ויזרע יצחק מו

יוד הה וו הה שהם י"ז ווין גימטריא ק"ב ועם הי' גימט' יב"ק וא"ל ה' פעמים יב"ק הם גימטריא תק"ס קס"ת הסופר וכו'

ויאבק איש עמו עד עלות השחר ואפשר לפרש עד עלות השחר כמ"ש הרב בסה"כ בפסוק עולת תמיד וגו' כי יש תולע בקדושה וה"ס הפסוק אל תיראי תולעת יעקב וה"ס שם אבגית"ץ שהוא גימטריא תולע כי הוא סוד החסד המתגבר ומתגלה ומאיר בכל מקום וכו' אלא שהוא בחי' החסד שבגבורה לכן נק' תולע לפי ששרשו גבורה אבל הוא בחי' החסד שבגבורה ולהיותו משרש הגבורה לכן נקרא ישראל תולעת יעקב לפי שהם מכלים את האמות בסוד הגבורה כדמיון התולע הרך המכלה ומרקיב את העץ הקשה והחזק וכדמיון התולע הזה שבקדושה יש כנגדו תולע אחר דקלי' ס"א וגם הוא מתעורר בכל בקר לכלות את כל העולם והקב"ה ברחמיו מגלה התולע שבקדושה שהוא אור החסד בסוד וישכם אברהם בבקר וזהו ענין קרבן התמיד וכו' כי עולת אותיות תולע וע"י עולת תמיד הנעשה בבקר היה נכנע התולע דס"א וכו' עכ"ל וז"ש ויאבק אי"ש עמ"ו גימטריא עש"ו אדו"ם עד עלות השחר שנתגלה בשחר שם אבגית"ץ שה"ס אור החסד גימטריא עלו"ת אותיות תולע ועי"כ נכנע ס"א עש"ו אדו"ם

ובזוהר פרשת צו וז"ל אל בכל אתר נהירו דחכמ"ה עלאה הוא וקיימא בקיומיה בכל יום דכתיב חסד אל כל היום ואלמלא דהאי אל אתמר בעלמא לא יכיל עלמא למיקם אפילו שעתא חדא מקמי דינים תקיפי' דמתערן בעלמא בכל יומא הה"ד אלה תולדת השמים וגו' בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם באתערותא דאברהם קיימי וכו' הה"ד ואל זועם בכל יום וכו' זועם בכל יומא ויומא דדינא אשתכח לון לבר וקיימ' הוא ומבסם עלמא והאי דכתיב אל גבור לאו דאיהו גבור אלא וכו' ונראה דהיינו אור החסד שה"ס שם אבגית"ץ המאיר בכל בקר בסוד וישכם אברהם בבקר והוא דוחה התולע דס"א המתעורר בכל יום לכלות את העולם אלא דא"כ אל גבור א"ל לפי שה"ס חסד שבגבורה אבל הרמ"ז שם כתב אל בכל אתר וכו' איתא בסה"כ שכל האור היורד לעולמות מתפשט ע"י החסד שבחכמה שה"ס אור קדמאה המאיר מסוף העולם ועד סופו ועל ידו מתפשט השפע בבינה כולה ואח"כ חסד של בינה מתפשט בזעיר וחסד זעיר במ' נמצא שחסד של חכמה הוא אור הגדול המתפשט בכל וז"ש בכל אתר שכחו בכל מקום וגם הוא נהירו רב שהוא גדול מכולם וקיימ' בקיומ' שתמיד הוא מתקיים ואינו משתנה ממדרגה למדרגה דאורו למטה כמו אורו למעלה כנז' בסה"כ ואיתא תו התם ששם אהי"ה דיודין שבראש הבינה הוא מתלבש בחסד זה של חכמה יע"ש וידוע שעיקר שם אהי"ה דיודין הוא איי"י והוא בגימטריא א"ל ואלמלא דהאי אל וכו' דייק' האי שהוא חסד דחכמה כי הוא לבדו מבסם הדינים החזקים וכו'

ועוד אי"ש עמ"ו גימטריא עש"ו אדו"ם רבינו יעקב בעל הטורים ובזוהר בפרשת ויצא בסתרי תורה כתב דיעקב נחת לגביה פל' הרשעה לאתרא שנאמר וילך חרנה וחמא כל תקון ביתא ואשתזיב מינה דכורא דילה סמא"ל אבאיש קמיה ונחת לאגחא ביה קרבא ולא יכיל ליה דכתיב ויאבק איש עמו וגו' כדין אשתזיב מכלא ואשתלים בשלימו ואסתלק בדרגא שלים ואתקרי ישראל וכו' יע"ש ואפשר לומר כי סמא"ל אדו"ם כמספר יעקב לכן חשב להלחם בו ולא יכול לו והודה לו על הברכות ואסתלק בדרגא שלים וכיון דאודי ליה ונכפף לו לכך אתקרי ישראל דסמא"ל הוא שטן שט"ן עם יעקב גימ' ישרא"ל ולכך אתקרי יש'

וכתב הרב של"ה כי סמא"ל אדו"ם כלולים זה בזה כי סמא"ל אות ראשונה ואות אחרונה ס"ל אדו"ם אות א' ואות אחרונה א"ם הרי סמא"ל ואמצע של סמא"ל מ"א אמצע אדו"ם ד"ו הרי אדום יע"ש ואפשר כי נוקב' דסמא"ל נק' אדום ואיתא בסתרי תורה שם דכורא אקרי סמא"ל נוקביה כלילא בגויה תדיר כמה דאנהו בסטרא דקדושה ה"נ בס"א דכר ונוקב' כלילן כחדא וכו' יע'"ש והיינו סמא"ל ואדו"ם נוקב' דיליה כלילן כחדא

וירא כ"י ל"א י"כל לו ר"ת כל"י וכן יכל חסר ראה שעתידים לצאת ממנו כ"הנים ל"וים י"שראלים ששים רבוא לכן לא יכול לו ויש לרמוז עד'"ה יכ"ל כמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק מלך ביפיו תחזינה וגו' השם היוצא מן הפסוק הזה הוא יכ"ל היוצא בחלוף מלך בא"ת ב"ש הוא גימטריא ששים כמנין הוי"ה דמ"ה עם י"ה פשוט הוא ששים יעי"ש עוד כתב הרב שם על פסוק נר ה' נשמת אדם וכו' ועוד כתב הרב שם על פסוק נבו"ב לחות וגו' זה השם גימטריא ששים וה"ס ששים גבורים סביב לה וסוד ששים המה מלכות וכן נרמז שם ב"ן דההין ונשארו עוד אותיות וב' עם הכולל הרי תשעה כמספר ט' אותיות עצמם של הוי"ה דב"ן ע"ש ואפשר שז"ס דבביאה עשאה כלי שה"ס שם ב"ן עם ט' אותיות גימטריא כלי וזה רמז רז"ל שאמרו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק טובה לישראל אלא השלום כלי היא מלכות שמים מחזיק טובה הוא השלום יסוד ברית קדש וזה רמז כ"י ל"א י"כל לו כ"לי

ויגע בכף ירכו וגו' אפשר לומר לפי מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק יסר יסרני יה וגו' ס"ת רי"ה והענין כי סוד רי"ו הוא ע"ב דיודי"ן וס"ג עם עשר אותיותיו הרי ע"ג ומ"ה דאלפין עם כ"ו של הוי"ה עצמה פשוטה הרי ע"א ע"ב ע"ג ע"א הם רי"ו אבל עתה בכוונה זו אנו מוציאים הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות ומניחים במקומה הע"ב ד' שהוא אחוריי' דב"ן פשוטים ואז הם ע"ב וע"א וע"ב הרי רי"ה והטעם שמן הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות שהם ע"ג באים היסורים וז'ס וגע אל עצמו ואל בשרו פי' שלח נא ידך שהוא יודך שהם עשר אותיות המילוי וערבם עם הס"ג ואז יהיה ג"ע וגע אל עצמו וגו' והביא עליו יסורים ועתה כוונתינו להסיר היסורים כנראה מפשט הפסוק יסר יסרני יה ולמות לא נתנני לכן הסרנו אותו כנז' ע"כ וז"ש וג"ע וגו' לייסרו בשם ס"ג עם עשר אותיות ונעשה ג"ע וזהו ויגע וגו'

כי עלה השחר ס"ת רי"ה שהוסר שם ס"ג עם עשר אותיות שהם ע"ג להסיר היסורים והושם במקומו ע"ב אחוריי' דב"ן שאז הם ע"ב וע"א וע"ב גימטריא רי"ה

והוא עבר לפניהם וגו' איתא בזוהר וכי יעקב דהוא שלימא דאבהן וכו' איך סגיד לההוא רשע דעשו דאיהו בסטרא דאל אחר וכו' אלא והוא עבר לפניהם מאי והוא דא שכינתא עילאה דהוה אזלא קמיה ודא הוא נטירו עילאה כיון דחמא יעקב אמר הא עידן לסגדא לגביה דקב"ה דאזיל קמיה כרע וסגיד שבע זמנין וכו' וכתב הרב זהרי חמה דק"ל מאי והוא בואו ואמר והוא דא נטירו עילאה כלומר ה"ו ה"ס התפארת ההולך עם הוא שהיא השכינה וכו' יע"ש ונראה דס"ל הוא היא השכינה והוא עמה הוא הת"ת כמ"ש בזוהר בר"מ גבי ויהו"ה וגו' הוא וב"ד ונראה דלכך כרע שבע פעמים לפי שהמ' נק' בת שבע כמ"ש בזוהר פרשת ויצא דף קנ"ב דז"פ נזכר בפ' באר דההוא רמז לשבע והכי אקרי וכו' והיא נק' בת שבע לפי שמקבלת מז' תחתונות דזעיר וה"נ כיון שראה המ' שהיא מקבלת מז' תחתונות שלו עמה כרע שבע פעמים מיהו נראה והוא שכינתה עילאה וכו' היא בינה עילאה כמ"ש בזוהר שם דף קנ"ז תני נא לי וגו' וכתיב וישכב עמה בלילה הוא הוא ודאי והא אוקמוה דעלמא הוא דסתים ולא גליא בגין דהא אורייתא מעלמא עילאה נפקת ובכל אתר עלמא עילאה