ויזרע יצחק מז

הוא דלא אתגליא והא אתמר ועבד הלוי הוא וגו' ע"ש וא"כ נראה דיעקב עלמא דאתכסיא היא הבינה נטירו עילאה שהיא מגרשת החיצונים והיינו בכח התורה כמ"ש הקל קול יעקב קו"ל קו"ל גימטריא עב"ר וז"ש והוא עבר לפניהם דבכח קול קול יעקב בד"ת דאורייתא מעלמא עילאה נפקת הוא עבר וכו'

ואפשר לומר עוד לפמ"ש בב"ר פ' ס"ה סי' י"ו בפסוק הקל קול יעקב וגו' בשעה שיעקב מרכין בקולו ידי עשו שולטות וכו' ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין הידים ידי עשו אין ידי עשו שולטות ונראה קול קול ב' קולות קול תורה וקול תפלה וכן בזוהר בשלח דנ"ח אר"א ודאי דכל זמן דקליהון דישראל אשתמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו' ובש"ר פ' בא בפסוק מה תצעק אלי וז"ל הה"ד צעקו וה' שמע מהו כן אלא ב' ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר הקל קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנאמר ויאמר אליו לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר ונצעק אל ה' וגו' א"כ הקל קול יעקב רמז לקול תורה ולקול צעקה בתפלה לכן אמרו בש"ר שם לעתיד לבוא יעקב נוטל שכרו שנאמר קול ששון וקול שמחה א' כננד קול תורה וא' כנגד קול צעקה ונאמר ובית עשו לקש וכנגדה ליעקב קול ששון וקול שמחה ר"ת ק"ש וזה רמז והוא עבר לפניהם קו"ל קו"ל גימטריא עבר וע"י קול תורה וקול תפלה שעשה עבר לפניהם שנאמר והלך לפניך צדקך דאין ידי עשו שולטות

וישתחו ארצה שבע פעמים נגד השכינה דאתקרי בת שבע ואפשר לפרש דנק' בת שבע לפי מש"כ הרב בסה"כ בסוד הכריעות וכו' כי מילוי הוי"ה דיודין מ"ו ומילוי אהיה דיודין ק"ם הם מקום ומהם נעשה שם הוי"ה בהכאה כל אות מינה ובה יפ"י ק' הפ"ה כ"ה ופ"ו ל"ו הפ"ה כ"ה הכל גימטריא מקום כי ממילוי ע"ב וקס"א שהם מ"ו ק"ם נתרבו אורות הוי"ה עם מספר מקום וז"ס כל הקובע מקום לתפלתו וכו' כי המ' נקראת תפלה ושני פעמים מקום אלו גימטריא שבע מאירים המ' לכן נק' בת שבע ועוד אפשר לומר אלהים דמילוי יודין אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם גימטריא ש' והוי"ה דיודין יו"ד ה"י וי"ו ה"י גימטריא ע"ב הם שבע שה"ס יהו"ה אלהי"ם שם מלא שה"ס חו"ב במילוי הנז' הם שבע והמ' נק' בת שבע ותמצא כי יהו"ה דההין יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה בהכאה הוי"ה פשוטה בהוי"ה דמילוי דההין כזה י"פ יו"ד גימטריא ר' ה"פ ה"ה נ' ו"פ ו"ו ע"ב ה"פ ה"ה נ' הכל גימטריא שבע בבחי' הוי"ה אלהים שם מלא במילוי הנז' שהם או"א מאירים במ' נתרבה שם יהו"ה דההין עד מספר שבע (ועמ"ש בפ' והוא עבר וגו')

ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו כתב בספר הפליאה כי סוד ה' חמשה גימטריא נג"ש ע"ש ואפשר לומר שכתב הרב בשער היחוד על פסוק שניך כעדר הרחלים כי ד"פ ע"ב של ד' הויו"ת הם רפ"ח בז"א הוי"ה דע"ב דיודין בחכמה שבו והוי"ה דס"ג עם עשר אותיות הרי ע"ג בבינה שבו והוי"ה דמ"ה עם כ"ו דהוי"ה פשוטה הרי ע"א בת"ת שבו והוי"ה דב"ן אחוריי' פשוטים גימטריא ע"ב במ' שבו וכאשר יתחברו ע"ב הנז' עם שם אדנ"י יהיו הכל גימטריא שמח"ה חמשה לכן המ' נק' חמשה גימטריא נג"ש (ועיין מ"ש בפרשת יתרו בפסוק ומשה נגש אל הערפל)

ועוד אפשר לומר כי יוסף ורחל גימטריא ת' הם מכניעים ד' מאות איש דעשו וכתב הרמז בפרשת תצא דף רע"ז כמו שד' יודין דע"ב וגם י'י'א'י' דס"ג התוכיות שלהם כן י"א"א"א' דשם מ"ה הוא עיקרו וכו' יו"ד אל"ף אל"ף אל"ף גימטריא שמח"ה שהוא ממש אור אימ' המשמח את רחל ע"י בעלה יע"ש ואפשר יו"ד אל"ף אל"ף אל"ף הם גימטריא חמש"ה ושאר אותיות השם יהוו"ה גימטריא ל"ב עם שמחה גימטריא שכינ"ה וז"ס ולישרי ל"ב שמח"ה גימטריא שכינ"ה (ועיין מ"ש בפסוק יש לי כל)

ועוד אפשר לפרש ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו כמ"ש הרש"ם בפסוק ומשה נגש אל הערפל הערפ"ל גימטריא שכינ"ה נגש גימטריא מיכאל וגבריאל וז"ש בפרקי ר"א הגדול ומשה נגש מלמד שבע"כ הביאו מיכאל וגבריאל יע"ש וה"נ א"ל ואחר נגש יוסף וגו' נג"ש גימטריא מיכאל וגבריאל שבע"כ הביאו את יוסף ורחל לפי שלא רצו להשתחות לעשו ובע"כ הביאום מיכאל וגבריאל וא"ל ע"פ מ"ש דכל האמהות נגשות לפני הבנים אבל יוסף נגש לפני אמו לפי שהיתה יפת תאר וחש שמא יתלה בה עיניו אותו רשע יע"ש ובספר דף י"א כתב ה' עולה חמשה גימטריא נג"ש וזהו ואחר נגש וכו' שעלו למעלה וקבלו שפע וברכה וכו' יע"ש וזהו ומשה נגש וגו' קבל שפט וברכה השכינה ה' אחרונה גימטריא חמשה גימטריא נג"ש ויש לרמוז שפ"ע וברכ"ה גימטריא עזר"ת שה"ס הוי"ה פעמים הוי"ה גימטריא עזר"ת ע"ה כמ"ש הרב בסה"כ יע"ש וכן כתיב ונגש משה לבדו וגו'

ואפשר לומר כי נודע שג' יחודים הם הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלהים הוי"ה אדנ"י גימטריא נ"ר ולפעמים מתייחדים שלשת' וזהו היחוד הגמור ואז הנוק' נק' נ"ר יהו"ה בסוד ג' יחודים האלו שהם בגימטריא נ"ר דאז נק' מצוה ומאירה באור גדול וחבור חסד אל עם נ"ר גימטריא נג"ש וע"י הארות אלו מתייחד יסוד ומ' וזהו נג"ש יוסף ורחל כמו אל תגשו אל אשה

ויאמר עשו יש לי רב אחי וגו' ידוע הוא כי מג' סבות אדם יתן מנחה לאחר א' אם מפחד ממנו שיעשה לו שום רע יתן לו מנחה מפני שהשחד יעור ולא יעשה לו רעה ב' אדם יתן מנחה אם חבירו עני והוא רוצה לעשות עמו צדקה שולח לו בתורת מנחה כדי שלא יתבייש ג' אם הוא בזמן שגזל את חבירו איזה דבר ועתה ישלח לו מנחה המנחה הזאת כוונתו כדי שישלם לו מה שגזל ממנו ולכל אלו הסבות ענה עשו ליעקב אם מפני שאתה מפחד ממני אמר אחי ר"ל אחים אנחנו אע"פ שעברו ביני וביניך עניינים עתה אחים אנחנו באחוה ואם לסבה ב' שאני עני יש לי רב ואם לסבה ג' שגזלת ממני דבר ועתה אתה נותן לי זאת המנחה בעבור שתשלם לי לזה אמר יהי לך אשר לך ר"ל שלך הוא הכל ולא גזלת ממני דבר ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן וגו' שנראה שני דברים סותרים אל נא אם נא אלא ר"ל לא מא' מהסבות שאמרת אני מביא המנחה וזה שאמר אל נא לא כאחת מהסבות שאמרת אני מביא המנחה אבל אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו' ע"כ ממהר"י אבואב בספר נהר פישון

כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני פירש"י פני המלאך והזכיר לו ראיית פני המלאך כדי שיתיירא הימנו ויאמר ראה מלאכים וניצול ובזוהר פרשת תולדת דף קמ"ד איתא וז"ל פתח ואמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ת"ח כמה אית לב"נ לאתקנא שבילוי ביה בקב"ה בגין למעבד פקודי דאורייתא וכו' ודאי כד ב"נ אתי לאתדכאה תקיפו אתתקף ההוא ב"נ כד אתגבר ההוא יצ"ט וכו' כדין גם אויביו ישלים אתו דא יצה"ר אתרפיה קמיה דיצה"ט וכו' וכדין כד אזיל ב"נ בפקודי אורייתא כדין גם אויביו ישלים אתו דא יצה"ר ודאתי מסטרוי ת"ח בגין דיעקב אבטח ביה בקב"ה וכל ארחוי הוו לשמיה על דא אויביו ישלים אתו ודא סמא"ל חילא ותוקפא דעשו דאשלים עמיה דיעקב ובגין דאשלים עמיה דיעקב ואודי ליה על אינון ברכאן אשלים עמיה עשו ועד דלא אשתלים עמיה יעקב לגבי ההוא ממנא דאתפקד עליה לא אשלים עמיה עשו בגין כך בכל אתר תוקפא דלתתא תליא בתוקפא דלעילא עכ"ל