ויזרע יצחק ס
Vayizra Yitzhak 60 · ויזרע יצחק · free full Hebrew text
Open in the reader →מכות וז"ס והפלא וגו' מכות גדולות וגו' יהודה גימטריא מלכות והמילוי לבדו שהוא דין גימטריא מכות
ועוד אפשר לומר כי יהודה במילוי יודין יו"ד ה"י וי"ו דל"ת ה"י גימטריא תק"ו והוא שם אבגית"ץ שגימטריא עולת ואם תסיר הפשוט יהודה שגימטריא ל' נשאר ו"ד י' י"ו ל"ת י' גימטריא עת"ו עת ו' כמ"ש בזוהר ועיין בפרשת ויצא. בפסוק לא עת האסיף וגו' ואפשר יהודה במילוי גימטריא מלכות כמ"ש רבינו אפרים וסוד מלכות מלך ת"ו כי היא נק' מלך ת"ו ה"ס הוי"ה דיודין יו"ד ה"י וי"ו ה"י שש בו ד' יודין כל א' כלילה מעשר הם ת' ושאר אותיות מהוי"ה דמילוי יודין ודהוו"ה ו' אותיות והם ת"ו כמ"ש מהרח"ו בס' ע"ח ח"ב פ"י בסוד מצורע גימטריא ת"ו וכו' יע"ש ועוד אפשר כי פשוטה בהכאה כל אות בחברתה יפ"ה ן' הפ"ו ל' ופ"ה ל' הם גימטריא ק"י ובמילוי יודין בהכאה פשוט במלא י"פ ו"ד ק' הפ"י ן' ו"פ י"ו צ"ו הפ"י ן' הכל עולה צו"ר וק"י הכל גימטריא ת"ו הרי כי הוי"ה פשוטה ובמילוי יודין שהיא בחכמה בהכאה עולים ת"ו כנז' ונמשך למלך סוד ה' בחכמה יסד ארץ ואז היא מלכות מלך ת"ו
ואפשר לומר כי יוסף צדיק גימטריא ש"ס ה"פ חסד שהם ה' חסדים שיש ביסוד ועוד תמצא כי חסד הוי"ה דיודין יו"ד ה"י וי"ו ה"י ע"ב גבורה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ס"ג ת ק קו אמצעי יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה הם גימטריא ק"פ וכן נצח ענף החסד יו"ד ה"י וי"ו ה"י הוד ענף הגבורה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ס"ג יסוד קו אמצעי יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה הרי ב"פ ק"פ גימטריא ש"ס יוס"ף צדי"ק הנק' כל ועיין בשער היחודים בפ' ילך נא אדני בקרבנ"ו וכתבתיו בכמה מקומות
ויש לרמוז האותיות שאחר אותיות צדיק אחר צ' ק אחר ד' ה' אחר יו"ד כ' אחר ק' ר' הם גימטריא שכ"ה ה"פ אדנ"י כי ה"פ די"ן גימטריא נע"ר ש"ך דינים ונמשכו לה ה' חסדים שהם ד' אלפין והם ה"פ אדני גימטריא נערה הרי חבור צדיק עם נערה סוד צדיק מושל ביראת אלהים וזה סוד תקון י"ב תשיעאה ברנה צדיק דכתיב רננו צדקים וגו' צמח צדיק ומתחתיו יצמח דאיהי עשיראה וכו' יע"ש וזה רמז צמח צדיק ומתחתיו דצדיק האותיות שאחר צדיק הם גימטריא נער"ה וזהו ויגש אליו יהודה יוסף צדיק יהודה מלך וזהו הקורבא דילהון לאתקרבא כחדא
מ"ב ויגש אליו יהודה וגו' איתא בזוהר בגין דיוסף צדיק ויהודה מלך וע"ד ויגש אליו יהודה דקורבא דילהון דאתחברו כחדא גרם כמה טבין לעלמא וכו' ואפשר לומר כי יסוד ומלכות בגימטריא עת"ו ובזוהר אחרי מות עתו דצדיק וכו' נק' עת ו' עמה יע"ש כי יהודה אותיות יו"ד ה"ה בזוהר בלק דף קפ"ז בפסוק המלאך וגו' הכא אמאי אקרי מלאך אלא שליחא היא מלעילא וכו' דכד מברכין לה אבא ואימא להאי אמרי לה ברתי זילי נטורי ביתיך וכו' וכתב הרמ"ז דכאשר היא נבנית ע"י או"א ומקבלת שפע מהם אז היא נק' בת שלהם וה"פ י"ה אדנ"י גימטריא ב"ת עם הב' תיבות וי"ה הם אבא ואימא המשפיעים באדני שגם סוד י"ה יו"ד ה"י יו"ד ה"א הוא אדני וכו' יע"ש (אמר אליהו עם ארבע אותיות י"ה י"ה) לכן יהודה הרמוז במלכות הוא אותיות יו"ד ה"ה שם י"ה במילוי ובמילואו עולה מלכות שנבנית מאו"א הנק' י"ה ונעשית מלכות וקרב יוסף צדיק יסוד עולם וגרם כמה טבין לעלמא וכו'
ועוד אפשר לומר כי שם כזה יפ"י ק' הפ"ה כ"ה ופ"ו ל"ו דפ"ד י"ו הפ"ה כ"ה הכל גימטריה ר"ב וזשה"כ וזאת ליהודה וגו' ידיו ר"ב לו וגו' וכן שם הוי"ה דההין יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה כל ה' בג' ציורים שלה ד'י ד"ו וו"ו (אמר אליהו השלשה ציורים של ה' הוא כזה זה $$ציור בספר$$ גימטריא מ"ב שני ההין גימטריא פ"ד וע"ה גימטריא פ"ה וכן ב' ההין האחרונים גימטריא פ"ה כמש"כ הרב בסוד פסוק וחרב פיפיות בידם וגו' א"כ ד' ההין ב"פ פ"ה גימטריא ק"ע נשארו יו"ד ו"ו ל"ב ועם ק"ע גימטריא ר"ב ויהודה רמוז במלכות סוד שם הוי"ה דההין הנז' שהוא ג"כ גימטריא ר"ב ועם יוסף הרי ר"ב וקנ"ו גימטריא משיח דקורבא דילהון גרם כמה טבין לעלמא וכו'
בי אדנ"י ידב"ר נ"א כתב רבינו אפרים ס"ת אר"י זשה"כ שאגת אריה וקול שחל כדאמרינן בב"ר שאג יהודה והפילו כל הנשים המעוברות שבמצרים וכו' ולפי הסוד כתב הרב בשער היחוד בפסוק זכר עשה לנפלאתיו וגו' ס"ת רה"ו כמנין אר"י וה"ס ארי במסתרים שהוא אהיה דיודין קס"א ועם א"ם אותיות פשוטות ומילוי ומילוי מילואו הרי ר ר"ב ושש אותיות המילוי לבד הרי ר"ח ועם ג' כוללים של קס"א וא"ם ושש אותיות הרי רי"א גם תסיר וכו' עש"ב
ועוד אפשר לומר שכתב הרב בפסוק הוד"ו ליהו"ה בכנו"ר ס"ת גימטריא רי"א והוא אל"ף למ"ד הוי"ה וכו' וכ"כ בפ' מזמור לתודה הריעו וגו' ס"ת גימטריא יא"ר והוא אל"ף למ"ד יהו"ה ויכוון להמשיכו אל שם אדני בבחי' אחוריי' וכו' ובסה"כ דאסרו חג כתב כי היצירה נק' א"ל הו"ה ובהיותה במקום גבוה בד' תחתונות דבריאה יש לה מעלה יתירה כי שם א"ל מתעלה ונק' אל"ף למ"ד הוי"ה והוא בגימטריא וא"ר וזהו אל יהוה ויאר לנו כי מה שהיה אל יהוה בחול האיר עתה בו הארה עליונה ונעשה בגימטריא יא"ר וכו' יע"ש ואפשר לומר שזה רמז הפסוק זכר עשה לנפלאתיו וגו' ס"ת גימטריא יא"ר וכן רמז בי אדנ"י ידב"ר נ"א ס"ת יא"ר שה"ס א"ל יהו"ה ויאר לנו א"ל מלא רחמים והויה ממתקים הדינים דאלהים שגימטריא לנ"ו
ויתן את קלו בבכי וגו' ולא יכלו אחיו לענות אתו וגו' איתא בב"ר אמר אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו' יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו הה"ד ולא יכלו אחיו לענות וגו' לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל א' וא' לפי מה שהוא שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך עאכ"ו ע"כ ואפשר לומר דהא דנקט קרא ויתן את קלו בבכי משום דאי לאו האי קרא אפשר לפרש כי נבהלו מפניו לא מפני הבושה אלא שנתייראו מפניו שינקם מהם אבל מדכתיב ויתן את קלו בבכי מוכח דאין כוונתו לנקום מהם א"כ נבהל מפניו היינו מפני הבושה כמש"כ הרא"ם ולזה נקט ויתן את קלו בבכי עם פסוק ולא יכלו וגו' לומר דפי' מפניו היינו תוכחתו והבושה ומיניה יליף בק"ו לממה"מ הקב"ה
ובפ"ק דחגיגה אמרו ר"א כי מטי להאי קרא בכי לא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ומה תוכחה של ב"ו כך של הקב"ה כ"ש וכתב הרי"פ דהא ליכא תוכחה שלא אמר לאחיו שום דבר רק נבהלו מפניו מפני הבושה ונראה דמ"ש אני יוסף העוד אבי חי היא תוכחת מגולה שהם שקרנים שאמרתם יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת והרי אני יוסף העוד אבי חי וכשם שד דברתם בי שקר שמא מה שאמרתם יש לנו אב זקן ג"כ שקר העוד אבי חי וגו' ואין לך תוכחה גדולה מזו ע"ש ולא מסתבר דהם אמרו ואחיו מת הוא מפני היראה דאם א"ל שהוא קיים יאמר הביאוהו אצלי כמש"כ רש"י אבל אמרם שלום לאבינו יש לנו אב זקן ודאי אמת ולמה ישקרו אבל לק"מ דאחר שאמר אני יוסף א"כ מ"ש להם מרגלים אתם וכל מה שעבר עליהם ודאי תוכחה גדולה היא
ואפשר לומר כי מה שאמרו ואחיו מת הם חשבו שודאי נטמע יוסף בגלולי מצרים ורשע קרוי מת וכן אמרו בב"ר פ' צ"א סי' א' דיעקב נתגלה לו שיוסף קיים אלא שסבור היה רשע וכן בפ' רב עוד יוסף בני חי אמרו רב כוחו