ויזרע יצחק מח

ולפי' נראה דיעקב הזכיר לו ראיית פני המלאך שר שלו שהשלים עמו א"כ צריך עשו ג"כ להשלים עמו וזהו גם אויביו ישלים אתו דהוא עשו אבל בב"ר אמרו מלהד"ד לא' שזמן את חבירו לסעודה וחשב שהיה מבקש להרגו אמר דומה טעם תבשיל זה כטעם אותו תבשיל שטעמתי בבית המלך אמר ידע ביה מלכא מסתפי ולא קטליה כך יעקב אמר לעשו כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים אמר עשו הגיעו הקב"ה לכבוד זה שוב איני יכול לו ע"כ וזשה"כ ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו דכיון שרואה שהקב"ה רוצה בו לא יוכלו ליגע בו ולז"א כראת פני אלהים ותרצני דע"כ תרצני כיון שה' רוצה בי כדכתיב ברצות ה' וגו'

ואפשר שרמז לו על שלות הרשעים כמ"ש בש"ר פ' מ"ה ס"ח וז"ל ויאמר הראיני נא את כבודך נתאווה לעמוד על מתן שכרן של צדיקים ושלות' של רשעים וכו' מה הקב"ה משיבו ויאמר לא תוכל לראות את פני אין לי פני האמור כאן אלא שלותן של רשעים כדכתיב ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו וגו' וכתב מהרש"י שלותן של רשעים נק' בלשון פנים להיות בעוה"ז שהוא לפנים הפך הכא שהוא באחרית הימים וכנוי ופני להשם יורה על הפועל כלומר כל הפנים שאני נותן וכו' ע"ש ואפשר שיעקב רמז לעשו שיש לו שלוה של רשעים בעוה"ז שהיא לפנים ויעקב נטל עוה"ב

ובב"ר בפרשת ויצא אמרו ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו איש זה יעקב יחד פני רעהו שמתייחדת עמו השכינה וכתב מהרש"י רעהו זה הקב"ה דכתיב רעך וריע אביך וכו' ואפשר לומר איש זה משה דכתיב איש האלהים וכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו וז"ש ואיש יחד פני רעהו זה משה האיש יחד פני רעהו זה' הקב"ה שהם פנים בפנים כמו איש אל רעהו וא"ל איש זה הקב"ה דכתיב ה' איש מלחמה יחד פני רעהו זה צדיק שנק' ריע דכתיב למען אחי ורעי וכו' וכה"ג אמרו רז"ל

כראת פני אלהים וכו' איתא בב"ר מה פני אלהים דין אף פניך דין וכו' ואפשר לומר לפי ששם אלהים דין וחלופו אכדט"ם שהוא אותיות הקודמות רחמים בסוד בטחו בה' עדי ע"ד כמ"ש הרב וז"ש כראת פני אלהים שנהפך מדין לרחמים ואפשר לומר כראת פני אלהים רמז לשכינה דשכינה במילוי שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י גימטריא תר"א וזהו כרא"ת פני אלהים היא השכינה א"נ פני אלהים זה משה שנק' אלהים כמ"ש בתיקונים תיקון ס"ט דק"א ויזרח לו השמש דא משה דאתא ביה רוחיה דמשה וכו' יע"ש

ואפשר לומר דבח"מ סי' קע"א גבי קרקע שאין בו דין חלוקה וכו' ואפילו א"ל טול את הגדול במתנה יכול הלה לומר אין רצוני לקבל מתנה ויש חולקים בזה וכו' וכתב הסמ"ע ס"ק כ"ד אין רצוני לקבל מתנה משום דכתיב ושונא מתנות יחיה והחולקים ס"ל דבהא דחבירו נותן לו לטובת עצמו לא וכו' יע"ש א"כ עשו לא רצה לקבל המתנה משום דשונא מתנות יחיה לזה השיב יעקב אל נא וגו' ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים כלומר המנחה לצרכי ולא הוי בכלל ושונא מתנות יחיה כסברת החולקים

קח נא את ברכתי אשר וכו' מנחתי זו על ראיית פנים וכו' רש"י ואפשר לרמוז לפי שיעקב ועשו חלקו העולמות עשו עוה"ז ויעקב עוה"ב אלא שיש לו בעוה"ז ע"י התורה דאם לא בריתי וגו' וז"ש קח נא את ברכתי הברכה שברך אותי אבי קח נא עכשיו בעוה"ז לפי שעשו אמר יהי לך אשר לך שהודה על הברכות לזה אמר לו יעקב אע"פ שהודית על הברכות קח נא עכשיו בעוה"ז ומה שיש לי עכשיו מתנת חנם נתן לי אלהים וז"ש כי חנני אלהים וכי יש לי כל אלהים מלכות וכל יסוד כמ"ש הרמב"ן שיש מדה נק' כל שהיא יסוד הכל יע"ש וכל עם אלהים גימטריא קו"ל הקל קול יעקב דע"י התורה זכה לחבר זו"ן ומשם ישפע לו גם בעוה"ז

קח נ"א א"ת ברכת"י אש"ר וגו' ס"ת תרי"א גימטריא תורה וכן סמא"ל ולילי"ת גימטריא תרי"א דהתורה מבטלת כח סמא"ל ולילי"ת שר עשו כי גחלתם אתה חותה על ראשו אשר אותיות ראש

יש לי כל גימטריא ת' ה"ס ד' יודין של שם ע"ב כל א' כלולה מעשר ארבע מאות שקל כסף ונראה שהם יודין של מילוי ה"י וי"ו ה"י ועם ה"י עצמה של השם הם ד' יודין ולא ו"ד של מילוי יו"ד וכנראה מדברי מהרח"ו בספר ע"ח ח"ב שער ל"ח פ"ז והבאתיו בפרשת תזריע עש"ב וזה רמז יעקב י"ש ל"י כ"ל גימטריא ת' ד' יודין דשם הוי"ה דיודין דאבא והחכמה תחיה בעליה וכו' וכתב הרמ"ז עוד א"ל שאור הראיה בא מחכמה הוי"ה דמילוי יודין וד' יודין שבו ה"ס שקל כסף שבהם נכנע עפר"ן העולה ר"ע עי"ן וכנגד זה בקלי' ת' איש דעשו י"ש ל"י כ"ל גימטריא ת' תכניע ת' איש דעשו

עוד יש לרמוז יש לי כל כ"ל זה היסוד ועיין בהרמב"ן בפרשת חיי שרה בפסוק וה' ברך את אברהם בכל והוא יוסף הצדיק שטנו של עשו ויעקב א"ל הוי"ה בת"ת וגוף וברית חד הוא וכשתחשוב כ"ל עם יעק"ב גימטריא רל"ב ד' מילוי' דהוי"ה עסמ"ב

י'עבר' נ'א' א'דני' וגו' ר"ת אנ"י וס"ת רא"י אפשר לומר שה"ס שכתב הרב בפסוק א"ל יהו"ה ויאר לנו וגו' כי שם א"ל מלא אל"ף למ"ד ושם הוי"ה הפשוט הם גימטריא יא"ר והם ממתקים הדין לנ"ו גימטריא אלהי"ם וזה רמז יעבר נא אדני ס"ת יא"ר גימטריא אל"ף למ"ד הוי"ה שהם חסד ורחמים ור"ת אנ"י למתק הדין המ' נק' אני כי ר"ת וס"ת ס"א ורי"א גימטריא רג"ע (ע"ה) כמש"כ הרב ביחוד י"ג מדות כי י"ג פעמים אהיה ה"ס ברגע קטן עזבתיך וכן גער חית קנה ע"ש ואיתא בזוהר דיעקב לא בעא השתא אינין ברכאן וכו' בגין דסליק לון לסוף יומיא וכו' יע"ש לכן רמז יעבר נא אדני בזה"ז שהיא רג"ע ברגע קטן עזבתיך וברחמי' גדולי' אקבצך לסוף יומיא

ויעקב נסע סכתה וגו' איתה בתיקונים תקון י"ג דף פ"ט ומתי יהיה עמודא דאמצעיתא כד אתחבר בשכינתא הה"ד ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית הה"ד ויבן ה' אלהים את הצלע בההוא זמנא דאתחבר עמה ויבא יעקב שלם וכו' יע"ש ואיתא בזוהר עשו אתפרש לסטרא דשעיר היא אשה זרה אל נכר ויעקב נסע סכתה דא מהימנותא עילאה ויבן לו בית כד"א בית יעקב וכדין ויבא יעקב שלם וכו' יע"ש

ואפשר לפרש כמש"כ הרב סוד פסוק דודי נסע ונגלה וכו' כי ה' חסדים המתפשטים בז"א מחסד עד הוד ב' חסדים המתפשטים בחו"ג ושליש הת"ת הם חסדים סתומים ע"י כלי היסוד דאימא ושני שלישים תחתונים שבת"ת ושני חסדים שבנ"ה הם אורות מגולים מאד וה"ח הם ה' הויו"ת דאלפין כל הוי"ה עשר אותיות הרי הם נ' למעלה בשרשם במקום הדעת וגם כי כל חסד כלול מ"י הרי נ' וכו' וזהו אות נ' שבמלת נסע ואח"כ כשמתפשטים בגוף ז"א הם ה' הויו"ת פשוטים אשר יעלה חשבונם ק"ל ואם תחלק הוי"ה שבחסד שבת"ת לג' שלישים צריך שהם גימטריא כ"ו לג' חלקים וישארו ח' למעלה ח"י למטה בשני שלישים המגולים כי אחרי רבים להטות לכן למטה שהם ב' שלישים והם רבים לוקחים יותר מן שליש העליון שהוא יחיד וגם כי לעולם הגילוי לוקח יותר וא"א לחלקה לשלשה מכוונים ואם נחלקה ט' וי"ז נמצא המכוסה לוקח יותר והנה כ"ו דחסד וכ"ו שבגבורה עם ח' שבשליש העליון דת"ת הם ס' של נסע וי"ח שבשני שלישי דת"ת וכ"ו שבנצח וכ"ו דהוד הם ע' של נסע