ויזרע יצחק כז

דנפק יעקב לעלמא אתקיימו אברהם ויצחק ואתקיים כל עלמא ומתמן נפק עמא קדישא ואתקיים כלא בגוונא קדישא כדקא יאות ובג"כ אמר לו קוב"ה כל אשר תאמר וגו' כי ביצחק יקרא לך זרע וכו' עכ"ל ואפשר לרמוז כי ביצחק יקר"א ל"ך זר"ע גימטריא אברהם יצחק יעקב כי בתלת אבהן אתפרשא זרעא קדישא כדקא יאות

והאלהים נסה את אברהם וגו' כתב רבינו אפרים לא שייך נסיון גבי הקב"ה אלא הרמת ראש כמו ארים נסי וכו' וכה"ג פירש"י בפרשת יתרו בפסוק כי לבעבור נסות אתכם וגו' לשון הרמז וגדולה כמו הרימו נס וכו' יע"ש אך קשה דהא כתיב בפרשת ראה בפסוק לא תשמע אל דברי הנביא וגו' כי מנסה ה' אלהיכם וגו' לדעת הישכם אוהבים הרי שיש נסיון גבי הקב"ה וי"ל. ובב"ר פ' ל"ב סי' ג' אר"י היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים וכו' כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב והאלהים נסה את אברהם וכו' וכן בחזית בפסוק הרועה בשושנים וגו' יע"ש מיהו בב"ר פ' נ"ה דרשו לשון נסיון וג"כ לשון גדולה שמנסה ה' את הצדיקים כדי שידעו העולם שאהבתו להם ראויה ולא יהרהרו אחריו שאם יאמר אדם למי שהוא רוצה וכו' אברהם כשרצה עשאו מלך וכו' יכול אתה להשיבו יכול אתה לעשות כמו שעשה אברהם אבינו וכו' יע"ש וכן בזוהר בפרשת ויקרא דף רי"ח וז"ל אר"א בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם דכתיב והאלהים נסה את אברהם כד"א על עמים ארים נסי ויקרא שמו ה' נסי מאי קמ"ל בגין דאשתכליל ימינא ואשתלים הה"ד והאלהים נסה את אברהם האלהים דייקא ודא הוא פחד יצחק וכו' וכתב הרמ"ז וז"ל והאלהים דייקא פירוש שלא אמר ואלהים שהוא גבורה אלא בה' נוספת היא הבינה ה' ראשונה שבשם ועוד שהוסיף ו' דהול"ל האלהים נסה אלא דא הוא ופחד יצחק וכו' לחבר הדין בו' החבור למדת החסד וגם אנו אומרים עננו ופח"ד יצח"ק והוא עולה בגימטריא ברחמי"ם עכ"ל א"כ האלהים הוא רחמים שימתק הדין וכ"כ בספר הקנה כמו ששם הויה רחמים וכשאומר וה' הוא ובית דינו כן אלהים הוא דין וכשיאמר האלהים רחמים וכ"כ מהריא בס' דבש לפי דף כ"א בשם מהר"י חג'יג' יע"ש ובילקוט ראובני דף ט"ל ע"ד בשם ספר תמונה וז"ל אלהים הוא דין האלהים הוא רחמים ה' הוא רחמים וכשנתוסף ו' וה' הוא ובית דינו והוא פלא מאד כי הוא"ו הוא כלו רחמים וכשיתחבר אל ה' הוא דין ואות ה' דין ובהתחברה לאלהים הוא רחמים ע"כ וכבר כתבתי בסדר נח דברי הזוהר והרמ"ק וה' הוא ובית דינו יהו"ה בית דינו והוא"ו הוא ת"ת דהוא"ו רחמים מהפכת אלהים לרחמים ונק' יהו"ה ע"ש וכן האלהים נראה דה' נוספת היא הבינה ה' ראשונה שבשם שכופה את הדין כמ"ש הרמ"ז

א"נ אפשר לומר לפי מ"ש בזוהר בפרשת בא דף ל"ח וז"ל כתיב ליל שמורים וגו' הוא הלילה הזה וכו' אלא הכי תנינן כתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב מ"ט משום דכל זמן דלא קבלת דכר אתקרי נער מדקבלת דכר אתקרי נערה אוף הכא ליל עד לא קבלת דכר וכו' ובשעתא דאתחבר עמהם דכר כתיב הוא הלילה הזה וגו' דכר ונוקבא ע"ש ונראה דה' הם חמשה חסדים שהיא מקבלת ממנו וכן היא נק' צדק וכשהיא פנים בפנים נק' צדקה שהיא מקבלת ה' חסדים להמתיקה וזה כוונת הצדקה שאנו עושים להמשיך אליה ה' חסדים שלו שתהיה פנים בפנים כמ"ש הרב לכן משקבלה ה' חסדים נק' נערה וכן אלהים דין כשהיא אחור באחור וגם הוא נק' אלהים כמותה דין אבל כשנותן לה ה' חסדים ויהיו פנים בפנים נק' האלהים הוי"ה אדנ"י גימטריא האלהים רחמים וז"ס ה' הוא האלהים דכשהיא פנים בפנים אז נק' על שמו הוא שם מ"ה והיא הוי"ה כמהו שהיה הוי"ה דב"ן א"כ אלהים דין נהפך לרחמים ונעשה הוי"ה ה' הוא האלהים רחמים וז"ש הזוהר והאלהים דייקא שלא אמר אלהים שהוא גבורה אלא הוסיף ה' הם ה' חסדים ונכללו דין וחסד האלהים גימטריא יהו"ה אדנ"י

ונראה דדוד נמי שאמר בחנני ה' ונסני וגו' היינו הרמת נס כמ"ש בזוהר פ' לך לך וז"ל ר"י פתח ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי וגו' אמר דוד להקב"ה רבש"ע מ"מ לא עבדי בי חתימה דברכה כמו דחתימי ברכה באברהם דכתיב מגן לך ואמר מגן אברהם א"ל הקב"ה אברהם כבר בחנתיו וקאים קמאי בקיומא שלים א"ל דוד א"ה בחנני ה' ונסני וכו' ועכ"ד חתמיה ביה ברכה דקאמרן מגן דוד ובג"כ אמר דוד ואתה ה' מגן בעדי כבודי וגו' ע"כ א"כ אמר בחנני ה' ואח"כ ונסני הרמת נס כמו לאברהם ואע"פ שלא עמד בנסיון עכ"ז חותמי' מגן דוד וז"ש ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי כבודי והרמת ראש כמ"ש ונסני

וישכם אברהם בבקר וגו' איתא בזוהר פרשת בא דף ל"ח ע"ב בפסוק אתא בקר וגו' בקר כד"א וישכם אברהם בבקר דהיא מדתו ממש וכתיב ה' בקר תשמע קולי בקר ממש וכו' ובזוהר בלק דף ר"ד בפסוק ה' בקר תשמע קולי וגו' דא בקר דאברהם דאתמר בעלמא וכו' בקר אערך לך ואצפה תרי בקר אמאי אלא חד בקר דאברהם וחד בקר דיוסף דכתיב הבקר אור ומתרגמינן צפרא נהר נהר ודאי וכו' ע"ש וז"ש בקר ממש היא מדת החסד דאברהם אבל סתמיה דקרא בקר אערך לך לא בקר ממש הוא ואפשר לפרש כמ"ש בר"מ פרשת תצא דף רע"ו פתח ואמר ר"מ הא כלה דילך קוב"ה יהב לה לאברהם לגדלא לה וגמיל לן חסד וסליק לה בגדולה כמדת חסד דאברהם וכו' יע"ש וכן בק"ר אברה"ם גימטריא תר"ן גימטריא עש"ר פעמים אדנ"י דאברהם תקן עשר מדות של החסד שלו

וירא את המקום מרחוק וג' איתא בזוהר וירא את המקום דא יעקב וכו' דהא מקדמת דנא ידע אברהם וכו' אבל השתא קיימא ליה מלא מרחוק בגין דאזיל למעקד ליה ליצחק ולא בעא להרהר אבתריה דקוב"ה וכו' וכתבו המפרשים דס"ת וירא את המקום אמת מדת יעקב כמ"ש תתן אמת ליעקב וגו' ואפשר לפרש וירא את המקום מרחוק ס"ת גימטריא ישראל דאמרינן בב"ר פרשה ט"ל סי' י"ד ואעשך לגוי גדול וגו' א"ל אתה אומר שכתוב בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך וכתב מהרש"י דס"ל דאין גדול אלא לענין מעלה דומיא דמי גוי גדול אשר לו אלהים ואע"ג דבשמואל נמי ונתתיו לגוי גדול התם נמי גדול במעלה כי ידו בכל אבל בישראל שגדולת' קורבתם לה' אמרינן דואעשך לגוי גדול כמו גוי גדול אשר לו אלהים קרובים וגו' ואין לומר שבשרו נמי על ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע יע"ש א"כ כבר הבטיחו ה' שיצאו ממנו גוי גדול הם ישראל וביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק וזה רמז וירא את המקום מרחוק ס"ת גימטריא ישראל שעתידים לצאת מיעקב והשתא קיימא מלה מרחוק

נלכה עד כה וגו' המלכות נק' כ"ה ובזוהר פרשת לך לך דף צ' ע"ב כה דא תרעא דצלותא כה ישכח בר נש ברכה וכו' וכתב הרמ"ז בשם רש"ל דמפ' למה נק' כה דאיהו תרעא לצלותא שמלת כה משמע כאן ולפי שהמדה הזאת היא שער והזמנה לשם ה' נק' כה כלומר כאן מקום ידיעת השם הקדוש עכ"ל והאר"י ז"ל בברכת כהנים בפסוק ישא כתב שיש בו כ"ה אותיות וסודו עשר אותיות דשם מ"ה וי"ב דמילוי אדנ"י שבו מתמלאים ע"י נה"י דתבונה הרי כ"ה ובזה א"ש אמרו שבסוד כ"ה ישכח בר נש ברכה וכו' ושם בזוהר הוסיפו בההוא סטרא דאתיא מסטרא דגבורה וכו' וכתב הרמ"ז דברי הרב וז"ל פי' שהיסוד נק' ק"ץ חי והיסוד לוקח ב' עטרי' שהם ה' חסדים