ש"ם סל"ה גימטריא ה' אלהים שגימטריא ת"ל וה' אותיות הפשוטים או ה' כוללים ה' אלהים עצמם וכו' יע"ש וזהו ותל"ה שגברו ה' אלהים שהם דינים קשים שגימטריא תל"ה

רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה כתוב בס' חסידים סי' רצ"ג ל"ל לכתוב זה בתורה אלא ללמד לך אם המלך מטיל מס על העיר בני העיר יתנו ות"ח שעוסקין בתורה יומם ולילה לא יתנו עמם דבר כי לא בעבורם הוטל על העיר אלא בעון עמי הארץ ות"ח תורת אלהים משמרתם הרי פרעה לכהני ע"א עשה טובות וכ"ש עבדי ה' שיהיו מספקים כל צרכיהם שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם אלא עשיתי להם כל צרכיהם עכ"ל

פרשת ויחי

ועשית עמדי חסד ואמת וגו' אמרו רז"ל חסד של אמת שעושים עם המתים שאינו מצפה לתשלום גמול ועד"ה נראה דמי שעושה חסד עם המתים זוכה לחסד ע לין דעי"ו כמ"ש בזוהר נשא דף קל"ג ע"ב וז"ל והאי דכתיב וחסדי מאתך לא ימוש חסד דעי"ו ובחסד עולם חסד דאקרי חסד עולם והאי הוא אחרא דז"א דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה והאי חסד דעתיק דעתיקי' הוא חסד דקשוט וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא וכו' יע"ש ונראה דחסד עולם היינו חסד דז"א למ' שנק' עולם כמ"ש בר"מ בפרשת פינחס דף רמ"ב וז"ל ויפגע במקום וכו' הקב"ה מקומו של עולם מאי עולם דא שכינתא תרגום עולם עלמא לישנא דעולימא כד"א העלמה וכו' ע"ש וזהו אמרתי עולם וכו' השכינה בחסד דז"א יבנה ונק' חסד עולם כמ"ש בתיקונים דף קל"א אבל לתתא בית גופא בעלמא דין דאיהי שכינתא תתאה וכו' ע"ש חסד עולם דהוא בחי' גופא אבל חסד דעי"ו הוא חסד של אמת וחסד אמת לאו בחי' גופא אלא בחי' דנשמתא לכן מי שעושה חסד של אמת עם המתים זוכה לחסד דעי"ו הוא חסד אמת לעה"ב עולם הנשמות

שכל את ידיו כי מנשה הבכור כתב הראב"ע אע"פ שמנשה הוא הבכור וכן כי עם קשה עורף הוא וכתב הרא"ם דאין זה ע"פ שרשי רז"ל שאמרו כי משמש בד' לשונות או דילמא אלא דהא ולא בלשון אע"פ ע"ש גם הרב מנחת יהודה דחה כן והא דכתיב לה' אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו פירושו דהא דאם לא היה אז במדת רחמים והיה דן אותנו כפי עונותינו לא היה לנו תקוה לכן צריך שיהיה בעל הרחמים ע"ש וכן יש לפרש וסלחת לעוני כי רב הוא כיון שהוא רב אם אתה דן אותי כפי העון לא יש תקוה. וכן יש לפרש רפאה נפשי כי חטאתי לך

האלהים אשר וגו' המלאך וגו' כתב רבינו אפרים מה שהזכיר האלהים ב' פעמים שלא תאמר לפי שהוא מדת הדין ואינו מרחם באותה מדה לכך נאמר האלהים הרעה אתי כשבניו עושים רצונו מדת הדין נהפך לרחמים ומה שקראו מלאך כך עתה בסדר המרכבה כי הקב"ה מלאך בסוד מלאכים וגלגל בסוד גלגלים הוא הכסא וכולם אצילות הם הנאצלים מזוהר אורו הגדול לאין תכלית וכן כתיב בפ' שמות וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש ומיד כתיב ויקרא אליו אלהים וכתיב כי ירא מהביט אל האלהים ולפיכך מלאך גימטריא האלהי"ם וכו' עכ"ל וכן בזוהר המלאך וגו' דא שכינתא דאזיל עמיה דב"נ וכו' ע"ש

ויש לרמוז המלא"ך הגא"ל את"י ס"ת כל"י כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק מלך ביפיו וגו' השם היוצא הוא יכ"ל בחלוף מל"ך בא"ת ב"ש הוא גימטריא ס' כמנין הוי"ה דמ"ה עם י"ה פשוט הוא ס' ע"ש ושם ג"כ כתב הרב בפסוק נבוב וכו' כי זה השם הוא גימטריא ס' וה"ס ששים גבורים סביב לה וסוד ששים המה מלכות וגו' נרמז שם ב"ן דההין ונשארו אותיות ו"ב הם ט' ע"ה המספר ט' אותיות עצמם של הוי"ה דב"ן ע"ש א"כ היא מלכות המלאך מלך ה"א ורמז בס"ת כל גימטריא ס' וה"ס ששים המה מלכות וששים גבורים סביב לה וה"ס שם ב"ן וט' אותיותיו

ובזוהר ויקרא דף י"ח ע"א אר"א בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם דכתיב והאלהים נסה את אברהם מאי נסה כד"א ואל עמים ארים נסי וכו' בגין דאשתכליל ימינא ואשתלים הה"ד והאלהים נסה את אברהם והאלהים דייקא ודא הוא ופחד יצחק וכו' וכתב הרמ"ז והאלהים דייקא שלא אמר ואלהים שהיא גבורה אלא בה' נוספת היא הבינה ה' ראשונה שבשם ועוד הוסיף ו' דהול"ל האלהים נסה אלא דא הוא פחד יצחק וכו' לחבר הדין בו' החבור למדת החסד וגם אני אומרים עננו ופח"ד יצח"ק והוא עולה בגימטריא ברחמי"ם עכ"ל א"כ האלהים הוא רחמים שנמתק הדין בכח ה' ראשונה היא הבינה שכופה את הדין

ועוד אפשר לומר כמ"ש בזוהר פרשת בא דף ל"ח כתיב ליל שמורים וגו' הוא הלילה הזה וגו' אלא הרי תנינן כתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב מ"ט משום דכל זמן דלא קבילת דכר אתקרי נער מדקבילת דכר אתקרי נערה אוף הכא ליל עד לא קבילת דכר וכו' ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה וכו' דכר ונוקבא ע"ש א"כ ה' הם ה' חסדים שמקבלת ממנו שאז נק' האלהים הוי"ה אדנ"י גימטריא האלהי"ם

ואפשר האלהים רמז הוא אלהים דיודין שעולה ש' גימטריא ברחמי"ם

אבל בש"ר בפ' וירא מלאך ה' אליו וגו' אמר רבי יוחנן זה מיכאל רח"א זה גבריאל ר"י הארוך כל מקום שהיו רואים אותו היו אומרים שם רבי' הקדוש כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה ע"ש הרי מלאך ה' והוא מיכאל ולפי שכל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה לכן מיד כתיב ויקרא אליו אלהים וגו' וה"נ המלאך וגו' הוא מיכאל

את אשר יקרא וגו' ס"ת תר"א שכינה במילוי שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י גימטריא תר"א כמ"ש ואגידה לכם וגו' בקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה וכו'

גור אריה יהודה וגו' גו"ר ארי'ה גימטריא תכ"ה שם שהרג בו משה את המצרי גו"ר ארי"ה יהוד"ה גימטריא תנ"ה שם אהיה דיודין קס"א אהי"ה דאלפין קמ"ג אהיה דההין קנ"ה גימטריא תנ"ה חותם המ'

ולו יקהת עמים יקה"ת גימטריא תפלה וה"ס שם י"ה יו"ד פעמים ה"י גימטריא ש' יו"ד פעמים ה"ה גימטריא ר' וי"ה פשוט כמ"ש הרב בשער היחוד בפ' תפלה לעני וגו' ובפ' תפלה למשה והמ' נק' תפלה וכן תפלה במילוי ת"ו פ"ה למ"ד ה"י הנעלם ו"ה מ"ד י' גימטריא אדנ"י (אמר אליהו אדני הוא מלכות):