ויזרע יצחק מב

רמז הפסוק רק בעיניך תביט כי תבי"ט עם ד' אותיות גימט' כה"ת והענין כי ב' עינים העליוני' הם בחי' ע"ב ק"ל גימט' רי"ב עם עשר אותיותיו של אחוריים פשוטים וב"פ רי"ב ע"ה הם תכ"ה הם בחי' ב' העינים שבהם מביט ובכח זה השם מסתכל ברשעים ומענישם וז"ש הכתוב ושלומת רשעים תראה וזהו חזית איש בחי' ראיה וכו' איש גימטרא קס"א וקנ"א שהם אהיה דיודי"ן ודההי"ן וכו' יע"ש וז"ש ויהי כאשר ראה יעקב את רחל ראיה בעינים שמהם ב' דמעות שהם היין כחות הדין שהם ב"פ אלהים שגימטריא יעקב וישא את קלו ויבך לתקן ב' דמעות אלו את קלו ויבך ס"ת תכ"ו

טוב תתי אתה לך מתת"י את"ה לאי"ש אח"ר ס"ת ישרה וה"ס מש"כ הרב בשער היחוד בפסוק תפלה לעני וגו' תפלה גימטריא תקט"ו והם יו"ד פעמים ה"י ש' יו"ד פעמים ה"ה ר' וי"ה עצמו הרי תקט"ו יע"ש וז"ס רגל ישרה וזה רמז מתתי אתה לאיש אחר ס"ת י"ה ש"ר י"ה פשוט יו"ד פעמים ה"י ש' יו"ד פעמים ה"ה ר' דלאה בתפלה כי היתה בחלק עשו איש אחר

שבה עמדי אפשר לפרש ע"פ מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק שבע ביום הללתיך ר"ת שב"ה ב' שמות אהי"ה דיודי"ן ודאלפי"ן והכולל ע"ש קס"א וקמ"ג וב' שמות עם הכולל גימטריא שב"ה

והנה היא לאה אפשר לפרש ע"פ מש"כ הרב בסה"כ ובשער הפס' הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא וגו' כי לאה בחי' ד' אלפין של ד' אהי"ה ב' דיודי"ן וא' דההי"ן וא' דאלפין והם בגימטריא מד"ת וכו' והכתר דלאה הם ד' אלפין של ד' אהי"ה הנז' פשוטים בלא מילוי אלא שכל א' מארבעתם כלול מכלם ונמצאו י"ו אורות בלבד בכתר שבה אבל בכתר דרחל הם פ' אורות כמנין וע"ד שהם גימטריא אותיות הפשוטות הנשארות מ"ד אהי"ה שהם ד' פעמים היה שהם גימטריא פ' אורות ע"ש ואפשר שז"ס הפ' עץ חיים היא וגו' דתורה לשמה לשם ה' לאה הנק' היא גימטריא י"ו אורות וזה רמז היא לאה עוד הי"א לא"ה גימטריא ב"ן וזה רמז אחת הי"א לאמה ר"ת לאה ועיין בפסוק ונתנה לך גם את זאת

ונתנה לך גם את זאת אפשר לרמוז ג"ם א"ת ה"ס מש"כ הרב בס' ע"ח שער ל"ח כי מן ד' אלפין שהם גימטריא מד"ת נחלקת הארה מספר ג"ם א"ת ג"ם ממדת לוקחת לאה וא"ת לוקחת רחל ושניהם גימטריא מד"ת ע"ש הטעם וז"ש ונתנה לך ג"ם א"ת אורות ג"ם ללאה וא"ת לרחל ששניהם גימטריא מד"ת וס"ת ל"ך ג"ם א"ת כת"ם ראשו כתם פז כי חסד גימטריא ע"ב וי"פ ע"ב יש בחסד נגד י"ס שבו ומילוי ע"ב מ"ו וי"פ מ"ו גימטריא כת"ם והמלכות רחל והיא מקבלת י"פ מ"ו מחסד דכתיב והוכן בחסד כסא

ויאהב גם את רחל מלאה אפשר לפרש שה"ס שכתב הרב ביחוד יראת ה' וכו' השם הוא מן תיבת ירא"ת בא"ת ב"ש מגת"א והוא בגימטריא מד"ת שהם ג' אלפין של ד' שמות אהי"ה הנמשכים אל רחל מן לאה כנודע והניקוד מן ר"ת ראשית חכמה יראת ה' יע"ש וז"ס ויאהב ג"ם א"ת רחל מלאה שם מגת"א גימטריא מד"ת הנעשה לרחל מלאה וסוד שם זה הוא שכתב הרב בפסוק ונתנה לך גם את זאת שהבאתי לעיל יע"ש

ותקנא רחל באחותה וגו' אפשר לפרש משום דיעקב נשא ב' אחיות וכתב הרמב"ן לפי שהיתה רחל עקרה ועיקר מצות ושמירת התורה דוקא בא"י ומה"ט הותרה לעמרם דודתו יע"ש ובמדרש תלפיות דף קפ"ב כתב שהרמב"ן בפרשת אחרי מות בפסוק ואשה אל אחותה לא תקח לצרור וגו' כתב למה שאר עריות נאסרו אפילו אחר מיתה אלא טעם איסור ב' אחיות לפי שהם בני אב ואם אחד יבואו להתקנאות ודוקא בחייה הוא דשייך קנאה א"כ ברחל ולאה שהיו אוהבים ביותר שהרי מסרה לה הסימנים מותר וא"כ אפשר דרחל סברה דמה"ט שהיו אוהבים וליכא קנאה הוא שהותר בב' אחיות אבל עכשיו שיש לה קנאה חל האיסור וז"ש ותקנא רחל באחותה וגו' א"כ איסור ב' אחיות חל לכן הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי שהיא השניה ויעקב ס"ל דעיקר שמירת המצות דוקא בא"י אבל בח"ל אפילו היתה קנאה ביניהם מותר דכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה וכו' וכתב הכל בו סי' קס"ו בשם הר"ם הטעם משום דעיקר שכינה בארץ וכבודו בא"י כסא מול כסא וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם תלפיות תל פיות תל שכל פיות פונות לשם עכ"ל א"כ הדר בא"י מקרי תחת אלהים אבל הדר בח"ל תחת השכינה הוא וז"ש התחת אלהים אנכי וגו' שהוא בח"ל

תנה את נשי וגו' אפשר לומר תנ"ה הם ג' אהי"ה דיודין דאלפין ודההין קס"א קמ"ג קנ"א גימטריא תנ"ה וכתב הרב בשער רוה"ק יחוד מ"ד שז"ס לכל תכלה ראיתי קץ וכן לא תצא כצאת העבדים ר"ת תכל"ה שהוא גימטריא תנ"ה והנה תנ"ה שם א' מכלל הע"ב שמות דויסע ויבא ויט וה"ס חרב גלית הפלשתי שלקחה דוד ואמר אין כמוה תנה לי והענין כי כשהשם הזה הוא בתגבורת הדין אין כמוהו כ"כ חזק ולזה אמר דוד ע"ה תנ"ה עון על עונם והוא מה שתכוון בזה השם כי הנה זה השם הוא בחי' הדינים העליונים שבאימא ותכוון להורידם בה' תתאה של הוי"ה ועי"כ יתמתקו כל הדינים והגבורות שבה כמ"ש אין הדינים מתמתקים אלא ע"י שרשם והנה ביאור השם של תנ"ה הנז' הוא כך כי אות ת' שבו הוא ד' יודין שה"ס ד' מאות עלמא דכסופ"א שהם ברישא דא"א כנודע שהם בחי' דינא ואות נ' הם נ' שערי בינה ואות ה' היא בז"א כנודע דבינה עד הוד דז"א אתפשטת והם ה' ספירות לבד חג"ת נ"ה כי היסוד שהוא הששי נכלל בת"ת כי גוף וברית חשבי' חד כאמור וכל אלו הבחי' הם שרשי הדינים ותכוון להורידם עד ה' תתאה להמתיק דינה כנז' ע"ש וז"ש יעקב תנה את נשי וגו' להמשיך ג' אהי"ה גימטריא תנ"ה לה' אחרונה לרחל ולאה להמתיק דיניהם

ועוד רמז תנ"ה עזך לעבדך הוא בחי' המלכות להמשיך לה ג' שמות גימטריא תנ"ה שנק' עזך

ועוד רמז נש"י שי"ן ה"ס מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק היש ה' בקרבנו וגו' בקרבנ"ו גימטריא שי"ן ש"ס והוא ר"ת אדני שמעה אדני סלחה וכו' והם ב"פ ק"ף הם מילוי ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם מ"ו ל"ז י"ט כ"ו ותוסיף עליהם בן דהוי"ה דההין הרי ק"ף ותכפילהו ב"פ ק"ף כמנין בקרבנו ע"ש וזהו תנה את נשי להמשיך לה' אחרונה ג' שמות אהי"ה שגימטריא תנ"ה ומילוי ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כמ"ש הרב

קו"ם צ"א גימטריא רל"ז שכתב הרב בשער היחוד על פסוק מי בכם יר"א יהו"ה וגו' יר"א יהו"ה גימטריא רל"ז הוא שיעור קומה רל"ו בסוד גדול אדוננו ור"ב כ"ח גימטריא רל"ו יע"ש ויעקב יר"א יהו"ה קו"ם צ"א גימטריא רל"ז בכח גדול תש אדוננו ורב כח

ופחד יצחק היה לי פח"ד יצח"ק גימטריא מצפ"ץ ואלהים דיודין גימטריא ברחמי"ם עם הי"ה ל"י הכל גימטריא ש"ס ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הכל עולה ש"ס וכמ"ש הרב על פסוק היש ה' בקרבנו וגו' שהבאתי לעיל

וא"ת יגי"ע כפ"י ע"ה גימטריא תורה ראה אלהים ויוכח אמש ס"ת שמחה שיגע בעשר אצבעותיו בתורה בשמחה ועוד רמז שמחה כמ"ש בספר הפליאה דף י"א כי ה' עולה חמש"ה גימטריא נג"ש וזהו ואחר נגש יוסף וגו' שעלה למעלה וקבל שפע וברכה השכינה ה' אחרונה חמשה וכו' וכן נק' שמחה יע"ש ועיין מה שכתבתי לקמן בפרשת וישלח בפסוק