ויזרע יצחק סא

של יוסף בני שכמה צרות עברו עליו ועדיין עומד בצדקו ופי' חי צדיק כמו ובניהו וגו' בן איש חי והרמז בנ"י ח"י גימטריא יסוד צדיק יסוד עולם וז"ש ויאמר ישראל וגו' אחרי ראותי את פניך כי עודך חי אחרי שראיתי צלם אלהים על פניך עודך חי צדיק וכן השבטים לא הוציאו שקר מפיהם שסברו ודאי נטמע בגלולי מצרים ונק' מת וכשא"ל יוסף אני יוסף אחיכם נסתכלו בפניו וראו צלם אלהים על פניו וזהו נבהלו מפניו שכמה צרות הגיעוהו ועדיין בצדקו

אני יוסף העוד אבי חי וגו' ואפשר לפרש לפי מ"ש בן זקנים שהיה זיו איקונים שלו דומה לו וז"ש העוד אבי חי אני יוסף דומה לו לזה נבהלו מפניו ואפשר לפרש מפניו שיש לו בושת פנים ותניא בנדרים בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מכאן אמרו סי' יפה לאדם שיהיה ביישן ע"ש ולפי שהם חשבו על יוסף שנטמע במצרים כשראו סי' יפה שיש לו בושת פנים נבהלו מפניו

העוד אבי חי קשה דהא כבר שאל השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי והרב פני דוד כתב בשם רב אחד כמ"ש בריש פסחים אייבו קיים אימא קיימת וכו' ואז"ל אביכם הזקן יצחק וא"כ אפשר דיוסף שאל על יצחק והם השיבו לו בניחותא שלום לעבדך לאבינו עודנו חי דהיינו יעקב וממילא ידע יוסף דאביו חי אף שלא השיבו על שאלתו דכיון שאמרו בניחותא ודאי דלא דברו שקר וכמו שדחה רש"י מטעם זה דברי י"מ גבי אייבו קיים וכו' אבל עתה ששקרו שאמרו ואחיו מת א"כ אין ראיה ממ"ש שלום לעבדך לאבינו עודנו חי כיון שלא השיבו על שאלתו אפשר שמת והם נתכוונו להודיעו דיצחק ואה"נ דגם יעקב מת ולא חיישי לשקר ולכך חזר ושאלם העוד אבי חי וכו' יע"ש ולא דק דבב"ר בפ' כ"ב סי' ד' הביאו דר' חייא וכו' שאל מה עבד אבא א"ל אמך שאלה וכו' השלום אביכם זה יעקב הזקן אשר אמרתם לי זה יצחק ויאמרו שלום לעבדך לאבינו הרי שהוא שאל על יעקב ועל יצחק והם השיבו לו על יעקב שהוא חי אלא דממיל' ידע ביצחק שמת ול"ד ממש לההיא דאייבו קיים וכו' שלא שאלו על אמו רק על אביו והוא השיבו על אמו שלא שאלו אבל הכא יוסף שאל ג"כ על יעקב ופשיטא דמה שהשיבו על שאלתו שיעקב חי הוא אמת ונראה כמ"שב בב"ר ולא יכול יוסף וגו' לא עשה יוסף כשורה שאלו בעט א' מהם מיד היה מת וכו' וא"כ אפשר דיוסף חשש שמא יהרגוהו וכבר כתב היפ"ת שם דלא מסתבר שאחר שנתודע להם יהרגוהו מפני הבושה שהרי אמרו דהיו מוסרים נפשם עליו אם ימצאוהו וגם יפחדו מבנימין שיגיד לאביהם ע"ש וא"כ אפשר דיוסף עצמו שהוציא כל איש חשש שמא יהרגוהו לכך מיד אמר להם אני יוסף וחזר ושאל העוד אבי חי לרמוז זה שאין עושים רעה בחיי אביהם או אפשר כיון שא"ל אני יוסף חשש שמא יסברו שרוצה לנקום מהם על מה שעשו לו לז"א העוד אבי חי וגו' דא"ל שאני משלם רעה א"א בעוד אבי חי ע"ד יקרבו ימי אבל אבי וגו'

אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה אפשר לומר לפי שהם החרימו שלא יגיד א' ושתפו השכינה עמהם לעשרה כמ"ש בפרקי ר"א ובילקוט פ' וישב ע"ש וזה רמז אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ס"ת גי' שכינה וכן מצרימה גי' שכינה ואפשר שז"ש ועתה לא אתם וגו' כי האלהים וגו' האלהים כמ"ש בפ' וירא גבי והאלהים נסה את אברהם וגו' אלהים דין וכשאומר האלהים רחמים כאמרו וה' הוא וב"ד ע"ש וא"כ הוא וב"ד נשתתפו עם השבטים

ועתה אל תעצבו וגו' בגלות מצרים בעון מכירת יוסף וז"ש ועתה אל תעצבו וגו' אבל עדיין יהיה עצבון בגלות

ועתה לא אתם וגו' כי האלהים וגו' אפשר לפרש לפמ"ש בזוהר מקץ וז"ל רי"א הא אתמר עת איהו דרגא עלאה ומאן איהו ההוא עת דא ה"א ואקרי עתה ועתה איהו וב"ד וכו' וכתבו המפרשים שהמלכות נק' עת כמ"ש הרב בדרוש האונאה כי החסד הוא נקרא משקל כי חסד גימטריא ע"ב ועשר פעמים ע"ב יש בחסד נגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גי' וי"פ מ"ו גי' משקל עם עשר אותיות השרש עכ"ל והמ' כתיב בה והוכן בחסד כסא ולפי שמקבל י"פ מ"ו מחסד לכן נק' עת גימטריא משקל ואפשר דלכן נק' מלך שלם כמ"ש בזוהר האזינו דף רצ"א וצדק מהאי משפט אתזן ולזמנין קרינן לה ומלכי צדק מלך שלם ע"ש מלך שלם גימטריא י"פ מ"ו מילוי חסד

ועוד נראה כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק כי אתה ה' מחסי עליו"ן שמ"ת מעונ"ך ס"ת תנ"ך גימטריא ע"ת שהוא ע"ב ק"ל ע"ב קד"ם והוי"ה דב"ן דההין ע"ש א"כ ע"ב ק"ל רבוע הפשוט ורבוע מילוי דמ"ה גימטריא ר"ב ועם קד"ם ורבוע מילוי דב"ן גימטריא רי"ו עם ר"ב גימטריא פח"י וז"ס ותחי נפשי ועם הוי"ה דב"ן הכל גימטריא ע"ת לכן המ' נק' עת

ועוד שכתב הרב בשער היחוד בפסוק מלך ביפיו תחזינה וגו' תחזינ"ה גימטריא ת"פ שהם עשר הויו"ת ועשר אהי"ה או ה' הויו"ת דע"ב וה' אהיה פשוטים ועם ה' אהיה עצמם הכל עת ועם עשרה שמות הרי ת"פ יע"ש א"כ המ' מקבלת מיל הויות ועשר אהיה גימטריא עת או ה' הויו"ת דע"ב ועשר אהיה עם ה' אהיה פשוטים גימטריא ע"ת וה"ס ה' חסדים וה' גבורות לכן נק' עת וז"ש ועתה וגו' המ' שנק' עתה עת ה' ועתה הוא וב"ד וזה כי האלהים כמ"ש בזוהר בפ' בא דף ל"ח כתיב ליל שמורים וגו' הוא הלילה הזה וגו' אלא הכי תנינן כתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב מ"ט משום דכל זמן דלא קבלה דכר אתקרי נער מדקבל' דכר אתקרי נערה אוף הכא ליל שמורים עד לא קבלא דכר וכו' ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה דכר ונוקבא וכו' ע"ש א"כ אלהים הוא המלכות הם ה"ח שמקבלת ממנו שאז נק' האלהים יהו"ה אדנ"י גימטריא האלהים

ואפשר לומר כי חבור יוס"ף עם נער"ה גימטריא תפ"א ועת"ה ה"ס שכתב הרב בסה"כ בפ' אדני שפתי תפתח כי הנוק' דזעיר עומדת בבחי' נער חסר ה' שה"ס הש"ך ניצוצות ואי' ראויה לזווג ועתה אנו מקדימי' לתקנה ולעשותה נערה בה' כדי שתהיה ראויה בסוד ובזה הנערה באה אל המלך הנז' בס"ה בפ' פקודי ואופן תיקונה הוא שימתיק ה"פ דין אשר ע"י שרשם שהיא הבינה כי אין נמתק אלא בשרשו וזה ע"י שנמשיך ה' אלפין מן ה' שמות אהיה שבבינה ונמשכים אל ה"פ דין שבנוק' ונעשו ה"פ אדני ממותקים וכו' ע"ש ונראה כי ג' אהיה א' דיודין וא' דההין וא' דאלפין ואהיה דאלפין אל"ף ה"א יו"ד ה"א יש בו ג' אלפין וב' אלפין דיודין ודההין הם ה' אלפין נמשכים אל ה"פ דין ונעשה ה"פ אדנ"י גימטריא נער"ה ובזה הנערה באה אל המלך ומתחבר עמה היסוד הנק' יוסף סוד ו' הויו"ת ה' חסדים שמחסד עד היסוד ויסוד יש בו הויה בפני עצמו הם ו' הויו"ת גימטריא יוסף ואז המלכות נק' ועתה ו' סוד ו' הויו"ת גימטריא יוסף ה"פ אדנ"י גימטריא נערה וחבור שניהם גימטריא ועת"ה ועי"כ ירום ראשי נגדל בפרצופ' ועמ"ש בפ' תצוה בפסוק עולת תמיד וגו'

ובזוהר וירא דף קט"ז ע"ב בפסוק עת לעשות לה' וגו' עת דא כנ"י דאקרי עת וכו' מ"ט בגין דאית לה עת וזמן לקרבא לאתנהרא ולאתחברא כדקא יאות כד"א ואני תפלתי לך ה' עת רצון. לעשות ליהוה כמ"ד ויעש דוד שם דכל מאן דאשתדל באורייתא כאלו עבד ותקן האי עת לחברא לה בקב"ה ופי' ע"ש ואפשר לפמ"ש הרב בפ' ואת גביעי גביע הכסף כי יוסף הוא היסוד אשר בו ה"ח לכן הגביע היה כסף וחסד נק' טוב וה' פעמים טוב הם גימטריא גביע ולע"ד חיים