ויזרע יצחק מא

ה"א ק"ך ו"פ וא"ו ע"ח וא"ו פעמים ה"א ע"ח גימטריא רע"ו סוד עור בעד עור וגו' ושניהם עו"ר וק"י גימטריא שפ"ו נוסף א' על שכינה והוא שם שפ"ו שבו אחוז דו"ד ב"ן יש"י שגימטריא שפ"ו כמש"כ הרב גבי עשר מכות רב"י יוס"י הגליל"י גימטריא שפ"ו וכו' יע"ש והוא סוד באר דכתב הרב נפיק מאי' וכו' מסט' דאימא ואתי לאמשכא אבתרא ומלי לה כדין אקרי באר וכו'

ובפסוק כי חלק ה' עמו כתב הרב כי יהו"ה אהי"ה יהו"ה אדנ"י כנגד ד' אותיות יהו"ה הם גימטריא חל"ק וז"ס חקל תפוחין ואפשר כי היסוד מושך ג' שמות יהו"ה אהי"ה יהו"ה שהם גימטריא חכמה בסוד ה' בחכמה יסד ארץ וגו' והיא נק' אדנ"י ואז נק' חלק ה' חקל תפוחין וכו' ועוד אפשר כי המלכות נק' אלהים חיבור הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י הרמוזים בד' אותיות הוי"ה שהם גימטריא חל"ק עם אלהי"ם גימטריא דר"ך וז"ס דרך גבר בעלמה ואפשר שה"ס הוי"ה אלהי"ם שם מלא

וירא והנה באר בשדה איתא בזוהר ז' זמנין כתיב בפרשתא באר דאיהו רמז לשבע והכי אקרי באר שבע וכו' וכתבו המפרשים כי יעקב אחוז ברחל יותר מלאה ויאהב יעקב את רחל ורחל נק' בת שבע לפי שמקבלת מז' תחתונו' דזעיר לכך כתיב בפרשה ז"פ באר אבל משה הוא בלאה כמש"כ הרב וראית את אחורי היא לאה אחת היא לאמה היא לאה שהיא אחוריי' דמ' דאימ' וכו'

ואפשר לומר שהמלכות נק' בת שבע כמ"ש בהקדמת התיקונים דט"ו מלכות תמן ז' זמנין אתקרי בה יהו"ה וכו' ואית' בהו כ"ח אתוון דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח אדני ובאלין ז' שמאן אתקריאת היא בת שבע ועלייהו אתמר שבע ביום הללתיך ועיין בשער היחודים בתיקון התשובה לכן יעקב שהוא כמנין שבע הויו"ת הזכיר ז"פ באר והיא נק' באר כמש"כ הרב שהוי"ה דב"ן ואהיה דההין קנ"א קנ"א וב"ן גימטריא באר ועוד אחוריי' דמ"ה ק"ל ואחוריי' דהוי"ה פשוטה ע"ב הרי באר ואפשר דנק' באר לפי שהם ז' הבלים אור מקיף משם אהי"ה כמ"ש הרב בשער היחודים שם ואם תחבר אהי"ה עם ז' הויו"ת הם גימטריא בא"ר לכן נק' באר שבע שהם ז' הויו"ת וגם שם ב"ן כזה יו"ד פעמים ה"ה ר' ו"ו פעמים ה"ה ק"ך הרי ש"ך ועם שם ב"ן הרי שבע וכן שם ב"ן בהכאה פשוט במלא כזה י"פ יו"ד ר' ה"פ ה"ה ן' ו"פ ו"ו ע"ב ה"פ ה"ה ן' הרי שבע ועוד שכתב הרב בשער היחוד על פסוק מי בכם ירא ה' ש"ומע ב"קול ע'בדו ר"ת שבע והם ז' יודין שיש בהוי"ה דיודין ובאהי"ה דיודין גם השין הוא אלהים דיודין וע"ב הוי"ה דיודין הרי שבע גם בב' שמות יהו"ה אלהי"ם הנז' במילואם ששה יודין וע"ה הם שבע יודין שהם שבע ג"כ ע"ש לכן המ' נק' בת שבע ונק' ג"כ באר כמ"ש ואם תחשוב הוי"ה דיודין ע"ב ואהי"ה דיודי"ן קס"א שהם גימטריא רג"ל עם בא"ר עולים תל"ח (א"א עם שתי תיבות רגל באר) גימטריא לא"ה רח"ל זלפ"ה בלה"ה ויעקב עם באר גימטריא שכינה

הן עוד היום גדול וגו' איתא בזוהר פרשת ואתחנן וז"ל דכד ישראל יתערון בתשובה קמי דקוב"ה בזכות אורייתא יתובון לארעא קדישא ויתכנשון מן גלותא וכו' ואי לא יתובון קב"ה אמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה בלא זכו ובלא עובדין דכשרן אבל אסוותא חד לכון השקו הצאן אשתדלו באורייתא דאתשקיו מימי אורייתא ולכו רעו לאתר דנייחא ע"ש ורמז השקינ"ו עם תיבת צא"ן גימטריא תרי"ג (ע"ה) ואפשר לרמוז לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים דאפילו יש בהם תורה ומצות אם ביניהם שנאת חנם אינו כלום וגם חלק לבם עתה יאשמו וגו' ואין עתה אלא תורה כדאמרינן במגילה על פסוק עתה באתי על התורה וכתבו התוספות התורה נקראת עתה שנאמר ועתה כתבו לכם עתה על תלמוד תורה וזהו חלק לבם שיש בהם שנאת חנם עתה אפילו יש בידם תורה שנקראת עתה יאשמו וזשה"כ ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים דאפילו נשקה הצאן ממימי אורייתא לא נוכל עד אשר יאספו אסיפה שיהיו לב אחד וכן יעקב אבינו ע"ה אמר לבניו האספו וגו' ואמרינן בב"ר צוה אותם על המחלוקת א"ל תהיה בלבכם אסיפה אחת וכו' ואפשר שזה רמז הפסוק יוסיף ה' שנית ידו לקנות א"ת שא"ר עמ"ו ס"ת תר"ו שנאמר ואנכי נטעתיך שורק וגו' עיין ברש"י שפירש שורק גימטריא תר"ו מצות עם ז' מצות שקבלו כבר בני נח הם תרי"ג יע"ש ובזכות תר"ו מצות שקבלו ישראל יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו

לא עת האסף המקנה וגו' אפשר לומר דהמלכות נקראת עת כמ"ש בזוהר מקץ בפסוק ועתה ירום ראשי וגו' עת דרגא עילאה ומאן הוא עת דא ה"א ואקרי עתה וכו' וכתבו המפרשים הטעם כמש"כ הרב בשער היחוד בשער האונאה כי החסד נק' משקל חסד גימטריא ע"ב ומילוי ע"ב גימטריא מ"ו ועשר פעמים מ"ו גימטריא משקל עם עשר אותיות השרש וא"כ המ' דכתיב בה והוכן בחסד כס"א מקבלת י"פ מ"ו מחסד לכן נק' עת גימטריא משקל

ועוד אפשר כמש"כ הרב בשער היחוד על פסוק מלך ביפיו תחזינה וגו' תחזינ"ה גימטריא ת"פ שהם עשרה הויו"ת ועשרה אהי"ה שהם גימטריא ע"ת הנמשכים מן אימ' לזו"ן ועם עשר שמות הרי ת"ף וכ"כ בפסוק ועתה יגדל נא ותעה גימטריא תפ"א י"פ הוי"ה ואהי"ה ועשר שמות והכולל יע"ש וז"ש ועתה כמ"ש בזוהר עת ה' ועתה הוא וב"ד שהם עשר הויו"ת ועשר אהי"ה גימטריא ע"ת הנמשכים מן אימ' לזו"ן שהם ו"ה

ואפשר לרמוז כי שם ב"ן כזה יו"ד פעמים ה"ה ר' ה"ה פעמים ו"ו ק"ך ו"ו פעמים ה"ה ק"ך הכל גימטריא ת"ם ועם שם הוי"ה פשוט כ"ו וד' אותיות הם ל' הכל גימטריא ע"ת

ויה"י כאש"ר רא"ה יעקב ס"ת יר"ה כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק יסר יסרני יה ס"ת יר"ה שסוד רי"ו הוי"ה דיודי"ן ע"ב ומ"ה עם כ"ו של הוי"ה עצמה פשוטה הם ע"א ע"ב ע"ג וע"א גימטריא רי"ו אבל עתה בכוונה זו אנו מוציאין הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות ומניחי' ע"ב שהוא אחוריי' דב"ן פשוטי' ואז הם ע"ב וע"א וע"ג הרי רי"ו והטעם לפי שהיסורים נמשכים מן הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות שהם ע"ג שמשם באים היסורים וז"ס וגע אל עצמו ועתה כוונתינו להסיר היסורים כנראה מפשט הפסוק יסר יסרני יה ולמות לא נתנני לכן הסרנו אותו וכו' יע"ש וזה רמז ויהי כאשר ראה ס"ת יר"ה ויהי כאשר ראה יעקב ר"ת גימטריא רל"ו שערים והוא סוד שיעור קומה סוד גדול אדוננו ור"ב כ"ח והוא סוד וכבוד ה' מלא את המשכן ויעקב ראה סוד כבוד ה'

וישא את קלו ויבך א"ל לפי שרחל גימטריא ב"פ דמעה כמ"ש הרב בפסוק עקב אשר שמע אברהם וגו' עקב גימטריא ענבים והוא סוד ב' בחינות עינים וכו' ואלו ב' עינים הוא סוד ענבים שבתוך היין והם ב' דמעות ב"פ אלהים גימטריא ענבים או עקב והנה אחר הראש מתחיל חסד דאברהם והוא המבסם דמען עילאין וממתקן וזהו עקב אשר שמע אברהם בקולי פירוש כי אברהם תקן מציאות העקב הזה והמתיקן וכו' וז"ש כענבים במדבר מצאתי אבותיכם במדב"ר גימטריא רמ"ח אברהם שגימטריא רמ"ח תקן ענבים אלו וע"י זכו ישראל לילך במדבר וזכו לכל הטובות וזהו כענבים במדבר מצאתי ישראל וזהו דיעקב ב"פ אלהים עם עשר אותיו"ת עכ"ל א"כ אברהם תקן ב' עינים ב' אלהים וכן יעקב גימטריא ב"פ אלהים עם עשר אותיו"ת תקן אותם וישא את קלו ויבך לתקן ב' דמעות שהם גימטריא רחל וס"ת את קלו ויבך תכ"ו כמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק חזית איש וגו' חזי"ת גימטריא כה"ת וזה השם