ויזרע יצחק מט

ואות ס' של נסע מורה על הסתום כי היא סתומה וגם כי סמך אותיות מסך אבל אות ע' מורה על הגילוי כי היא ע' פתוחה נמצא כי ג' נסיעות החסדים ממקום אל מקום הם ממש אותיות נסע וכו' עכ"ל וא"ל כי ה' חסדים בשרשם בדעת הם ה' הויו"ת דאלפין וחמשה פעמים מ"ה גימטריא רכ"ה והם גימטריא או"א שהם י"ה וי"ה פעמים י"ה גימטריא רכ"ה ומהם נגדלו ה' חסדים ונעשו ה' שמות ה' פעמים דמ"ה והם רכ"ה וזהו ויעקב נסע סכתה סוד ג' נסיעות של החסדים שמתפשטים ממקום למקום שה"ס נסע ששם בדעת עד ו"ה שבז"א ואח"כ נמשכו כללות ביסוד ותמצא כי מילה מ"ם יו"ד למ"ד ה"א הם גימטריא ק"ף מנין נסע דכללות ביסוד והוא נותנם למלכות ויבן לו בית (ועיין מ"ש בפרשת במדבר בפסוק ונסע אהל מועד)

ויבן לו בית וגו' כתבו המפרשים כי כל קנין העוה"ז הכל המה עראי וכל עסקו בבית העוה"ב הקיים וזהו ויבן לו בית לעצמו וקנייניו לא יתייחסו לו כי לא במותו יקחנו לכן ויבן לו בית עיקר וקיום ולמקנהו כלומר כל קניינו עשה עראי כסוכה וכו' ואפשר לומר ויבן לו בית היא המלכות שתקן המלכות כמש"כ הרב כי אברהם ויצחק תקנו אותה אבל יעקב גמר והחזירה פנים בפנים ויב"ן ל"ו בי"ת ס"ת תנ"ו וכתב הרב בשער היחוד על פסוק שלשה אלה בני נח וגו' אותיות המילוי של מלת נח ונ"ת שהם תנ"ו הם ד' אהיה שנים דיודין וא' דאלפין וא' דההין אבל אינם רק ג' מיני מילוי' שהם יודין אלפין ההין והם תנ"ה וע"ה תנ"ו והם בני נח וכו' יע"ש והם חותם יסוד המ' שלא שלטו שם החיצונים ויהיו זו"ן פנים בפנים ויעקב בנה אותה להמשיך לה ג' אהיה הנז' גימטריא תנ"ו ס"ת ויבן לו בית וגו'

קרא שם המקום סכות ס"ת ממא"ת כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק הלא פרוס לרעב וגו' השם הוא ממא"ת מן ס"ת ועניים מרודים תביא בית יע"ש ויב"ן לו בית ויב"ן גימטריא חיים שהם אהיה הויה אהיה שגימטריא חיים שהם חיי המלך כמ"ש הרב בפסוק ויבן את הצלע ועיין מ"ש בפרשת חקת בפסוק זאת התורה וגו'

ויבא יעקב שלם וגו' איתא בב"ר שלם בגופו שלם בבניו שלם בממונו שלם בתלמודו ואפשר לומר משום דתניא ברפ"ט דנדרים ד' חשובים כמת עני מצורע סומא ומי שאין לו בנים וכתבו המפרשים דבזמן שהאדם נלקה או בגפו או בממונו או בתורתו הוא קרוי מת וז"ש עני היינו בממונו ומצורע היינו בגופו וסומא היינו בתורתו שנאמר ברשעים עינים להם ולא יראו וכתיב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך לכן הסנהדרין נקראים עיני העדה וז"ש ויבא יעקב שלם בגופו ובבניו ובממונו ובתלמודו דמי שלקה בא' מהם קרוי מת ויעקב אבינו לא מת ואפשר שז"ש הצדיקים במיתתם קרויים חיים ורשעים בחייהם קרויים מתים ר"ל שהצדיקים אף שהם עניים ועני חשוב כמת קרויים חיים ורשעים בחייהם אף שיש להם ממון קרויים מתים

ובספר הפליאה דף ט' כתב דכל זמן שיעקב בלא ו' ועשו בו' אין כל בריה יכולה לו כי אותיות שניות של עשו עי"ן שי"ן ו"ו עולים כ"ו וכו' והבינה לוקח הו' מן עשו ונותנה ליעקב ויעקב מלא ועשו חסר אכלו ע"ש וכל זה לזמן הגאולה וכו' ובדף ט"ז כתב וז"ל ודע כי יצחק הוא בצ' וש' והם ש"צ עולים יצחק יעקב לכן בהיותו נכתב בש' מורה יצחק יעקב ר"ל שהוא רחמים וכשיקרא ישחק בש' עולה חי"ת בזמן שיקרא בש' ישלים עם יעקב ויתקיים וחית השדה השלמה לך ויעקב בו' עולה פק"ח עיניך וראה ואז יגאלו ישראל עכ"ל ואפשר לומר עפ"י מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק מלך ביפיו תחזינה עיניך וגו' מ"לך ב'יפיו ר"ת מ"ב והוא מ"ב אותיות דהוי"ה דמ"ה דאלפין תחזינה עיניך ר"ת ע"ת והם ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם וב"ן תרי עייני' של הנק' להמתיקם במ"ב הנז' שלא יאמרו לה הסבי עיניך מנגדי וכו' יע"ש וע"ב ק"ל וע"ב קד"ם גימטריא חי"ת ובזמן שנקרא ישחק בשי"ן ישלים עם יעקב ממתקים הגבורה ויתקיים וחית השדה ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם של השדה חקל תפוחי' קדישי' יתמתקו וזהו השלמה לך שאם תחשוב ישחק בש' ויעקוב בו' פק"ח עם חי"ת הם תר"ו סוד מילוי אדנ"י שכתב הרב בסה"כ כי אדני במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד גימטריא תרע"א תסיר אדנ"י הפשוט לרחל ישאר המילוי רו"ת שהוא דין ללאה כולם דינים וכתיב ואנכי נטעתיך שור"ק כלו זרע אמת גימטריא תר"ו וכתב רש"י תר"ו מצות שקבלו ישראל עם שבע מצות בני נח הם תרי"ג ע"ש ובזכות תר"ו מצות שקבלו ישראל יתחברו ישחק ויעקוב גימטריא תר"ו ויתמתקו מילוי אדני רו"ת דינים דלאה (ועיין בפרשת ויצא בפסוק ויפגע במקום)

ובשוחר טוב הביאו ילקוט הראובני בפרשת ויצא טל פסוק עשה עמי אות לטובה פסוק זה עשה עמי אות לטובה ביעקב ואמר עשה עמי אות לטובה בעשו ואלופיו כי אתה עזרתני ברחל ונחמתני בלאה ונראה לרמוז למ"ש בס' הפליאה הנז' והובא בילקה"ר בפרשת תולדת כי שבעה פעמים הוי"ה גימטריא יעקב ולקח מעשו ו' ונוסף ליעקוב כי הו' לקח כללו ועולה אהי"ה כתר עליון ובזה נצח יעקב לעשו ע"ש ור"ל כי מא' עד ו' א' ב' ג' ד' ה' ו' נק' כלל הו' והם גימטריא אהי"ה כמ"ש בס' הפליאה דף ל"ח ע"ש וז"ש עשה עמי אות לטובה היא אות ו' כמ"ש בזוהר ובתיקונים בפסוק וישם ה' לקין אות אות ו' דהיא חיים יע"ש ובזה יעקוב שלם בו' ונצח לעשו ומ"ש בס' הפליאה שם יעקוב גימטריא פק"ח בזמן שיעקב שלם יאמר לאהיה פקח עיניך ואז יגאלו ישראל ע"ש יש לרמוז לפמ"ש בשער רוה"ק ששמע מהרב שראוי לאדם שיכוון בקומו אחר חצות לילה בפסוק פקח עיניך וראה כי פקח הוא בגימטריא שם הוי"ה דמ"ה דאלפין ושם אהי"ה דאלפין גימטריא קמ"ג ושניהם הם גימטריא פקח וכו' יע"ש ואפשר לומר כי שם אהיה דאלפין קמ"ג ושם יה"ו דאלפין יו"ד ה"א וא"ו גימטריא ט"ל וקמ"ג הם גימטריא יעקב וכאשר לקח הו' נגמר מ"ה שלם עם קמ"ג הם גימטריא פקח וזה שכתב בס' הפליאה יעקוב גימטריא פקח בזמן שיעקב. שלם יאמר לאהיה פקח עיניך ואז יגאלו ישראל ע"ש ואפשר שה"ס מש"כ בס' רוה"ק טוב שיכוון אחר חצות וכו' פק"ח הוא גימטריא שם מ"ה דאלפין ושם אהיה דאלפין שגימטריא פקח ותאיר להם מן אהיה דיודין שהוא כמנין עיניך ע"ה והם קס"א והוא מועל אל האדם וכו' ע"ש לכן בזמן שיעקב שלם שגימטריא פקח יאמר לאהיה דיודין שהוא גימטריא קס"א פקח עיניך להאיר לו

אבל בב"ר בפסוק וירא אלהים אל יעקב כתיב עשה עמי אות לטובה מדבר בדוד ומתקיים ביעקב אות על שם אם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וגו' יראו שנאי ויבשו זה עשו ואלופיו וכו' וכתב מהרש"י מדבר בדוד ומתקיים ביעקב וכו' אע"פ שפשט הכתוב מדבר בדוד נדרש על האבות שאפ' בהם מדבר ברוה"ק או שהפסוק נאמר מפי האבות שס' תהלים ע"י עשר זקנים נאמר אבל כאן ודאי בדוד נאמר ולא ביעקב דעשה עמי אות כתיב ולא בקש יעקב אבל מ"מ מתקיים ביעקב שדברים אלו אירעו לו וכו' יע"ש וכבר פי' עפמ"ש בס' הפליאה וזה בקש יעקב עשה עמי אות לטובה היא אות ו' כמ"ש בזוהר ובתיקונים בפ' וישם ה' לקין אות דהיא חיים ובזה יעקב שלם יראו שונאי זה עשו ואלופיו ודלא כשוחר טוב

עוד אפשר לומר עשה עמי אות לטובה שכתב בס' הפליאה דף מ"ב וז"ל וזה ג"כ ביעקב הוא ת"ת ישראל הנק' אמת אשר כחו וחיותו מן הא' ובהסתלק הא' אהיה ישאר מיעקב אש תם אם תהפכהו הוא מת וכאשר תצרף הא' עם תם הוא אמת