עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ויזרע יצחק

ויזרע יצחק נו

Vayizra Yitzhak 56 · ויזרע יצחק · free full Hebrew text

Open in the reader →

שנאמר רגזו ואל תחטאו אי אזיל מוטב ואי לא יעסוק בתורה וכו' אמרו בלבבכם וגו' כי בצד היותו עצל ואוהב הבטלה ההתרשלות בשנאתו העמל והטורח לזה לא יספיק לו הלמוד לבד דרך עראי אלא יעסוק בהתעסקות ועמל בתורה שהוא ממש מטריח עצמו ביגיעה מוחשת כי זה ודאי יוציא ממנו הבטלה והעצלות וכו' ע"ש ומ"ש בכל יום ויום יוצאה ב"ק ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה דבפ' החליל אר"י יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וכתב הרב בינה לעתים שם כי התמדת הדבר אדם קץ בו ולכן אמרו אשר אנכי מצוך היום שיהיו בעיניך כלאו בכל יום קבלתם מחדש לכן יצה"ר בא עם התמדתו בכל יום הנה הוא מתחדש תמיד ומטעים לאדם כעין טעם חדש למען יתאוה לו ויערב לו מפני התחדשותו כאשר הוא טבע האדם נוטה לדבר החדש וכו' יע"ש וכנגד זה ב"ק יוצאת בכל יום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה דבעסק התורה בעמל וטורח ינצל מיצה"ר דמתחדש בכל יום וכל שאינו עוסק בתורה ר"ל אפי' לומד דרך עראי ולא בעמל וטורח נקרא נזוף ולפי מאי דאמרינן לעיל ההיא דפ' במה אשה ארך ימים בימינה וכו' למיימינים בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד למשמאלים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא עיין בפירש"י זהו שכל מי שאינו עוסק בתורה וכו' שאינו טורח ומפשפש טעמיה אלא לומד בלא טורח ויגיעה וטעמא לא טעים אלא לומד דרך עראי זה הוי עלבונה של תורה ובכל יום ויום יוצאה וכו' וטעים טעמא דמותא דאורך ימים ליכא

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי אפשר לרמוז מ"ש שראת שיש לה בנים ממנו וכו' לאמ"ר גימט' רע"א כמנין רע"א ימים של הריון שכב"ה גימטריא הרע"ה הגדל"ה שהיא אמרה שכבה עמי והוא אמר ואיך אעשה הרעה הגדלה וג"ו

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד אפשר כי הוי"ה ת"ת ישראל הוא נוטה אל החסד ויוסף יסוד נוטה אל הגבורה וגוף וברית אחד וממנו נמשך אל היסוד החסד וז"ש ויהי ה' את יוסף ת"ת את יוסף יסוד והם חבור אחד ויט אליו חסד ותמצא כי חסד עם יוסף שהוא יסוד עולה ברוך דע"י נעשה ברוך

והנה גפן לפני איתא בב"ר אלו ישראל שנאמר גפן ממצרים תסיע ובגפן שלשה שריגים משה אהרן ומרים וכו' וזה רמז ופקוד גפן זאת גימטריא ישראל ובזוהר ויחי דף רל"ח מאי גפן דא כנסת ישראל דכתיב הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת גפן דהיא זאת וכו' ואפשר לומר דשכינה גימטריא שפ"ה ועם כ"ג אותיות דשם ב"ן יו"ד וא"ו דל"ת ה"ה ה"ה וא"ו וא"ו ה"ה ה"ה עולה זא"ת וזה רמז זאת החיה שהיא נק' חי"ה גימטריא כ"ג אותיות מילוי שם ב"ן ובזוהר נשא דף קמ"ה זאת אתכלילת באיש דהיינו חסד זאת נוק' חסד דכר וכו' וז"ש ופקוד גפן זאת שיתחבר חסד עמה חס"ד עם זא"ת גימטריא ת"ף דבחבור שפ"ה נכנעה לילי"ת

ונראה כמ"ש בזוהר נשא דף קכ"ה בפ' אשתך כגפן פוריה וגו' מה גפן לא מקבל' אלא מדידה כך אתת' דישראל קיימא כה"ג דלא מקבל' עלה אלא ההוא בר זוגא וגו' ולעיל דף קכ"ד וז"ל בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מינייהו והו כמה ישראל נחשדים לאנתתי' בדא וכו' מה כתיב ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל ה' וגו' אמר הקב"ה למשה מה את בעי הא כמה חבילי' קיימי גבייהו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקו כלהו נשי' וגוברין ולא ישתאר לעז על בני ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו מיד ויורהו ה' עץ וישלך אל המים דא שמא קדישא ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל כדין שם שם נו חק ומשפט ושם נסהו ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכולהו נפקי גוברי ונוקבין זכאין וכו' עכ"ל והבן

פרשת מקץ

את חטאי אני מזכיר היום כתב מהרי"א בשם הר"ש אסתרוק אין פי' חטא עלילתו שהרי לא פשע ולזה יצא נקי אבל החטא הוא שלא גמל חסד ליוסף שהטיב עמו ושכח לדבר בעדו ע"ש וק"ק דא"כ מאי חטאי ע רבים והרב מנחת יהודה כתב די"מ את חטאי החטא שחטא נגד פרעה והחטא שחטא נגד יוסף שלא הזכירו עד עתה ולא שלם גמולו ע"כ אבל אפשר לומר שתי חטאים יש בידי א' שלא עשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך וא' שראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתי לך עליו שהוא יודע פתרונו ע"כ וכתב מהרש"י דהא דלא פירש שהוא חטאת פרעה קצף על עבדיו כפשוטו משום דחטאי משמע השתא וז"ש יש בידי וכו' יע"ש ואפשר לומר אני מזכיר היום קאי על חטאי אני מזכיר חטאי שעשיתי היום

הנה שבע שנים באות שבע גדול וגו' אפשר לפרש לפמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק מי בכם ירא ה' ש'ומע ב'קול ע'בדו ר"ת שבע והם ז' יודין שיש בהוי"ה דיודין ובאהי"ה דיודין גם הש' הוא אלהי"ם דיודין והע"ב הוא הוי"ה דיודין גם השני שמות הוי"ה ואלהים הנז' במילואם יש ששה יודין ועם הכולל הם ז' יודין שהם שבע ע"ש לכן היו שבע שנים כנגד ז' יודין

איש אשר רוח אלהים בו ס"ת רמ"ח גימטריא אברהם שידוע להם שהיה נביא שנאמר לאבימלך כי נביא הוא בשוחר טוב דף ל"ז איתא אמר א"א למלכי צדק כיצד יצאתם מן התבה א"ל בצדקה שעשינו שם א"ל וכי עניים היו שם עם מי הייתם עושים צדקה א"ל עם בהמה ועוף וכו' אותה שעה אמר א"א אלולי שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדקה יצאו אני אם אעשה בבני אדם שהם בצלם הקב"ה עאכ"ו אותה שעה נטע אשל אכילה שתיה לויה עכ"ל וא"כ אפשר דיוסף ג"כ בזכות הצדקה יצא מבית האסורים למלוך לזה אמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו' וחמש את ארץ מצרים וגו' חמש חסד מילה שבת שהיו אומרים אם הקב"ה חפץ בעניים למה אינו מפרנסם ומחלום פרעה מוכיח דמעשה אדם עדיף והקב"ה אוהב העניים ורוצה לזכות את בני אדם וכן שבת ומילה מעשה אדם עדיף וכשיצא יוסף מב"ה למד מנח שלא יצא מן התבה אלא בזכות הצדקה ורצה לעשות צדקה וחסד עם בני אדם כמו שעשה וכ"כ הרב בשער הגלגולים דנח נתגלגל ביוסף ומשה וזה רמז נח איש צדיק איש זה משה איש האלהים צדיק זה יוסף וכו' וז"ש איש אשר