ויזרע יצחק לב

ועוד כמ"ש הרב בכוונת שמע ישראל כי המ' נק' תמ"ר בסוד תמר בתמרוריה עומדת ולוקחת עיקר שם ס"ג שהוא ייא"י שהם גימטריא א"ל והם חסד בסוד חסד א"ל כל היום וקודם שלוקחת עיקר שם ס"ג שאז נק' תמ"ר יש בה דין לפי ששני פעמים ס"ג גימטריא תמר וז"ש תמר בתמרוריה עומדת ר"ל אע"פ שמתמתקת עדיין יש בה קצת דינים ואחר שלוקחת עיקר שם ס"ג שהוא גימטריא א"ל עם תמר גימטריא תרע"א כמנין מילוי שם אדני וז"ש הזוהר רפיא הות וחוט' דחסד תלי בה ר"ל מצד ב' ש"ך שיש בה אע"פ שממתיקים אותם נק' דינא רפיא וחוטא דחסד הוא עיקר שם ס"ג שהוא רחמים גמורים עכ"ל

ועוד נראה כי שכינה ש"ך ינ"ה הוא סוד חמשה פעמים דין גימטריא ש"ך נער וה' אלפין שה"ס ה"ח ממתקים אותה ונקראת נערה וזהו חוטא דחסד תלי בה

ותלך לדרש את ה' איתא בב"ר והלא לא היה מדרשו של שם ועבר אלא ללמדך שכל שהוא מקבל פני זקן כמקבל פני שכינה יע"ש ונראה את ה' לרבות הזקן כדדרש רבי עקיבא את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ה"נ לרבות הזקן ואפשר לפרש כמ"ש הזוהר בפרשת נח בפסוק ויקרא את שמו את דא שכינתא ואראה את ה' ואראה ה' לא כתיב אלא את לרבות שכינתא ואפשר לפרש כמ"ש רבינו בחיי בפסוק והיה בכזיב בלדתה אותו וכו' וז"ל כזי"ב הוא מספר המתחלף בשם הגדול המיוחד והוא טוב לתפלה וכו' והוא שם כוז"ו פנים דיהו"ה ושם זה עם שם הוי"ה גימטריא אדנ"י וזה סוד אדני שפתי תפתח וכו' יע"ש וז"ש ותלך לדרש את ה' שם כוז"ו שהוא פנים דשם הגדול המיוחד דשניהם גימטריא אדנ"י והוא טוב לתפלה ויש לרמוז ותל"ך ל"דרש א"ת י"הו"ה ר"ת אילת אהבים ועיין מ"ש בפסוק ויעתר יצחק והבין

שני גוים בבטנך איתא בב"ר שני גוים זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו וכתב מהרש"י יעקב מתגאה בעולמו עוה"ב ועשו מתגאה במלכותו עוה"ז ואפשר לפרש שני גאים כמ"ש בש"ר פ' בא בפסוק מה תצעק אלי וגו' ב' ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול כד"א הקול קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר והידים ידי עשו עשו הוא מתגאה בירושתו שנאמר ויאמר פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר ונצעק אל ה' וגו' וזה רמז לה שני גוים בבטנך זה מתגאה בקולו וזה מתגאה בידיו לכן כשהיתה עוברת על בה"כ ובה"מ היה יעקב מפרכס לצאת שהיה שומע קול תורה ותפלה וכשיצא ידו אחזת בעקב עשו שבסוף יד יעקב גוברת וגבר ישראל

ויצא הראשון אדמוני פי' הרב רמז ליצה"ר שנכנס באדם בצאתו מרחם אמו לכן כיון שנולד מיד רוצה לינק וליהנות מהעוה"ז והוא בוכה שכל זה מורה היות שולט בו יצה"ר ולז"א ויקראו שמו עשו כי אביו ואמו מכירים שיש בו יצה"ר ואחרי כן מופלג מבן י"ג ויום א' יצא אחיו דהיינו יצה"ט וזה אינו ניכר לכל כשנכנס אלא הוא יתברך היודע לכן אמר ויקרא שמו יעקב כי הוא היודע קרא שמו יעקב ויהי עשו שהוא היצה"ר איש שדה אוהב ענייני העוה"ז כי שדה הנז' כאן הוא העוה"ז ויעקב איש תם שהוא יצה"ט יושב אהלים עוסק בתורה ומצות וכו' עש"ב וכשיצא ידו אחזת בעקב עשו דהוא היצה"ר שבסוף יד יעקב דהוא היצה"ט גוברת ומתבטל היצה"ר מן העולם ואפשר שזה שאמר הכתוב ותרא אותו כי טוב הוא כי כל אדם מכירים בו אביו ואמו שיש בו יצה"ר אבל משה ותרא אותו כי טוב הוא שאין בו יצה"ר

וכתב בספר ילקוט הראובני אדמוני של עשו אין בו תערובת טוב אלא כולו כאדרת שער אבל בדוד כתיב אדמוני עם יפה עין וטוב ראי נמצא כי עשו ירש החרב דש"ד ודוד ירש המלכות לעשות חסד ורחמים ולהרוג על פי הדין לפיכך כשהיה דוד מתלבש במדת אדמוני היה עושה דין באויבי ה' ולא תשוב חרבו ריקם ביפה עינים היה מפרנס ישראל ועושה עמהם כמה חסדי' בעין יפה וכשהי' מתלבש טוב ראי יורד לעמקי וסתרי תור'

ויש לרמוז כי ג' מדות אלו חס"ד די"ן רחמי"ם הם גימטריא דל"ת וז"ש דוד ארוממך ה' כי דליתני וגו' וכתב הרב בסה"כ דפורים כי המ' ה' אחרונה שבשם נק' ד' ולזה אמר דוד ארוממך ה' כי דליתני כי דוד הוא מצד המ' והוא שער ודלת גם ידוע כי שם אדני שבמ' עולה במילוי תרע"א שהוא דלת לכן אמר דוד שעם היותו מהדל"ת ששם האויבים מבקשים לאחוז עכ"ז לא שמחת אויבי לי וכו' יע"ש ונראה דמפרש כי לשון אע"פ שאני מבחי' דל"ת ששם האויבים עכ"ז לא שמחת אויבי לי וכמ"ש הראב"ע בפסוק ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא יע"ש ואפשר לומר כי היא לשון דהא וקאי אלא שמחת וה"פ ארוממך ה' דהא דליתני שאני מבחי' דלת ששם אויבים ואפי"ה לא שמחת אויבי לי ולזה ארוממך טל החסד הגדול שעשית עמדי

ועוד אפשר לומר שכתב הרב בסוד המזוזה כי מזוזה גימטריא אדני והיא רחל שהיא בחי' דל"ת והיא מכסה אחוריי' ז"א לשלא יתאחזו החיצוני' באחוריי' כי אין אחיזה בפנים כי הוא דוחה אותם לכן יוצא עמה אחור באחור לכסות עליו בדלת שסותמת הני שנק' דלת על שם בחי' זו שסותמת ומכסה בדלת וכו' יע"ש וז"ש דוד ארוממך ה' כי דליתני בדלת המכסה את האחוריי' שלא יתאחזו החיצונים דעי"כ לא שמחת אויבי לי ולפי האמור כי המ' מאירים לה ג' מדות חס"ד די"ן רחמי"ם חג"ת והם גימטריא דל"ת ודוד מצד המ' יש לו ג' מדות דין אדמוני עם יפה עין חסד טוב ראי רחמים והם גימטריא דל"ת לכן אמר ארוממך ה' כי דליתני וגו'

כלו כאדרת שער וגו' כתבו המקובלים שיש קליפה שמה רי"ב ויש לה חיילות תר"ה כמנין אדר"ת ושם כד"ת כתוב על מצח משיח בן דוד שם כד"ת גימטריא משי"ח ב"ן דו"ד מבטל אותה קלי' ע"ש ואפשר שה"ס מ"ש הרב בשער רוה"ק בפסוק נעברה נא בארצך וגו' ע"ד אש"ר נעבו"ר גבול"ך ס"ת גימטריא תכ"ד שהם ב' פעמים רי"ב רי"ב והם ע"ב ק"ל ועשר אותיות דהוי"ה דאלפין והיותם שנים א' ביצירה וא' בעשיה וז"ש הכתוב דברי ריבות בשעריך אשר שם נאחזים הקליפו' והם ב' ריבות כנז' בתיקונים כי צריך לעשות ריב עם הקלי' שלה בשני שערים שהם יצירה ועשיה זכר ונקבה בסוד פסו"ק זה השער לה' פתחו לי שערי צדק

והרב בשער היחוד כתב על פסוק ש'מחו ב'ה' ו'גילו צ"דיקים ו"הרנינו ר"ת גימטריא ת"ד והם ע"ב ק"ל לצורך דעת לאה וע"ב ק"ל לצורך דעת רחל וכו' ויש לרמוז ש"מחו ב'ה' ו'גילו צ"דיקים ו"הרנינו כ"ל גימטריא כד"ת שם כתוב על מצח משי"ח ב"ן דו"ד גימטריא כד"ת שמבטל קליפת רי"ב ותר"ה חיילותיה כ"ל י"שרי ל"ב ר"ת כ"ל כהנים לוים ישראל הם ישר"י ל"ב וגם ה"ס מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק מל"ך ביפיו וגו' השם היוצא מן הפסוק הוא יכ"ל היוצא בחלוף אותיות מלך בא"ת ב"ש ועולה גימטריא ס' הוי"ה דמ"ה עם י"ה יע"ש ובשער היחוד בפסוק נבוב לוחות וגו' נבו"ב זה השם הוא בגימטריא ס' והם ששים גבורים סביב לה וסוד ששים המה מלכות וכו' נרמז שם ב"ן דהה"ין ונשארו עוד אותיות עם הכולל הם ט' כמספר ט' אותיות עצמם של ההוי"ה דב"ן וכו' יע"ש

מ"ב כלו כאדרת שער וגו' יש קליפה שמה רי"ב ויש לה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת לבטל התורה ושם כד"ת כתוב על מצח משיח בן דוד מבטלה וז"ס עשה למען דת"ך ואפשר שסוד הענין מש"כ הרב בשער רוה"ק בפסוק