ויזרע יצחק נח

בראשית שיש שם קדוש צמרכ"ד ס"ת חמשה פסוקים הראשונים של פרשת בראשי ועולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה כלומר שהכל מתנהג בכח ע"ש וזהו השליט גימטריא שנ"ד שם קדוש שהכל מתנהג בכח

ועוד אפשר כי שם הוי"ה דיודין הפשוט כ"ו ואחוריי' י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב ומילוי הפנים יו"ד ה"י וי"ו ה"י ע"ב ואחורי המילוי יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י גימטריא קפ"ד הכל גימטריא שנ"ד במ' שגימטריא שם צמרכ"ד ופי' צמ"ר שהוא החסד ממחק כ"ד צירופי אדנ"י ע"י יסוד יוסף הוא השלי"ט שגימטריא שנ"ד על האר"ץ ועיין מ"ש בריש פרשת וישלח

ויכר יוסף את אחיו איתא בזוהר בשעתא דנפלו בידיה איהו רחים עלייהו בגין דאיהו שלום וכו' ונראה כי יוסף יסוד נק' שלום וסוד שלום כתב הרב ב' שמות א"ל במילוי אל"ף למ"ד ש"ע והוא ש"ע נהורין דמשכין ליסוד שהוא שלום שלם ו' לכן ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ע"ש לכן יוסף אע"פ שאחיו לא רחימו ליה הוא רחים עלייהו בגין דאיהו הי שלום יסוד ש"ע נהורין ב"פ א"ל מלא רחמים

כלנו בני איש אחד ואפשר כי מילוי אי"ש אל"ף יו"ד שי"ן לפודי"ן גימטריא ק"פ ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה שהם זכרים ונרמזו במילוי איש והמילוי של המילוי נק' בן וכעין זה כתב הרב בפסוק שלשה אלה בני נח כי מילוי נ"ח תנ"ו והם גימטריא ג' אהי"ה דיודין דאלפין ודההין קס"א קמ"ג קנ"א גימטריא תנ"ו ע"ה והם נק' בני נח ע"ש

כ"י עת"ה שבנ"ו ז"ה פעמים ס"ת הוי"ה עתה היא השכינה כמ"ש בזוהר דף קצ"ח בפסוק ועתה ירום ראשי עת דרגא עלאה ומאן הוא ההוא עת דא ה"א ואקרי עתה ועתה דא איהו וב"ד וכו' וכתבו המפרשים הטעם שהמ' נק' עת כמש"כ הרב בדרוש האונאה כי החסד נק' משקל עשרה פעמים ע"ב יש בחס"ד נגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גימטריא מ"ו וי"פ מ"ו גימטריא משקל עם עשר אותיות השרש וכתיב במ' והוכן בחסד כסא והיא מקבלת י"פ מ"ו דחסד לכן נק' ע"ת גימטריא משקל ע"ש וזה רמז כי עתה שבנו זה ס"ת הוי"ה עתה היא המ' עת ה"א שניהם זו"ן עמהם בהליכה ובחזרה

ואל שדי יתן לכם רחמים וגו' אפשר לומר יתן גימטריא ת'ס כמ"ש הרב בדרוש האונאה שהבאתי בסמוך דחסד נק' משקל דעשר פעמים ע"ב בחסד כנגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גימטריא מ"ו וי"פ מ"ו גמטריא משקל עם עשר אותיות השרש יע"ש ובשער היחוד בפסוק ויתן תמים דרכי וגו' ויתן גימטריא תס"ו והם י"פ מ"ו שהם מילוי הוי"ה דיודין ועוד ו' אותיות המלוי ותכוון להמשיכם אל ז"א תמי"ם גימטריא ת"ץ כי כבר המשכנו אל ז"א תס"ו ועתה אנו מוסיפים להמשיך לו גם השליש העליון של חסד שבת"ת שבו שהוא כ"ד ונשלם לת"ץ כמנין תמים ועתה כבר הוא יכול להאיר ללאה ורחל הנק' תמים כי לאה נק' תם שהם ד' אלפין של ד' שמות אהי"ה ורחל נק' ים וכו' ע"ש וזה רמז יתן גימטריא ת"ס כזה י"פ מ"ו מילוי ע"ב חס"ד וס"ת ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ס"ת גימטריא ת"ף

ועוד כתב הרב בשער היחוד בפסוק מלך ביפיו תחזינה וגו' תחזינ"ה גימטריא ת"ף שהם י' הויו"ת ועשר אהיה ה' הויו"ת דע"ב וה' אהיה פשוטים ועם ה' אהיה עצמם הכל גימטריא ע"ת ועם עשר שמות הרי ת"ף וע"ש א"כ המלכות נקראת עת שמקבלת הארה מעשר הויות ועשר אהיה או ה' הויו"ת דע"ב וה' אהיה פשוטים שהם גימטריא ע"ת ועם עשר שמות גימטריא פ"ת שהיא ג"כ נק' פ"ת וזה רמז ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ס"ת גימטריא פ"ת לפני האיש גימטריא מלכות שהיא מקבלת הארות אלו

ובזה אפשר לפרש פסוק אמרתי עולם חסד יבנה המ' נק' עולם כמ"ש בר"מ בפרשת פינחס דף רמ"ב בפסוק ויפגע במקום וגו' דקב"ה מקומו של עולם מאי עולם דא שכינתא תרגום עולם עלמא לישנא דעולימ' כד"א ונעלמה וגו' וכתב הרב בשער היחוד בפסוק אמרתו אשמרה דרכי וגו' אמרתי גימטריא תרנ"א עשר אדני עם הכולל וכו' יע"ש וז"ש אמרתי גימטריא עשר אדני עולם חסד יבנה מקבלת היא י"פ מ"ו מילוי י"ס דחסד לי"ס שבה עשר אדני שגימטריא אמרתי

ואפשר לומר ואל שדי וגו' שדי היסוד הנק' שדי שיש בו החסדים ואפשר כי אחוריי' דהוי"ה דיודין דיסוד אבא יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י גימטריא קפ"ד ואחוריי' דהוי"ה דאלפין יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א גימטריא ק"ל ק"ל וקפ"ד גימטריא שד"י וכתב הרב בפ' ויקרא לו אל אלהי ישראל כי מאחוריי' הוי"ה דיודין גימטריא קפ"ד נעשה שם א"ל במילוי הק"פ וז"ש בזוהר אל חסד נהירו דחכמה וכו' יע"ש וה"ס ואל שדי אל מיסוד הנק' שדי ואפשר לומר עוד ואל שדי דאל חסד ו' עמו הת"ת רחמים חסד ורחמים אל יהוה חסד ורחמים ואפשר ו' אל ו"פ אל שהם ששה אל שבפנים דא"א גימטריא מקו"ם עס שד"י גימטריא ת"ק דמילוי של שדי ת"ק כמנין שדי פשוטה עם מקום וב"פ אל

ואפשר לומר אל שדי יתן לכם רחמים ר"ת ישראל כי מלכות עם שם מ"ה גימטריא ישרא"ל דחיבור שניהם ע"י ישראל שהם מ"ן שלה ו' דואל היא הת"ת וכן שפה שהיא שכינה שי"ן פ"ה ה"ה גימטריא תנ"ה חותם יסוד המלכות לשמור שלא ישלטו החיצונים וז"ס גן נעול מעין חתום הוא היסוד הנק' מעין של הכלה שאוגדת פתחה לבעלה שלא ישלוט בה כמ"ש הרב בכוונת ליל הו"ר

ובב"ר רבי פינחס בשם רבי הושעיא אמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה אשר תיסרנו לא כתיב אלא תיסרנו יה כזה שהוא נדון לפני הדיין צועק ומצטער ואומר י"ה ו"ה כך אמר יעקב מי שעתיד לומר ליסורין די הוא יאמר ליסורי די שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים וכתב מהרש"י דכיון שהזכיר במזמור זה את ה' כמה פעמים מלא מ"ש דנקט הכא י"ה ועוד דשם י"ה מדה"ד ואין ראוי שיזכירו ביסורין שיסורין ברחמי' כמשה"כ ה' נתן וה' לקח וכו' יע"ש ולפי הסוד דאדרבא שם יה רחמים דכל הטוב והשפע בא מחו"ב ויסורים הם באים משם ס"ג עם עשר אותיותיו ה"ס גע אל עצמו והא דכתיב ה' נתן וה' לקח בנתינה אמר ה' שהוא רחמים אבל בלקיחה אמר וה' דכל מקום שנאמר וה' הוא וב"ד דין ורחמים וכבר כתבתי בפרשת בראשית רי"ו הם ג' שמות שם ס"ג עם עשר אותיות ושם מ"ה עם כ"ו מספר הפשוט ע"א וע"ב דאחוריי' ע"ג ע"א וע"ב גימטריא רי"ו והיסורים הם באים משם ס"ג עם עשר אותיות שה"ס וגע אל עצמו ועתה אנו מסירין הוי"ה דס"ג עם אותיותיו ומניחים במקומה הוי"ה דע"ב שהוא חסד דחכמה ואז ע"ב ע"א וע"ב הם רי"ה ס"ת יסר יסרני יה שעתה בכוונתנו להסיר היסורין. וכל הטוב והשפע בא מחו"ב וא"כ הול"ל אשר תיסרנו יהו"ה על שם ס"ג ועשר אותיות אלא וכו' וכבר כתבתי הקדמה זו בכמה מקומות

ויכינו את המנחה וכו' פירשו המפרשים שהתפללו מנחה דאסור לאכול עד יתפלל וזה רמז ויכינ"ו א"ת המנח"ה גימטריא תפלה

אלהים יחנך בני כתב רש"י בשאר שבטים שמענו חנינה אשר חנן אלהים את עבדך ובנימין עדין לא נולד לכך ברכו יוסף בחנינה וכ"ה בב"ר פ' ע"ח סי' י"ב וכתב מהרש"י דמ"ש אשר חנן ולא אשר נתן ענין מיוחד נמצא בשבטים והוא היות ההשגחה הפרטית מיוחדת בהם שהם דוגמת י"ב מזלות