ויזרע יצחק נה

אדני בכללותם במילוי אלפין הנז' עולים אלף ר"ץ

ואפשר לומר כי אל במילוי גימטריא הק"פ ואלהים במילוי אלפין גימטריא אר"ץ ושניהם גימטריא עת"ו ושם מ"ה שניהם גימטריא תקכ"א והם נמשכים אל המ' שם אדנ"י הכל גימטריא תקפ"ו גימטריא ירושלם ועיין לעיל בפסוק ומלכי צדק

איתא בזוהר סוף פרשתינו בפסוק לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי לב טהור ודאי ורוח נכון חדש בקרבי דא הוא רוח נכון ודאי כד"א ורוח אלהים מרחפת על פני המים וכו' בגין דאית מסט"א לב טמא ורוח עועים וכו' וע"ד ורוח נכון חדש בקרבי מאי חדש דא חדושא דסיהרא בשעתא דאתחדשא סיהרא דוד מלך ישראל חי וקיים וכו' יע"ש ונראה לב טהור גימטריא רנ"ב כי יש לה רנ"ב אברים נוסף ד' אברים רוח נכון ר"ת עם ב' תיבות רנ"ב כד"א ורוח אלהים וגו' אפשר שה"ס שכתב הרב בפסוק ורוח אלהים כי נזכר בתורה רוח יהו"ה ורוח אלהים רוח אלהים הוא כי שם אלהים דמילוי יודי"ן גימטריא ש' ואם תסיר הפשוט שבתוכו המילוי לבדו שהוא האויר שבו גימטריא רו"ח וזהו ורוח אלהים וגו' אבל רוח יהו"ה הוא כי הוי"ה בא"ת ב"ש מצפ"ץ גימטריא ש' כמו אלהים דיודין ואם תסיר מספר אלהים ממצפ"ץ ישאר רו"ח והוא הנק' רוח הוי"ה ולפי ששם הנז' בחי' חלוף הוי"ה הוא דין כי מתחלף מרחמים לדין ולפי שהוא דין אנו מסירים ממנו מספר אלהים ולא מספר הוי"ה לפי שסודו דין עכ"ל ואפשר ורוח נכון רוח אלהים שהוא מילוי אלהים גימטריא רוח או רוח מצפ"ץ תסיר ממנו מספר אלהים שהוא דין ונשאר רוח וזהו ורוח נכון וגו' ואפשר לומר ורו"ח נכו"ן גימטריא ש"ם סוד ויעש דוד שם וגו' נכו"ן גימטריא אדנ"י ברבוע א' א"ד אד"נ אדנ"י ורוח הוא היסוד הנק' רוח לכן רוח אלהים שהוא רוח המ' הנק' אלהים וחבור יסוד רו"ח עם אדנ"י ברבוע קכ"ו נעשה ש"ם סוד ויעש דוד ש"ם

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים אפשר לפרש עפמ"ש הרב בתיקון הבא על הגויה שמתגלגל אחר מיתתו בכלב ובזה תבין סוד נפלא בפסוק ענו בכבל רגלו וגו' כי יוסף גמר בדעתו לזרוק הטיפות ההם בגויה לולי שראה דמות דיוקנו של אביו ואם ח"ו החטא בא לידי גמר היה מוכרח להתגלגל בכלב אבל כיון שפירש ממנה ניצול מכלב אך עכ"פ במחשבה חטא ויצאו טפות הזרע מבין צפרניו ולכן תמורת הכלב ענו בכבל רגלו דהיינו תמורת מה שהיה נקשר בכלב בגלגול עתה בחייו נקשר בכלב לכן ניתן בבית הסהר עשר שנים כנגד עשרה טפות הזרע שיצאו ממנו וז"ש ענו בכבל רגלו של הגוף ונחשב עליו כאלו באה נפשו בכלב תמורת בכבל וטעם היותו מתגלגל בכלב הוא כי נודע שהוי"ה דיודין היא בנק' הקדוש' ומעלה מ"ן שבה וע"ז אמרו בת היתה לו לאברהם ובכל שמה שהיא הוי"ה זו דההי"ן העולה גימטריא ב"ן כמנין בכל ובקלי' יש אשה זרה המעלה מ"ן שלה ונק' כלב תמורת בכל והיא תמורת שם הוי"ה דב"ן דההי"ן והבא על הגויה נקשר בכלב והוא המעלה מ"ן של הקלי' ותיקונו וכו' עש"ב וזהו שאמר ואיך אעשה הרעה הגדלה מתקן הרעה הגדולה אשה זרה ואיך א"עשה ה"רעה ה"גדלה ה'זאת ו"חטאתי ל'אלהים ר"ת גימטריא ב"ן

ועוד אפשר לרמוז לאלהים (ע"ה) גימטריא שם ב"ן ואדנ"י שהם גימטריא זעם קי"ו שכתב הרב בפסוק וקוי ה' וגו' שהם אחוריי' דהוי"ה ע"ב אחוריי' דאהיה ד"ם ע"ב וד"ם גימטריא קו"י שהם גימטריא זעם

ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה במדרש איתא עדות ביהוסף וגו' הוסיף אות ה' שם י"ה מעיד עליו שלא נגע בה וכו' ואפשר לפרש מ"ש בזוהר מקץ דף קצ"ו ת"ח יוסף זכה בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי בגין דבעא לאתאחדא באשה יראת ה' כד"א וחטאתי לאלהים ע"ש וכתיב כי ביה יהו"ה צור עולמים עה"ב נברא בי' ועוה"ז נברא בה' לכן שם י"ה מעיד על יוסף שלא חטא וזכה בעוה"ז וזכה בעוה"ב שנבראו בשם י"ה

ויבא הביתה לעשות מלאכתו וגו' איתא בזוהר לאשתדלא באורייתא וכו' ואפשר לפרש דאמרינן בפ' במה אשה ארך ימים בימינה וגו' למיימינים בה ארך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד אבל למשמאלים בה ארך ימים ליכא ופירש"י מיימינים שטורח ומפשפש טעמיה ובוררה כימין המיומנת למלאכה משמאלים בה שאינם יגיעים בה כל צרכיהם ע"ש וז"ש לעשות מלאכתו לאשתדלא באורייתא שהיה טורח ויגע בה כימין למלאכה וזה רמז דתנן במס' אבות כל תורה שאין עמה מלאכה שאינו יגע בה כל צרכו כמלאכה דהיינו שמשמאלים בה סופה בטלה וזשה"כ בני אם תקח אמרי וגו' ופירשו במדרש אימתי אתה בני אם תקח אמרי וגו' לרמוז מש"כ הרב בשער היחוד בפסוק ועתה יגדל נא כח אדני וגו' השם מן כח במילוי כ"ף ח"ת גימטריא תק"ח אחוריי' מלאים דאהיה דאלפין ע"ש וז"ש אימתי אתה בני אם תקח אמרי שיגע וטורח בתורה בכח גדול הוא כ"ח במילוי גימטריא תק"ח דבזה נקרא בן למקום בנ"י א"ם תק"ח גימטריא תור"ה וס"ת בני אם תקח אמרי חיי"ם שזוכה ג"כ לאריכות ימים כמשה"כ ארך ימים בימינה וגו'

עוד כתב הרב בשער היחוד בפסוק תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שם תבו"ק יוצא מן ת' דתורה וב' דיעקב ו' מן תורה ק' מן יעקב והוא גימטריא תק"ח לך שהוא בגימטריא אחוריי' דאהיה דאלפין יע"ש

וגרסינן בפ"ו דאבות אריב"ל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם וכתב מדרש שמואל האי מלת שכל לרבות אפי' מי שעוסק במצות ואינו עוסק בתורה נק' נזוף שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם כלומר שכמו שהזהב הוא דבר חשוב ובהיותו באף חזיר הוא ממאסו באשפה כן האשה היפה וסרת טעם והוא משל ודמיון אל נשמת האדם אשר היא מסטרא דקדושה שנק' אשה והשמיענו שאפי' תהיה יפה ונעימה במעשיה בקיום המצות אם היא סרת טעם כלומר שסרה מללמוד טעמי התורה ה"ז נקרא נזוף והטעם כי אינו דומה מי שמקיים את המצוה בהיותו יודע טעמה וסודה ושרשה למי שמקיים אותה מצות אנשים מלומדה ע"כ ואפשר לומר שז"ש הכתוב לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי ר"ל לעשות רצונך הוא קיום המצות במעשה חפצתי ותורתך בתוך מעי לידע טעמי המצוה וסודה ולא שנקיים המצוה תורת אנשים מלומדה

ואפשר לפרש סרת טעם על התורה כמ"ש בויקרא רבה פ"ל סי"א וז"ל פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם וריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם טעם וריח ויש בהם מע"ט כפת תמרים אלו ישראל מה התמרה יש בה טעם ואין בה ריח כך ישראל יש בהם תורה ואין מהם מע"ט וכו' וכתב מהרש"י שיש בהם תורה דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה לכך המשיל התורה לטעם שהוא תכלית הפרי ותועלתו וכו' יע"ש

ואפשר לרמוז וסרת טע"ם טוב ערב מתוקה מדבש מועל שנאמר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך וכן אמרו וכל מי שאינו עוסק בתורה אפי' מקיים המצות נמשל לאשה יפה וסרת טע"ם ט"וב ע"רב מ"ועל

ואפשר לומר שכל מי שאינו עוסק בתורה שאינו טורח ועמל וכה"ג כתב הרב בינה לעתים דף קט"ו ע"ש בפ"ק דברכות אר"ל לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצה"ר