ויזרע יצחק כו
Vayizra Yitzhak 26 · ויזרע יצחק · free full Hebrew text
Open in the reader →ע"ג וז"ס וגע אל עצמו וגו' אבל עתה כוונתינו להסיר היסורין כנראה מפשט הפסוק יסר יסרני יה ולמות לא נתנני לכן הסרנו אותו עכ"ל לכן רמז לו שם זה ההר"ה שגימטריא רי"ה למלט נפשו ממות
וה' המטיר על סדם וקרא וה' שמים עשה וגו' כתב בספר מדרש תלפיות דף ס"ה דוקא גבי פורענו' כגון וה' המטיר על סדם שתף עמו ב"ד והא דכתיב וה' שמים עשה לפי ששתף מדת הדין עם מדה"ר בבריאה והא דכתיב וה' פקד את שרה כיון שנסתרה בבית פרעה ואבימלך יצא הדין ונקתה ונזרעה זרע וכו' יע"ש והא דכתיב וה' הולך לפניהם יומם וגו' בזוהר ס"פ נח בפסוק כי יהו"ה אלהיך מתהלך וגו' מתהלך נוק' ודא הוא דאזיל קמייהו דישראל כד הוו אזלי במדברא דכתיב וה' הולך לפניהם יומם וגו' וכתב הרב זהרי חמה בפ' וישלח דף קע"ו ע"ב מתהלך נוק' מלכות דכתיב וה' המטיר וה' הולך אע"ג דשם יהו"ה הוא ועיקרו בת"ת מ"מ היא נקראת בשמו שמתיחדת עמו כנז' בפ' ויקרא דף רט"ו יע"ש ובפ' פקודי דף רנ"ו ע"ב וכדין אקרי האי היכלא וכו' כד איהו לטב כד"א וה' הולך לפניהם יומם וה' אמר המכסה אני מאברהם וכד אתחבר יצחק בהיכלא דא וב"ד איקרי זכותא כדין איקרי כולא וה' לאענשא לחייביא כד"א וה' המטיר וכו' יע"ש ובתיקונ' דף ל"ג ע"ב בפסוק אז תקרא וה' יענה הוא וב"ד דא יהו"ה אדנ"י וכו' ושם דף מ"ה אימ' דא שכינתא עלאה ותתאה וכו' וכתבו המפרשים הוא קוב"ה וב"ד הוא ב"ד עלאה בינה הוא ב"ד תתאה מלכות וז"ש דא שכינתא עלאה ותתאה ב"ד יכולים לפרש על שכינתא עלאה או על תתאה וכו' יע"ש ונראה דשכינתא עלאה ותתאה הוא סוד לאה ורחל סוד צדק וצדק
צחק עשה לי אלהים וגו' צחק ע"ה גימטריא צדקה כמ"ש הרב בשער רוה"ק על פסוק ישמע חכם ויוסף לקח ס"ת צחק והוא צדקה ע"ה וכו' וז"ש צחק עשה לי וכו' בזכות הצדקה שעשה אברהם אבינו ו"תאמר ש'רה צ"חק ע'שה ל"י ר"ת גימטריא תצ"ו מלכות שנאמר וה' פקד וכו' הוא וב"ד צחק עשה לי אלהים אפשר לפרש ע"פ מ"ש הרב בשער רוה"ק בפסוק זכר עשה לנפלאתיו וגו' עשה הוא ש"ע נהורין דתרין תפוחין שהם ב"פ אל במילואם עם אות ה' דנוק' דפרדשקא וכו' והשם מן עשה במילואו עי"ן שי"ן ה"י בגימטריא תק"ה כמנין צבאות וחמשה אותיותיו והכולל יע"ש וה"ס שם שני של מ"ב והוא סוד שם ו' של מ"ב מלא כזה יו"ד גמ"ל למ"ד פ"ה זי"ן קו"ף גימטריא תק"ה עשה במילואו גימטריא שרה וזהו עשה לי ואם תחשוב עשה כזה עי"ן שי"ן ה"א גימטריא מלכות
עוד יש לרמוז עשה לי אלהים גימטריא תק"א אשר הוא סוד אלהים כמ"ש הרב ובמדרש הנעלם ר"פ וירא דף קי"ד וז"ל אר"י באותו זמן עתיד הקב"ה לשמח עולמו ולשמוח בבריותיו שנאמר ישמח ה' במעשיו ואז יהיה שחוק בעולם מה שאין עכשיו דכתיב אז ימלא שחוק פינו וגו' הה"ד ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים שאז עתידים ב"א לומר שירה שהוא עת שחוק וכו' לשמח עולמו היא מלכות שנק' עולם ובר"מ פרשת פינחס דף רמ"ב בפסוק ויפגע במקום וגו' דקוב"ה איהו מקומו של עולם מאי עולם דא שכינתא תרגום עולם עלמא לישנא דעולימא כד"א ועולמה' וכו' יע"ש וכתב הרב במאמר רז"ל אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז וכו' כי מן החסד המתפשט בת"ת דז"א שליש העליון שעד החזה הוא מכוסה וב' שלישי' התחתוני' הם אורות מגולים ומהם נעשה כתר הנק' וכשחרב בה"מ נתבטלו ב' אורות אלו ששני פעמים אור הם בגימטריא שחוק לכן אחר החרבן שנתבטלו ב' אורות אין שמחה ושחוק וב"פ אור אם תסיר מהם ב' אלפין שהם השרשים שלהם הנשארים בז"א נמצא היוצא לנוק' הם ב"פ ור' ור' בגימטריא בית שהיא הנק' לכן כשחרב הבית אסור לאדם שימלא פיו שחוק וכו' יע"ש וז"ש מדרש הנעלם ואז יהיה שחוק בעולם דהיינו ב' אור אור שהם בגימטריא שחוק יהיה בעולם שהיא המלכות שנקראת עולם היא שהיתה נעלמת יתגלו ב' אורות שהם בגימטריא שחוק וזהו עת לשחוק המ' נק' עת כמ"ש בזוהר מקץ דף קצ"ח בפ' ועתה ירום ראשי עת איהו דרגא עלאה ההוא עת דא ה"א ואקרי עתה וכו' וכתבו המפרשים הטעם שהמלכות נקראת עת כמ"ש הרב בדרוש האונאה כי חסד נק' משק"ל ועשרה פעמים ע"ב בחסד כנגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גימטריא מ"ו ועשרה פעמים מ"ו גימטריא משק"ל עם עשר אותיות השרש והמ' כתיב בה והוכן בחסד כסא ומקבלת עשרה פעמים מ"ו מחסד לכן נק' עת יע"ש
ובפ"ק דברכות אמרינן אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז ימלא שחוק פינו וגו' ובזוהר במדבר בפסוק שמחו את ירושלים וגילו בה וגו' בגין דחדוה לא אשתלם אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא ותמן אתחברת אתתא בבעלה וכו' בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא אסיר ליה לב"נ למחדי ולאחזאה חידו דכתיב שמחו את ירושלים וגו' וגילו בה דייקא וכו' יע"ש ואפשר לרמוז וגילו גימטריא ה"ן כמ"ש הרב בשער היחוד בפסוק שמחו בה' וגילו צדיקים וגו' וגילו גימטריא נ"ה והוא יהו"ה שבנוק' שבז"א ב"ן עם ג' מוחין שבה הרי נ"ה יע"ש וכן אמרו בתיקונים דף ס"ה הן דא שכינתא דלית לה יחודא אלא במינה כמה דאתוותא דה"ן וכו' והיינו דכתיב הן לה' אלהיך וגו' וז"ש וגילו בה בזמנא דאתחבר' בבעלה ב"ן עם ג' מוחין שבה וגילו בה וגילו גימטריא ה"ן דלית לה יחודא אלא במינה באתוון דה"ן ובמדרש זאת הברכה על פסוק הן קרבו ימיך למות אר"א אמר משה רבש"ע בדבר שקלסתיך בתוך ששים רבוא מקדשי שמך קנסת עלי מיתה שנאמר הן קרבו ימיך למות כל מדותך מדה כנגד מדה וכו' א"ל הקב"ה אף זו מדה טובה היא שאמרתי לך הן וגו' וכשם שעלית אותי על ששים רבוא כך אני מעלה אותך לעתיד לבא בתוך חמשים וחמש רבוא צדיקים גמורים שנאמר הן ה"ן גימטריא הכי הוי עכ"ל (א"א עכ"מ)
צחק עשה לי אלהים וגו' אפשר לרמוז ע"פ מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק סומך ה' וגו' וזוק"ף גימטריא קצ"ט שהם יו"ד פעמים ה"א וא"ו פעמים ה"א (א"א ע"ה) וה"ס אל עליון ייאי דס"ג וקס"ו יע"ש וד' שמות אלהי"ם אהי"ה אדנ"י יהו"ה הם גימטריא קצ"ח ושם מ"ה יו"ד פעמים ה"א וא"ו פעמים ה"א גימטריא צח"ק ואם תחשוב שם מ"ה יו"ד פעמים ה"א וא"ו פעמים ה"א גימטריא צחק עם י"ד אותיות הפשוט והמלוי הם גימטריא רי"ב וז"ס כי רי"ב לה' וגו'
ביום הגמ"ל א"ת יצח"ק ס"ת תק"ל לרמוז מש"כ הרב בשער היחוד על פסוק קץ שם לחשך וגו' ש ש"ם גימטריא תק"ל והם עשרה הויו"ת דב"ן שעליה נאמר הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים העולים תק"ך ועם עשר הויו"ת הרי תק"ל וכו' ובסה"כ כתב על כן נקוה לך וגו' כי עשר הויו"ת בנים אלו הם סוד עשר ספירות דנוקב' דז"א דבכל ספירה יש הוי"ה א' דמילוי ההי"ן הנק' ב"ן וחבור כלם נק' עשרה בנים וכו' והם סוד יששכר עש"ב ונראה שהמ' הנק' חשך מאירים בה עשר שמות ב"ן וזהו קץ שם לחשך לכן יצחק שה"ס חשך נרמזו בו הגמל את יצחק ס"ת תק"ל עשר שמות בן
כי ביצחק יקרא לך זרע איתא בזוהר דף קי"ח ע"ב וקוב"ה בעא לאפרשא בלחודוי זרעא קדישא כדקא יאות דבגין כך ברא עלמא וכו' ובג"כ נפק אברהם לעלמא ועלמא מתקיים בגיניה דאברהם ואברהם ויצחק קיימו ולא אתיישבו בדוכתייהו עד