ויזרע יצחק סב

כי גם גביע גימטריא מילה שהוא סוד היסוד ע"ש וחבור מילה שהוא היסוד שיש בו ה"ח ה"פ טוב עם שכינה עולה עת כי ע"י ה"ח ה"פ טוב נתקנה שכינה ונק' עת שהוא רצון לאתקרבא ולאתחברא עם היסוד וזהו עת רצון ואפשר לאתחברא עם הוי"ה כי עת עם הוי"ה גימטריא מלכות וזה עת שהוא היסוד לאתנהרא באותם ה"ח הנק' טוב ולאתחברא בת"ת הנק' הוי"ה ועי"כ נק' מלכות וזהו עת לעשות לה' ובהקדמת הזוהר סוף דף ה' דתרין שלומות לתתא חד דיעקב וחד דיוסף ובג"כ כתיב תרי זמני שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק דא יעקב ולקרוב דא יוסף וכו' וכן כתיב טוב שכן קרוב מאח רחוק הפי' שפי' הרב טוב שכן קרוב הוא היסוד שהוא קרוב אל המ' מאח הת"ת שהוא רחוק לה ע"ש וז"ש לקרבא וכו ועיין מ"ש בפ' מקץ

וחמש חלפת שמלת כתב הרב מנחת יהודה י"מ שלכך נתן יוסף שלש מאות כסף לבנימין יותר משאר אחיו לפי שאחיו מכרוהו ובנימין לא היה במכירתו ואמרי' בפרק השולח המוכר את עבדו לעכו"ם קונסין אותו עד עשרה בדמיו כלומר עשר ידות יותר מערכו וערכו של עבד שלשים שקלים כדכתיב שלשים שקלים יתן לאדוניו עשר פעמים שלשים הם גימטריא ג' מאות ול"נ לרבינו אליקים שהרי ראובן לא היה במכירתו וכו' יע"ש ולק"מ דבב"ר פרשת ויחי פ' צ"ט וכן בספרי בפסוק ובין כתפיו שכן וגו' אמרי' שזכה בנימין שיבנה בה"מ ותשרה שכינה בחלקו שכל השבטים היו שותפים במכירתו ובנימין לא היה במכירתו וכתב מהרש"י אע"ג דראובן ויהודה לא היו במכירתו מ"מ כולם נשתתפו כיון שלא מיחו ואע"פ שראובן לא היה שם לפי שהניחו בבור ולא שמר אותו נמנה עמהם ע"ש א"כ אפי' ראובן חשוב כאלו מכרו וקונסין אותו

עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים וגו' אפשר לומר יוסף חי צדיק כמו בן איש חי וכי הוא משל וגו' כמ"ש ברבה פרשת בהעלותך כל מי שהוא ירא מהקב"ה סופו לעשות מלך וכו' לכך כתיב ירא את ה' בני ומלך וכו' עו"ד יוס"ף ח"י גימטריא רנ"ד וה"ס הוי"ה ואהיה דיודין ע"ב וקס"א שהם גימטריא רג"ל ועשרים אותיותיהם והכולל הרי רנ"ד והוא נרד וכרכום וכו' כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ס"ת כל הפסוק גימטריא נרד וכו' ע"ש. עו"ד יוס"ף גימטריא רל"ו וה"ס שיעור קומה גדול אדוננו ור"ב כ"ח גימטריא רל"ו. בנ"י ח"י גימטריא יסו"ד והוא נקרא חי ששמר בריתו ובזוהר סוף הפסוק כי עודך חי דאתקיימ' ברזא דברית קדישא דאקרי חי העולמים וע"ד בקדמיתא אמר עוד יוסף חי דאצטריך למיהב ברזא דחי וכו'

ותחי רוח יעקב אביהם אפשר לפרש כמ"ש בפסוק ורוח אלהים כי מילוי אלהים דיודין גימטריא ש' ואם תסיר הפשוט ישאר המילוי לבדו שהוא האויר שבו גימטריא רוח וכו' ע"ש הרי דהמילוי של המלא נק' רוח שהוא האויר שבה וכ"כ מהרי"א בפסוק אלה תולדת יעקב יוסף כי יעקב במילוי יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת המילוי ודי"ן ופי"ת גימטריא משי"ח ב"ן יוס"ף וזהו תולדת יעקב יוסף וכו' יע"ש וז"ש ותחי רוח יעקב שיעקב עיקר צערו על משיח בן יוסף ועתה רוח יעקב מילוי יעקב הנק' רוח שהוא גימטריא משיח בן יוסף

עוד אפשר לומר ותחי רוח יעקב ר"ת רי"ו ועיין מה שכתבתי בפסוק ועתה לא אתם וגו' ועוד תח"י רו"ח יעק"ב גימטריא תתי"ד כמנין שד"י מלא שי"ן דל"ת יו"ד גימטריא תתי"ד וה"ס יסוד הנק' רוח יעקב ז"א

רב עוד יוסף בני חי כתב הרב מנחת יהודה אפשר לומר עוד יוסף חי וכי הוא מושל רב לי אם עודנו חי אפי' איננו מושל יע"ש

ויסע ישראל וכ"ל אש"ר ל"ו ס"ת רל"ו שיעור קומה גדול אדוננו ור"ב כ"ח גימטריא רל"ו שכינה עמו

ויאמר יעקב יעקב וגו' אפשר לפרש עפמ"ש הרב בשער היחודים וז"ל ותכוון לסלק ולדחות את החיצונים ביחוד הזה והוא שתכוון לחבר ולשלב ב' שמות אלהים אלהים ויהיו מנוקדים כזה אאללההייםם ותכוון כי שני שמות אלו הם גימטריא עקב ועם עשר אותיותיהם גימט' יעקב גם תכוון כי ניקודם הוא גימטריא יעקב והוא שמונה אותיות ראשונות מנוקדות כולם בצירי חוץ מן למ"ד השניה שהיא בסגול סך כולם ק"ע ושני המימי' הם מנוקדות בפתח הרי י"ב וק"ע הרי יעקב עכ"ל לכן לא קראו יעקב יעקב ב"פ אלא כאן ברדתו למצרים בכח ב' שמות אלהים אלו שהם גימטריא יעק"ב יעק"ב דוחה את החיצונים אל תירא מרדה מצרימה וגו' והם גימטריא השט"ן להכניעו ועם י"ב שבטים הם גימטריא עשו ומכניעו

אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה נראה כמ"ש בפסוק אנכי ה' אלהיך שיש הפרש בין אנכי לאני כדאיתא בזוהר דאנכי רמז למ' אספקלריא דלא נהרא אמנם יש בה תוכיות הנוק' הנק' נפש שלה וז"ש במסכת שבת שר"ת אנכי אנא נפשאי כתבית אבא ולכן בי' הדברות נאמר אנכי כי היא בחי' נפש של המלכות אבל כשאומר אני אין בתוכה הנפש שלה יע"ש עיין מ"ש בפ' ויצא בפ' ויאמר אני ה' ע"ש וא"כ ה"נ נאמר אנכי ארד עמך מצרימה המ' בבחי' נפש שלה ואנכי אעלך גם עלה דבי"מ נתחבר עמה ו' כמ"ש וה' הוא וב"ד. א"נ ואנכי אותיות אנ"י כ"ו שה"ס אנ"י יהו"ה ואפשר שה"ס שכ' הרב כי אותיות הקודמות לשם יהו"ה טדה"ד גימטריא כ"ב והמאוחרות כוז"ו גימטריא ט"ל ושניהם אנ"י וז"ס אני ראשון ואני אחרון ע"ש וזהו אנ"י יהו"ה השם עצמו ואותיות הקודמות ואותיות המאוחרות וה' באמצע גימטריא פ"ז וזהו אנכי אנ"י כ"ו חבור דין ורחמים

ואפשר לומר ואנכי אעלך גם עלה אעלך על יעקב שהשכינה עולה עמו גם עלה כשיצאו ישראל ממצרים שהשכינה ג"כ עולה עמהם כמ"ש בש"ר פ' ג' סי' ה' אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים כשירד יעקב למצרים לא כך אמרת לו אנכי ארד עמך מצרימה וגו' ועכשיו אתה אומר לי לכה וגו' ע"ש הרי שהבטיחו שיעלה עמו גם בגאולת בני ישראל ממצרים וזהו גם עלה ויש לרמוז גם עלה עלה לגאולה אחרונה גם עלה לימות המשיח ששכינה עולה עמהם וזה רמז כי בשמחה תצאו כ"י בשמח"ה גימטריא שכינ"ה ולישרי ל"ב שמח"ה גימטריא שכינ"ה ויש לרמוז אעלך גם עלה ס"ת גימטריא אדנ"י כמ"ש הרב בפסוק ה' לאורך ימים ס"ת מכה והוא שם אדנ"י

ועוד אפשר לומר אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך וגו' אנכי היא השכינה סוד אדנ"י גימטריא ס"ה וד' אותיות הפשוט וי"ב אותיות דמילוי הם גימטריא אנכ"י וכס"א דשכינה עם ישראל ואנכי אעלך וגו' ו' עמה הוא וב"ד ואנכ"י גימטריא אנ"י יהו"ה שהם מן אני מ' יהו"ה ז"א ובזוהר בחקתי בפסוק ויסרתי אתכם אף אני שבע וגו' איתא דגם ה' עם ישראל וז"ל השתא אע"ג דישראל אינהו בגלותא קב"ה אשתכח עמהון ולא שביק לון דכד יפקון ישראל מן גלותא קב"ה יתוב עמהון דכתיב ושב ה' אלהיך ושב ה' אלהיך ודאי ע"ש ובתי' דף כ"א ע"ב ואי תימא דקב"ה לא אתתרך עמה בגין דא אמר קרא כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה הה"ד אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וגו' ע"ש ונראה כבודי ע' וכבודי ו' עמה הוא וב"ד ושם בתיקונים דף כ"ח בפסוק הושיעה ימינך דאיהו בגלותא עם שכינתא ואיהו תמיך לה וכו' עמודא דאמצעיתא דאתקשר בה בימינא לאקמא ביה שכינתא בגלותא: