ויזרע יצחק נד

נר לבן ישי כי ג' יחודים הוי"ה אהיה הוי"ה אלהים הוי"ה אדני גימטריא נר הם בלאה שיצא ממנה משיח בן דוד בן ישי

ויחשבה לזונה כי כסתה פניה אמרו בפ"ק דסוטה משום דכסתה פניה חשבה לזונה אמר ר"א שכסתה פניה בבית חמיה יע"ש ואפשר לפרש כי כסתה וגו' אע"פ דכסתה פניה כמ"ש בש"ר פ"ג סי' ג' בפסוק ראה ראיתי וגו' ראיתי זה ראית מעשה העגל אעפ"כ איני דנם לפי המעשה העתידים לעשות אלא לפי הענין דהשתא כי שמעתי את צעקתם אע"פ שידעתי את מכאביו שעתידים לעשות וכתב מהרש"י דפירוש כי ידעתי כמו כי עם קשה ערף הוא רפאה נפשי כי חטאתי לך שפירושו אע"פ יע"ש וכ"כ הראב"ע בפסוק כי עם קשה ערף הוא בשם רבי מרינוס יע"ש וה"נ כי כסתה אע"פ שכסתה פניה חשבה לזונה מדישבה בפתח עינים ואפשר לומר לפמ"ש בב"ר פ' פ"ה סי' ח' מהו בפתח עינים מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו ואמרה יר"מ ה' אלהי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית וכו' יע"ש וכתב בא"ח סי' צ"א דרך החכמים שלא יתפללו אלא בעטיפה ע"ש וא"כ תמר עשתה כן והתפללה בעטיפה שלא תצא מבית זה ריקנית וז"ש כי כסתה פניה בתפלה כ"י כסת"ה גימטריא תפל"ה

אם תתן ערבון הקשה הרא"ם דהא אמרינן בפ"ק דקידושין א"ל התקדשי לי במנה זה ונתן לה משכון עד שיתן המנה אינה מקודשת ע"ש ודעת הראב"ד שכתב הר"ן שם דאם זה חייב עצמו בדינר דחל שעבודיה דמשכון מקודשת אפשר דה"נ חייב עצמו בגדי ונתן לה משכון עליו וז"ש אנכי אשלח גדי וגו' שחייב עצמו לשלח הגדי

וירא אדניו כי ה' אתו ברבה פרשת נשא פ' י"ג הקב"ה חלק כבוד ליוסף על שהיה ירא שמים ובשביל יוסף שכן ה' לאדניו וכו' שיוסף היה מברך להקב"ה על כל דבר ודבר ושאל לו אדניו מה אתה אומר ויוסף, השיבו שהיה מברך להקב"ה א"ל אדניו מבקש אני לראותו א"ל יוסף הרי חמה א' מכמה שמשים שלו ואי אתה יכול להסתכל בה וכו' א"ל הקב"ה חייך בשביל כבודך אני נגלה עליו שנאמר וירא אדניו כי ה' אלו וע"ש ואפשר לרמוז יר"א שמי"ם גימטריא שכינ"ה במילוי שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י וכיון שיוסף ירא שמים שכינה מליאה עמו ולפי המדרש בשביל שיוסף ירא שמים נגלה גם על אדניו שזה כבוד ליוסף וז"ש וירא אדניו כי ה' אתו אתו קאי על אדניו

ועוד אפשר לרמוז עפמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק מי בכם ירא יהו"ה ירא יהו"ה גימטריא רל"ז שיעור קומה של המלאך רל"ו וזשה"כ גדול אדוננו ור"ב כ"ח גימטריא רל"ו כ'ח ל'תבונתו א'ין מ'ספר ר"ת מלא"ך ע"ש לכן יוסף ירא ה' וכן יוסף יו"ד ו"ו סמ"ך פ"ה גימטריא יר"א יהו"ה והנעלם של יוסף ו"ד ו' מ"ך ה' גימטריא כס"א וה"ס שם אדני' גימטריא ס"ה עם ארבע אותיות הפשוט וי"ב דמילוי הכל גימטריא אנכ"י וכס"א וזה רמז אתו וכל אשר ס"ת רל"ו סוד גדול אדוננו ור"ב כ"ח שגימטריא רל"ו לפי שהיה ירא ה' שגימטריא רל"ו. אשר היא עושה ס"ת ראה והוא שם א' משמות ע"ב דויסע וכו'

וכתב בספר הפליאה בסוף דמ"ה כימה אם תמלאהו כ"ף יו"ד מ"ם ה"א גימטריא ר"ו והוא שם רא"ה שם א' משמות ע"ב ואותו השם מורה שהוא מביט ורואה מצד החסד וכו' יע"ש ואפשר לומר אם תמלא כימה כ"ף יו"ד מ"ם ה"י גימטריא יר"ה והוא שם א' משמות ע"ב שכתב הרב בשער היחוד בפסוק יסר יסרני י"ה ס"ת רי"ה שה"ס שם ע"ב ושם מ"ה וכו' וע"ב דאחוריי' שהיסורים באים מן הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות שה"ס גע אל עצמו וגו' ועתה אנו מסירים אותו ומניחים שם ע"ב במקומו ע"ב וע"א וע"ב גימטריא רי"ה ושם זה להצלה כמ"ש יסר וכו' ולמות לא נתנני עש"ב לכן כימה כ"ף יו"ד מ"ם ה"י גימטריא רי"ה שם ההצלה אבל בפ' זה נרמז שם רא"ה אשר הוא מצד החסד כמ"ש הפליאה

ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה אפשר לומר לפי שאין השכינה שורה אלא על בעל מראה וכתב בס' מדרש תלפיות דף ע"ג ונראה דבעל מראה ר"ל יפה תאר ויפה מראה שיש לו הכנה לחטוא כדא' בתו' בעובדא דריב"ח חכמה מפוארה בכלי מכוער וא"ה אינו חוטא ראוי שתשרה עליו שכינה כי מי שאינו יפה מראה אין תומה שלא חטא כיון שלא לו הכנה כדי שבעבור זה תשרה עליו שכינה כשיש צדיק שאינו יפה מראה וראוי שתשרה עליו שכינה הקב"ה נותן חנו בעיני העולם וחוט של חסד משוך עליו כדי להעיד שאפילו היה ופה מראה מתחלה לא היה חוטא ושכינה שורה עליו עכ"ל וז"ש ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה שיש לו הכנה לחטוא ותשא אשת אדניו וגו' לכן שכינה שורה עליו ויהי ה' את יוסף וגו' ויש לרמוז יפה תא"ר גימטריא שכינ"ה במילוי שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י

עוד ויהי יוסף יפה תאר וגו' לפי שנאמר תתן אמת ליעקב כי יעקב אחוז בת"ת הנק' אמת גם היסוד נק' שלום וסודו כי ב"פ א"ל במילוי אל"ף למ"ד דשני תפוחי' דא"א נמשכים אל היסוד הנק' של"ם ו' ועי"כ ויהי יוסף יפה תאר וגו' וחבור יסוד שלו"ם עם אדני' הם גימטריא אמ"ת והם אחוזים בת"ת מדת אמת וזה רמז אמת מארץ תצמח ר"ת אמת הרי ב"פ אמת סוד הת"ת אמת וגם חבור יסוד שלום עם אדני הם אמת שהם אחוזים בת"ת אמת ליעקב דגוף וברית חד הם לכן אמת במילוי אל"ף מ"ם ת"ו המילוי גימטריא יוסף וז"ס אמת קנ"ה כי קנה הם ה"פ א"ל חסד אל ה"פ אל גימטריא קנה ה"ח ה"פ אל ביסוד וע"ה קנ"ו יוסף שהוא קשור באמת ליעקב שהוא מילוי אמת וחבור שניהם אמ"ת קנ"ה עולים תקצ"ו ונתמלאת שכינה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"ה גימטריא תקצ"ו כי יעקב יוסף שהם אמת נתמלאת שכינה וזשה"כ כ' הוא קצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה כי הוא אפשר שהוא סוד א"א כמ"ש באדרא וכן יסוד מלא יו"ד סמ"ך וי"ו דל"ת גימטריא תקצ"ו שהוא מקושר ועיין מ"ש בפרשת לך לך בפסוק ומלכי צדק מלך שלם באורך

ובזוהר ויקרא די"ב כתיב המשל ופחד עמו וגו' המשל דא אברהם דכתיב נשיא אלהים אתה וגו' ופחד דא יצחק דכתיב ופחד יצחק הוה לי עושה שלום במרומיו דא יעקב דכתיב תתן אמת ליעקב וכתיב האמת והשלום אהבו דאמת ושלום קשיר דא בדא וכו' ע"ש א"כ השלום יסוד קשור בת"ת אמת ליעקב ויעקב ג"כ נקרא שלום כי היא אמצע ממוצע בין חסד וגבורה ועושה שלום ביניהם לכן נקרא ג"כ שמים אש ומים וכן יצחק ויעקב גימטריא שמים

יעקב גימטריא קפ"ב ואפשר כי בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א יש בו ג' אלפין והם רמז ג' שמות א"ל אלהי"ם אדנ"י א"ל חסד אלהים גבורה אדני מלכות אחוזה בו והם אל אלהים אדני גימטריא יעק"ב סוד הת"ת שהוא מכריע בין חסד וגבורה והמ' קשורה בו וג' אל אלה ים אדני במילוי א"ל גימטריא הק"פ אלהים במילוי אלפין אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם גימטריא אר"ץ אדנ"י במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד גימטריא תרע"א מילוי אר"ץ גימטריא דל"ת (אמר אליהו וחר כה ל"ף י"ש ד"י) לפישד"י גימטריא דל"ת חסד דין רחמים גימטריא דל"ת אהיה דאלפין גימטריא קמ"ג אלהים אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם גימטריא אר'ץ שניהם קמ"ג ואר"ץ גימטריא דל"ת

ואפשר לומר אר"ץ אלף ר"ץ כי אהי"ה דאלפין גימטריא קמ"ג אל גימטריא הק"פ אלהים גימטריא אר"ץ אדנ"י גימטריא תרע"א הכל עולים אלף ר"ץ וה"ס א' שבשם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י וג' אלפין שבשם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א הם השמות המתחילים בא' אהי"ה אלהי"ם א"ל