ויזרע יצחק לד

ואפשר לפרש לפי שאמרו בזוהר דף קמ"ד וז"ל פתח ואמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ת"ח כמה אית ליה לב"נ לאתקנא וכו' וכדין כל אויביו ישלים אתו ת"ח כמה אית ליה לב"נ כד אזיל בפיקודי אורייתא כדין כל אויביו ישלים אתו דא יצה"ר ודאתי מסטרוי ת"ח בגין דיעקב אבטח ביה בקוב"ה וכל אורחוי הוו לשומרו ע"ד אויביו ישלים אתו דא סמא"ל חילא ותוקפא דעשו דאשלים עמיה דיעקב וכו' יע"ש וז"ש הקול קול יעקב והידים ידי עשו דכשאין קול יעקב בד"ת הידים ידי עשו סמא"ל חילא ותוקפא דעשו ידים שלו גוברים וכשקול יעקב בד"ת גם אויביו ישלים אתו וזה רמז קול יעקב גימטריא שי"ח שיחה של תורה ותפלה ואם תוציא שי"ח מן עשו ישאר בו גימטריא ח"ן וז"ש יעקב לעשו למצוא חן בעיני אדני וגו' אם נא מצאתי ח"ן בעיניך וגו' דקול שיח יעקב מחליש כח עשו וישאר ממנו חן אויביו ישלים אתו לכן רבקה כל שהיתה שומעת קול יעקב בתורה מוספת אהבה על אהבתו ואינה חוששת על עשו דגם אויביו ישלים אתו

הנה אנכי הולך למות ולמה זה וגו' איתא בב"ר אר"ל התחיל מחרף ומגדף למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי מלמד שכפר בזה אלי וכו' ובספר נזר הקדש כתב הטעם לפי שעיקר הבכורה לידבק בעבודת ה' וקדושתו ולזכות לעוה"ב אבל עשו שבזה הבכורה לא חפץ לידבק בזה ובשכר עוה"ב שכפר בכל לכך אמר הנה אנכי הולך למות מיתה מוחלפת בלא תחיה שכפר בתחית המתים וגם כפר בזה אלי וכו' וממילא אין לו חפץ בבכורה דהא בהא תליא ע"ש ואפשר לרמוז ז"ה בחלוף א"ת ב"ש ע"ץ עץ חיים שכפר בה' עץ חיים והלך אחר סט"א צלמות הול"ך למו"ת ולמ"ה ס"ת תכ"ה והוא שם א' משמות ע"ב שה"ס ב' עינים העליונים שהם ע"ב ק"ל גימטריא רי"ב עם עשר אורות של אחוריי' וב"פ רי"ב גימטריא תכ"ה ע"ה שבכח שם זה מסתכל ברשעים ומענישם כמ"ש הרב בפסוק חזית וגו' שהבאתי לעיל

ולמה זה לי בכורה איתא בב"ר למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה שכפר בזה אלי וכו' וכתב מהרש"י שכפר בזה אלי ע"י שהיה רעב ע"ד והיה כי התקצף וקלל במלכו וכו' יע"ש ונראה לפי שאמרו בב"ר בפרשת ויצא פ' ס"ט אר"י הרשעים מתקיימים על אלהיהם ופרעה חלם והנה עמד על היאר אבל הצדיקים אלהיהם מתקיימים עליהם שנאמר והנה ה' נצב עליו וגו' וכתב מהרש"י בשם נהר פישון שהרשעים עובדים אלהיהם רק מצד הטוב הנמשך להם והו"ל כמו שאלהיהם עובד אותם שאם לא יעשה רצונם לא יעשו רצונו וא"כ הוא עובד להם אבל הצדיקים הם תחת אלהיהם בין ייטב להם בין ידכאם ביסורים הם עובדים אותו יע"ש וא"כ עשו היה מהרשעים שאין עובדים אלהיהם אלא אם יעשה רצונם לכן ע"י שהיה רעב כפר ויש לרמוז ז"ה ל"י גימטריא ב"ן שכפר במלכות שמים שהעולם מתנהג על ידה ומהרש"י תמה כיון שכפר בעיקר מ"ק בגמרא שכפר בתחיית המתים והלא הכופר בעיקר הוא כופר בכל התורה וכו' יע"ש ואפשר לומר שלא כפר בעיקר אלא ע"י שהוא רעב כפר בהשגחה שאינו משגיח בתחתונים וז"ש שכפר בזה אלי עין בעין מורה באצבע זה אלי לכן הקב"ה נק' זה ובפרק כל המנחות אמרינן יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו יבא זה זה משה שנאמר זה משה ויקבל זאת זו התורה וכו' מזה זה הקב"ה דכתיב זה אלי וכו' וא"ל דבש"ר פרשת יתרו פרשה כ"ט אר"ל שני דברים שאלו ישראל מלפני הקב"ה שיראו כבודו וישמטו קולו וכו' צפה הקב"ה שהם עתידים לעשות ע"ז שלא יהיו אומרים אלו הראנו את כבודו ואת גדלו והשמיענו את קולו לא היינו עושים ע"ז לכך נאמר שמעה עמי ואדברה וכתב מהרש"י שעושים ע"ז אם לחשבי שהם ג"כ אלוהות ממש ואם לחשבי שהם אמצעיים בין השי"ת ובין העולם לכך אלו הראנו את כבודו ידעו שאין עוד מלבדו ואלו השמיענו קולו ידעין שא"ץ לאמצעי בינינו אחר שהוא בעצמו ידבר את האדם וז"ש אנכי ה' אלהיך להזכיר כי הוא מיוחד לאלהים משגיח בהם בלא אמצעי לזה נראה להם ע"ש א"כ לא קבלו התורה אלא ע"י שראו כבודו וישראל שנק' זה קבלו התורה מזה הקב"ה שנקרא זה לומר שנראה לעין והוא משגיח דבזה לא יעבדו ע"ז ויש לרמוז כי ז"ה בחלוף א"ת ב"ש ע"ץ עץ חיים הקב"ה נק' עץ חיים וה"ס הוי"ה כזה יפ"ה ן' הפ"ו ל' ופ"ה ל'

ויאמר השבעה לי וגו' ס"ת יר"ה כמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק יס"ר יסרנ"י י"ה ס"ת יר"ה והענין כי סוד רי"ו הוא ע"ב דיודין וס"ג עם עשר אותיות הרי ע"ג ומ"ה דאלפין עם כ"ו של ההוי"ה עצמה פשוטה הרי ע"א וע"ב וע"ג וע"א הם רי"ו אמנם עתה בכוונה זו אנו מוציאין ההוי"ה דס"ג עם עשר אותיות ומניחין במקומה הע"ב הד' שהוא אחוריי' דבן פשוטים ואז הם ע"ב וע"א וע"ב הרי רי"ה והטעם לפי שבחי' היסורים הנמשכים מן הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות שהם ע"ג ומשם באים היסורין כי ז"ס וגע אל עצמו עתה כוונתינו להסיר היסורים כנרא' מפשט הפסו' יסר יסרני יה ולמות לא נתנני לכן הסרנו אותו וכו' יע"ש לכן רמז ויאמ"ר השבע"ה ל"י יר"ה שיהיה ניצול מעשו

ובב"ר איתא מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה דתניא עד שלא הוקם המשכן היתה עבודה בבכורות אמר יהיה רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו על הבכורה וכו' וכתב מהרש"י מה ראה וכו' דלא יתכן דמשום ירושת פי שנים ימסור נפשו שידע שעי"ז יטור לו עשו ויבקש המיתו ע"ש ונראה דמשום דיעקב אבינו כל ענייני העוה"ז מאפס ותהו נחשבו לו ובודאי לא ימסור נפשו על ירושת פי שנים ועוד דלא הועיל שביד יצחק ליתן את כל אשר לו לעשו שאהבו לפי שהעבודה היתה בבכורות אמר רשע זה וכו' וא"ל לפי שאמרו שם למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה מלמד שכפר בזה אלי וכו' וז"ש רשע זה שכפר בזה אלי עומד ומקריב

הקל קול יעקב והידים ידי עשו איתא בב"ר סי' י"ו בשעה שיעקב מרכין בקולו ידי עשו שולטות ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין הידים ידי עשו אין ידי עשו שולטות יע"ש ונראה דידי עשו זה החרב כמו שנאמר וחרבו שלופה בידו וגו' וכן בש"ר פרשת בא בפסוק מה תצעק אלי וגו' וז"ל הה"ד צעקו וה' שמע מהו כן אלא ב' ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול כד"א הקל קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנאמר ויאמר אליו לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו ונצעק אל ה' וגו' ע"ש נראה שז"ש הקל קול וגו' רמז לב' קולות קול תורה וקול תפלה

ואפשר לרמוז מ"ש הרמ"ז קול במילוי קו"ף ו"ו למ"ד המילוי ו"ף ו' מ"ד גימטריא קו"ל וז"ס קול ובת קול ע"ש וזהו הקל קול יעקב ושניהם גימטריא עב"ר וז"ש והוא עבר לפניהם קו"ל קו"ל גימטריא עב"ר וז"ס כי קולך ערב וגו' וה'

זרע ברך בפרשת וישלח כתב זה לעומת זה עשה האלהים דכמו שיש לעשו שני שמות עשו ואדום שהם שני שמות מחולפים בהפך כי עשו מורה על שלום שהוא גימטריא שלום ואדום מורה על שפיכות דמים ומלחמה כך יש לישראל שני שמות מתחלפים ישראל ויעקב ישראל מורה על מעלה ושררה ויעקב מורה על עקב ושפלות והכל לפי מעשה ישראל שבזמן שעושים רצונו של מקום ועוסקים בקול קול יעקב אין הידים ידי עשו שולטות והם נקראים ישראל ועשו נק' שלום לישראל כי אז יד ישראל תקיפא עליהם ובזמן שח"ו אין עושים רצונו של מקום נק' יעקב וזה שכנגדו נקרא אדום שם מורה על