ויזרע יצחק לו

ינוקא בזוהר דבחמשת זיני דגן אית ליה חולקא לסט"א ומאן חלוקא דאית ליה מוץ אשר תדפנו רוח וע"ד פטור ממעשר דלית להו חולק' בקדושה וכו' וכיון דעשו נמשל לקש דהוא סט"א לכך אין זרעו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שהוא סטרא דקדושה ולכך הוא נמשל ללהבה היוצא מן האש משום דיוסף יצא מבית יעקב אש לפי שדמות יעקב חקוקה בכסא הכבוד כדמות החיות אשר מראיהם כגחלי אש דעיקר תולדות יעקב יוסף וכו' יע"ש א"כ עשו דומה למוץ

ויש לרמוז מו"ץ גימטריא קו"ל דקול יעקב בד"ת שורף מוץ אשר תדפנו רוח ר"ת תר"א שכינה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י גימטריא תר"א רוח רומז ליוסף יסוד הקדש הנק' קנץ וכן אשר תדפנו רוח

עוד אפשר לפרש הקל קול יעקב כל זמן שקול יעקב בד"ת אין הידים ידי עשו שזה שאמרו כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו היא יד עשו שנתחזק מן יעקב עצמו דכשאין קול יעקב בד"ת ידי עשו שולטות וע"פ הסוד כתב הרב כי עיקר ז"א אינו רק ו"ק ואח"כ ע"י מעשה התחתונים באים לו ג' מוחין בדרך תוספת ונגמר בי"ס ונוק' דז"א עיקר' נקודה א' בלבד וע"י מעשה התחתונים באים לה ט"ס בדרך תוספת ונגמרת בי"ס שבה וכשהתחתונים חוטאים מסתלק כל התוספת ההוא דזכר ונקבה אבל יש חילוק ביניהם כי נוק' דז"א כשמסתלקה ממנה התוספת חוזרים להנתן בז"א בעלה כי ממנו באו לה ונמצא כי פגם הנוק' מועט ובכל שהוא של מועט יחזרו לינתן בה וזה אמרו כי פדה ה' את יעקב ונודע שאת יעקב היא הנוק' ובפדייה מועטת תחזור לקדמותא אבל תוספת דז"א בהסתלקותם ממנו ניתנו אל הקלי' ומתלבשים בקלי' בסוד טלטולא דגברא קשה מדאתתא והוא פגם גדול מפגם הנקבה לכן אינו מספיק בהם פדייה מועטת רק גאולה גמורה וכנגד זה אמר וגאלו מיד חזק ממנו שהם הקלי' שנתחזקו ממנו מן ז"א עצמו ולקחו עיטרי דיליה ע"ד מה שאמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו וכו' עכ"ל ונראה כי פדה ה' את יעקב את ה' הנקבה כמ"ש בזוהר נח דף נ"ח ע"א ויקרא את שמו נח וגו' כדכתיב ואראה את ה' ואראה ה' לא כתיב אלא את ה' וכו' לאכללא שכינתא וכו' וכן בזוהר בלק ד' ק"ץ בפסוק ברכו את ה' וגו' ובכ"מ בזוהר ובתיקונים את דא שכינתא יע"ש וכן את יעקב דא שכינתא וס"ת ה' א"ת יעק"ב הת"ב כמ"ש ה' בשער היחוד בפסוק תורה צוה לנו משה מורש"ה קהל"ת יעק"ב ס"ת הת"ב והוא שם הת"ב ונקודו מן זה שבתה הבית מעט כי מלת הבית חסירה הבת כתיב והוא גימטריא ת"י עם ג' אותיות והוא גימטריא אחוריי' פשוטים דאלהים עם עשר אותיות גימטריא ת"י וכו' יע"ש ואפשר שהוא סוד מ"ש בת היתה לו לאברהם ובכל שמה

עוד אפשר לרמוז כי ישראל גימטריא תקמ"א וכשעוסקים בתורה שהיא קול יעקב הוי קו"ל עם ישרא"ל גימטריא עזר"ת זה עזרת לישראל מחרבו של עשו

ועוד א"ל כי קו"ל יעק"ב גימטריא שי"ח ותמצא כי הוי"ה דמילוי אלפין יו"ד ה"א וא"ו ה"א גימטריא מ"ה ריבוע שלו יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א גימטריא ק"ל ומ"ה הרי קע"ה ואהיה דאלפין אל"ף ה"א יו"ד ה"א גימטריא קמ"ג הרי הוי"ה דאלפין פנים ואחור קע"ה עם אהי"ה דאלפין שגימטריא קמ"ג. קמ"ג וקע"ה גימטריא שי"ח קיל יעקב כי יעקב סוד הת"ת הוי"ה דמ"ה

כריח שדה אשר ברכו ה' איתא בזוהר מאן שדה שדה דתפוחים שדה דאבהן עילאין מתקני' לה יע"ש ואפשר לפרש מש"כ הרב בפסוק זכר עשה לנפלאתיו וגו' זכר גימטריא מילוי ע"ב ס"ג מ"ה שהם גימטריא ק"ב וג' מ"ב שלהם העולים קכ"ו הם גימטריא רכ"ח גם אחוריי' פשוטים דאלהים ר' ועם ט"ו אותיות ועם י"ג אותיות של המילוי שלו בבחי' פנים הרי זכר תכוון שזכר הא' ימתיק זכר הב' שהוא דין וה"ס ברוך אלהים כי שם אלהים הנז' גימטריא רכ"ח וכשהוא מתמתק ע"י הזכר הא' חוזר להיותו ברוך שהוא ג"כ גימטריא רכ"ח יע"ש והמ' רחל הנק' אלהים שהוא דין ומתמתקין ע"י מילוי ה' וזה אשר ברכו ה' שהם מילוי ע"ב ס"ג מ"ה וכו' גימטריא ברכו כריח גימטריא רחל והיא מתמתקת ע"י מילוי ע"ב ס"ג מ"ה עם ג' מ"ב שלהם שגימטריא ברכו וזהו שדה אשר ברכו ה'

ועוד א"ל ע"פ מאי דאיתא בזוהר שהבאתי בסמוך מאן שדה שדה דתפוחים קדישי' שדה דאבהן עילאין מתקנים לה וכו' והוא ע"פ מש"כ הרב בפסוק ועתה יגדל נא כח אדני ג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה הם זכרים ובכל הוי"ה יש מ"ב אותיות שהם ד' אותיות הפשוט ועשר אותיות המילוי וכ"ח אותיות מילוי המילוי הרי מ"ב וג"פ מ"ב הם נמשכים אל המ' ונגדל כחה ונעשה אדני בחי' אחוריי' א' א"ד אד"נ אדנ"י העולה קכ"ו ואפשר כי ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ועם מ"ב אותיות שבכל א' מהם גימטריא קכ"ו הכל גימטריא אשה לכן המ' נק' אשה יראת ה' וגו' ועם כללות ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה היא שדה אשר ברכו ה'

ועוד אפשר לומר כמ"ש הרב בפסוק כי סר לראות וגו' כי הדעת מכריע בין ב' מוחין חו"ב מהם לוקח הוי"ה דמ"ה דאלפין בבחי' פשוט דרך פנים גימטריא כ"ו ובבחי' אחור הפשוט גימטריא ע"ב ובבחי' אחוריי' המילוי דאלפין שהם גימטריא ק"ל וג' בחי' אלו כ"ו ע"ב ק"ל גימטריא ברוך וכל אלו יצאו משרש החכמה לכן אם תחבר עמהם מספר ל"ב נתיבות חכמה יהיה הכל גימטריא ס"ר וכו' יע"ש ונודע כי המ' נק' אנכי וה"ס שם אדנ"י גימטריא ס"ה וד' אותיותיו הפשוט וי"ב אותיות המילוי גימטריא אנכ"י וכס"א וכתיב ה' בחכמה יסד ארץ וגו' וחבור שם הוי"ה דאלפין בבחי' פשוט הפנים גימטריא כ"ו ואחוריי' ע"ב ואחוריי' דמילוי ק"ל שהם גימטריא ברו"ך משרש החכמה עם אנכ"י גימטריא שדה אשר ברכו ה'

עוד אפשר לפרש ראה ריח בני כריח שדה וגו' ע"פ מש"כ הרב על מ"ש רז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה ואיתא בב"ר וז"ל ידעת כי המוחין דז"א הם מצד נה"י דאו"א שהם בתוך ז"א ובתוכם מתלבשים המוחי' ומתכסין בהם עד מקום החזה דז"א ומשם ואילך הם מתגלים ואלו המוחין בהיותם למעלה מהחזה דז"א הם בחי' הויו"ת דע"ב ממש כי אב"א הוי"ה דע"ב ואי' הוי"ה דס"ג אבל מהחזה ולמטה אינם או"א ממש רק הארות הנמשכות מהם והם בחי' המילוי שלהם בלבד שהם מ"ו ול"ז ושניהם גימטריא פ"ג ודוד כיון שתיקן למטה הפ"ג הנז' ומאיר ברחל הנק' היא תתאה חשב לקחתה וטמה כי אכלה פגיה פ"ג ה' והיה לו להמתין עד שיתקן גם את לאה העליונה אשר שם מאירים ע"ב ס"ג עצמה ולא מילוי שהם פ"ג וכ"ו יע"ש וז"ש ראה ריח בני כריח שדה שהם המוחין ע"ב וס"ג והמילוי שלהם פ"ג גימטריא ריח שהם תקון לאה ורחל נש יעקב

עוד יש לרמוז רא"ה רי"ח גימטריא כד"ת שם קדוש כתוב על מצח משי"ח ב"ן דו"ד שגימטריא כד"ת

וית"ן ל"ך האלהי"ם גימטריא זר"ת לרמוז מש"כ רבינו אפרים בפרשת תרומה בפסוק ונשא בם את ס"ת אמת התורה נקראת אמת שנאמר תורת אמת היתה בפיהו אל"ף תי"ו מ"ם גימטריא זר"ת שנאמר ושמים בזרת תכן כלומר בתורה שהיא היתה כלי אומנותו וכו' יע"ש וא"כ יעקב אחוז במדת אמת תתן אמת ליעקב בכח תורת אמת שהיה יושב אהלים זכה