ויזרע יצחק נט

שהעולם מתנהג על ידן וכו' יע"ש ואפשר לומר כמ"ש לא תחנם לא תתן להם חן אסור לאדם לומר כמה נאה ארמי זה וכו' ע"ש וז"ש אלהים יחנך בני שה' מתפאר בו כמשה"כ ישראל אשר בך אתפאר. ורבינו אפרים פירש ישרה שכינה בחלקך שבית המקדש בחלק בנימין ויחנך לשון חנייה כמ"ש בפסוק לא תחנם לא תתן להם חן וכו' דבר אחר לא תתן להם חנייה בארץ ע"ש וה"נ אלהים יחנך יחנה בחלקך ששכינה שורה בחלקו

ואפשר לומר לפי שאמרו בספרי גבי ובין כתפיו שכן מפני מה זכה בנימין ששכינה בחלקו שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימין לא היה במכירתו אמר הקב"ה אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה לא כשהיו מתפללים לפני ואני מבקש עליהם רחמים איני משרה שכינתי בחלקם שלא היו רחמנים על אחיהם ובב"ר פרשת ויחי בפסוק למה תרצדון וגו' בשעה שאמר שלמה לבנות בה"מ היו השבטים מדייני' אלו עם אלו וכו' א"ל הקב"ה למה תרצדון כלכם שבטים כלכם צדיקים אלא גבנונים מהו גבנונים גנבים כלכם הייתם שותפים במכירתו של יוסף אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף ההר חמד אלהים לשבתו ע"ש במהרש"י ואפשר לומר לפי שאמרו בש"ר פ' כ"ב על פסוק על לא חמם בכפי ותפלתי זכה וכי יש תפלה עכורה אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקב"ה ואינו עונה אותו אר"ח ב"ח מנין שכל מי שהגזל בידו שתפלתו עכורה שנאמר ובפרשכם כפיכם וגו' אינני שומע ידיכם דמים מלאו וכו' וכתב מהרש"י לפי שהגזל א"א בתשובה שצריכים להשיב החמס אשר בכפיהם וכו' ע"ש וא"כ כ"ש גונב נפש לכן לא נבנה בה"מ אלא בחלק בנימין שאין בידו גזל שלא היה במכירת יוסף וז"ש אלהים יחנך בני משמע חנינה וחנייה שיבנה בה"מ ותשרה השכינה בחלקו

ויש לרמוז עד"ה אלהי"ם יחנ"ך בנ"י גימטריא רל"ו הוא שיעור קומה רל"ו גדול אדוננו ור"ב כ"ח וזשה"כ וכבוד ה' מלא את המשכן מילוי משכן עולה רל"ו (אמר אליהו כי משכן במילוי שי"ן כ"ף נו"ן מילויו לבד כזה ס' י'ן ף' ו"ן גימטריא רל"ו) וכתב הרמ"ז בפ' ויקרא וז"ל ועוד איתא בא"ח ששמע מן האר"י ששם יו"ד ה"י ו"ו ה"י הוא סוד שיעור קומה דהיינו רל"ו ואמר שעיין למצא חשבון ואמר ששם זה ברבוע עולה קס"ד ועם ע"ב דשם ב"ן שהוא י' י"ה יה"ו יהו"ה הרי ע"ב וקס"ד רל"ו וכו' ועוד אני מוסיף שר"ת וכבוד יהו"ה מלא את המשכן גימטריא ס"ב כמספר שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י ואם תרבה שם זה י"פ ו"ד ק' ה"פ י' ן' ו"פ ו' ל"ו ה"פ י' ן' הכל רל"ו ווה נלע"ד שכוון הרב שהוא לא הזכיר שם ב"ן וזה רמז אלהי"ם יחנ"ך בנ"י גימטריא רל"ו שהוא שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י גימטריא בנ"י ששורה בבה"מ בחלק בנימין כמ"ש וכבוד ה' מלא את המשכן

וישתו וישכרו עמו כתב רש"י ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו וכ"ה בב"ר פ' כ"ב ס"ה יע"ש ובפ' תולין אר"י מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם יין דכתיב ולקדקד נזיר אחיו ריב"ח אמר אף הם לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו מכלל דעד האידנא לא הוה שכרות ולכך שכרות הוא דלא הוה שתייה מיהא איכא וכו' וכתב ה' ח"א לא נזיר ממש קאמר דהא כתיב ויגלח ויחלף שמלותיו אלא נזיר יין יע"ש ונראה דאם נזיר יין הוי נזיר לכל כמש"כ הרמב"ם פ"א מה' נזירות דהאומר הריני נזיר מן החרצנים בלבד וכו' הרי זה נזיר גמור ממש וכל דקדוקי נזירות עליו ע"ש בכ"מ וא"כ ע"כ לא הוה נזיר ממש אלא נדר מיין מיהו ברבה ס"פ צ"ח ר"ל אמר נזיר ממש דאר"ל כל שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין ואף הם לא טעמו וכו'

ואת גביעי גביע הכסף כתב הרב סוד הגביע של יוסף כי יוסף הוא היסוד אשר בו חמשה חסדים לכן הגביע היה כסף וחסד נקרא טוב וה"פ טוב הוא בגימטריא גביע ונלע"ד כי גם גביע גימטריא מילה שהוא היסוד יע"ש ונראה כי ה"פ טוב גימטריא מילה הוא היסוד שיש בו ה"ח וז"ס הפסוק גם ה' יתן הטוב ה' טוב ה"פ טוב וכתב הרב בדרוש פורים כי ה"ח הם ה' הויו"ת כלם בנקוד קמץ הם ך' קמצים שעולים ש ש"ך וה' הויו"ת גימטריא ק"ל הרי הכל ת"ן וזשה"כ גם ה' יתן הטוב וכו' יע"ש ואפשר לומר ואת גביעי המלכות נק' את ואת חבור ו' ז"א עמה ע"י היסוד ואת גביע"י ע"ה גימטריא מלכו"ת ועיין מ"ש בפרשת ויגש

ויאמר יהודה מ"ה נאמ"ר לאדנ"י ס"ת יר"ה שכתב הרב בשער היחוד בפסוק יס"ר יסרנ"י י"ה ס"ת יר"ה והענין כי סוד רי"ו ע"ב דיודין וס"ג עם עשר אותיותיו הרי ע"ג ומ"ה דאלפין עם כ"ו של ההוי"ה עצמה פשוטה הרי ע"א והנה ע"ב וע"ג ומ"א הרי רי"ו אמנם עתה בכוונה זו אנו מוציאין הוי"ה דס"ג עם עשר אותיותיו ומניחים במקומה ע"ב דאחוריי' דב"ן פשוטים והם אז ע"ב וע"א וע"ב הרי רי"ה והטעם לפי שבחי' היסורים נמשכים מן הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות שהם ע"ג ומשם באים היסורים כי ז"ס וגע אל עצמו וגו' והנה עתה כוונתינו להסיר היסורים כנראה מפשט הפ' יס"ר יסרנ"י י"ה ולמות לא נתנני לכן הסרנו אותו ע"כ וזה רמז יהודה ליוסף מה נאמר לאדני ס"ת יר"ה להצלה וכן ויגש אליו יהוד"ה ויאמ"ר ב"י ס"ת יר"ה להסיר היסורים

ואתם עלו לשלום אל אביכם ס"ת גימטריא קנ"ו יוסף רמז להם על גאולת מצרים שיוסף עולה עמהם

פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה איתא בזוהר בגין דיוסף איהו צדיק יהודה איהו מלך וע"ד ויגש אליו יהודה בגין דקורבא דילהון דאתקריבו כחדא גרם כמה טבין לעלמא וכו' ע"ש ואפשר כי חבור שניהם יהודה יוסף הם גימטריא מקו"ם וה"ס שכתב הרב בסה"כ בסוד הכריעות סוד המקום ימלא חסרונך ובמקום אחר הארכתי כי הוי"ה דיודין תסיר הפשוט המילוי מ"ו ואהיה דיודין תסיר הפשוט נשאר המילוי ק"ם הם מקו"ם וזהו המקום ימלא חסרונך כי אה השפע והטוב בא ממילוי או"א ועי"כ נתקרב יוסף יסוד אל יהודה שהוא מלכות ועם שניהם גימטריא פק"ח שה"ס שם הוי"ה דאלפין מ"ה ואהי"ה דאלפין קמ"ג ושניהם גימטריא פק"ח וה"ס יעקו"ב מלא בו' שהוא גימטריא פק"ח וכתב רבינו אפרים בפרשת ויחי בפסוק יהודה וגו' יהוד"ה יו"ד ה"י ו"ו דל"ת ה"י גימטריא מלכו"ת וזה הפסוק מתחיל בי' ומסיים בך' הוא י"ך דהמלך מעולה בשלשים מעלות שום תשים עליך מלך על י"ך שהוא ל' מעלות וכ"כ בפ' כי תשא כ"י גימטריא ל' מעלות תעלה על ראשם כי המלכות שלשים מעלות הם לכן כשתסיר ל' ממנו ישאר מ"ך ע"כ לכן יהודה גימטריא ל' ובמילוי יו"ד ה"י ו"ו דל"ת ה"י גימטריא מלכות ואם תסיר ל' ממלכות נשאר