ויזרע יצחק כג

פרשה מ"ח סי' ח' על פ' וישא עיניו וירא וגו' וירא וגו' וירא בשכינה וירא במלאכים וכו' וכתב מהרש"י וא"ת וירא בשכינה ל"ל הלא כבר נאמר וירא אליו ה' וי"ל דהשתא זכה לנבואה גדולה ונהנה מזיו השכינה טפי וכו' יע"ש ולפי מ"ש ניחא דלא היה יכול לישא עיניו לראות בשכינה ועכשיו שמל וישא עיניו וירא בשכינה וכן יכול לעמוד וז"ש ואברהם עודנו עומד לפני ה' דהול"ל וה' עומד לפני אברהם כמ"ש רש"י אלא שיכול אברהם לעמוד לפני ה' אחר שמל ולא כקודם שנפל על פניו מאימת השכינה אבל הר"ן בנדרים פירש בתחלה המליכו הקב"ה על אבריו שהם ברשותו ליזהר מהעבירה אבל עיניו ואזניו של אדם אינם ברשותו שהרי ע"כ יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבסוף כשנמול המליכו הקב"ה אפילו על אלו שלא יסתכל ולא ישמע כי אם דבר מצוה עכ"ל ונראה שז"ש הכתוב וה' ברך את אברהם בכל דאמרינן בספ"ק דב"ב שלא שלט בו יצה"ר ר"ל שלא שלט יצה"ר אפילו בשתי עיניו וב' אזניו בכל רמ"ח אבריו שגימטריא אברה"ם הי"ה תמי"ם גימטריא יש"ר כמ"ש רבינו אפרים גבי נח איש צדיק שנתן צדקה בסתר תמי"ם הי"ה גימטריא יש"ר וז"ש בב"ר פ' ל"ב סי' י"ב אין לך אדם אוהב בן אומנותו אבל החכם אוהב בן אומנותו כגון וכו' והקב"ה אוהב בן אומנותו שנא' כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו זה נח שנאמר ויאמר ה' לנח וגו' וכן אברהם תפס אומנות זה כמ"ש בש"ט מל"ז שאמר כיצד יצאת מן התבה א"ל בצדקה שעשינו שם עם בהמה חיה ועוף ואברהם דן ק"ו אם אעשה בבני אדם שהם בצלם אלהים עאכ"ו אותה שעה נטע אש"ל אכילה שתיה לויה יע"ש ועליו ג"כ נאמר כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו זה אברהם כדאמרינן בפרק אין מעמידין מאי ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו תמות נפשי מות ישרים כמ"ש בילקוט ובחזית בפסוק מישרים אהבוך בישרות גדולה עבדו אותך האבות וכו' וכן בב"ר פ' מ"ט סי' נ' אמר הקב"ה אברהם זה ירא אלהים וכו' אברהם זה ישר מן הישרים שנאמר מישרים אהבוך וכו' יע"ש וזה רמז הי"ה תמי"ם גימטריא יש"ר שהיה עובד את ה' בישרות לבב וכתב הרב מנחת יהודה בפסוק ואברהם בן תשעים שנה וכו' כהא דאמרינן קיים אפילו עירובי תבשילין ה"ד אחר שנמול אבל קודם לכן לא היה בו דעת לקיים המצות כדאמרינן בנדרים ה' דברים היה אברהם חסר קודם שנמול ראיית ב' עינים ב' אזנים והבנת הלב וכו' והביאו מהרש"י בב"ר ס"פ לך לך יע"ש א"כ קודם שנמול לא היה ישר לב ובזוהר ויקרא דף י"ג וז"ל ת"ח אברהם עד דלא אתגזר לא אתמר דאיהו נטיר אורייתא כיון דאתגזר מה כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' בגין דאתגזר ואתרשים ביה רשימא קדישא ונטר ליה כדקא יאות סליק ליה כאלו נטר אורייתא כולה וכו' וכתבו המפרשים דאברהם אפילו קודם שנמול שמר כל התורה מעצמו ואח"כ כשנמול נאמר עקב אשר שמע אברה' בקולי וישמר וגו' משמע ששמר כמו שמצוה מהקב"ה דע"י המילה שנצטוה מעלה עליו הכתוב כאלו נצטוה על כל התורה ועשה כמצוה ועושה יע"ש וכתב מהרש"י שאין יראה זו יראת פחד כי בזה כבר היה ודאי מפורסם אברהם בלא מעשה זה אבל יראה זו היא מפועל נפש השכלית וכו' הוא העובד מאהבה כי לא יעשה מיראת הנזק רק עושה מאהבת מעלת ה' יע"ש והרב ראשית חכמה בשערי היראה ספי"ד כתב וז"ל דהוכרחו לומר כן לפי שעשית המצוה בחשק ובזריזות מורה על האהבה וזה מצינו באברהם אבינו ע"ה וישכם אברהם בבקר וגו' ובב"ר אמרינן ואברהם גופיה מנלן דכתיב זרע אברהם אוהבי יע"ש והרשב"ץ בספר מגן אבות במשנה ויהיה מורא שמים עליכם הכריח עוד שהעקידה לא היתה ליראת העונש דמה עונש היה לו לא"א לירא ממנו יותר משחיטת בנו יחידו אשר אהב אלא היתה מרוב אהבתו אותו יע"ש וראב"ן בספרו סי' ל"ז פירש ברייתא דת"כ דבן עזאי ס"ל אדם אוהב את בנו יותר מגופו לכך כלל של זה ספר תולדות אדם גדול ורע"ק ס"ל דאדם אוהב גופו יותר מבנו יע"ש ונראה דגם לרע"ק דאדם אוהב את גופו יותר מבנו ה"ד ברוב בני אדם משא"כ באברהם וכן סיים בב"ר שם ולא חשכת את בנך וגו' שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינם חלאים אלא מעלה אני עליך כאלו אמרתי לך הקריב לי עצמך ולא עכבת וכתב מהרש"י שלא תאמר שיש אדם שכל אשר לו יתן בעד נפשו אפילו בניו היקרים לכן נתן אברהם את בנו לה' ואולי אלו צוה על עצמו היה ממאן כי יודע שיצחק חביב עליו יותר מגופו וכו' וכן אמרו לקמן ס"ד פי"ז בהדיא את יחידך את נפשך יע"ש לכן נראה מ"ש עוד מהרש"י שם שהירא הוא הכובש את יצרו והישר הוא מי שטבעו נוטה אל היושר ובזה פירש מ"ש בפ"ק דתענית לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה אלא צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק וגו' שהצדיק הוא הכובש לא מטבעו אלא מפני חיוב המצוה וישר הוא שטבעו ישר לזה תלה האורה בצדיק ובאור השכל והתורה עושה לא מטבעו לכן לא ישמח אלא עושה בע"כ ותלה השמחה בישר לומר כי מטבעו ישמח בטוב וכו' יע"ש וכ"כ הרב מדרש שמואל בפ"ב דמסכת אבות במשנה איזוהי דרך ישרה וכו' יע"ש א"כ אברהם לא שלט בו יצה"ר כדאמרינן בספ"ק דב"ב וכן בב"ר פ' נ"ט סי' י' שהשליטו ביצרו פירש מהרש"י אע"פ שבבחרותו ג"כ היה שליט ביצרו מ"מ הי"ל צער להלחם בו כדאמרינן כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים ביצרם וכו' ובזקנותו השליטו ה' ביצרו שלא יתגבר עליו יע"ש א"כ בזקנותו ששלט ביצרו נקרא ישר וזשה"כ התהלך לפני והי"ה תמי"ם שגימטריא ישר

והיית לאב המון גוים איתא בב"ר מנין לנוטריקון מן התורה שנאמר והיית לאב המון גוים לא"ב ה"ם דהוא חסר ר' וכו' וכתב מהרש"י פי' שנתוסף בו ה' ליקרא דאברהם בלא ר' על שם שהוא אב המון אלא משום דהוה ר' בשמו מתחלה לא זזה ממקומה כדי שלא תתרעם עליה כמו שנתרעמה היו"ד שניטלה משרי ולא הקפידה דהוא פייס דעתה בנתינתה בשם יהושע כדלקמן יע"ש

וכתב הרב ז"ל אברהם גימטריא רמ"ח גימטריא ח"פ אל שיש בפנים וכו' ועוד אפשר לומר כי אברהם חיה קע"ה שנים לפי שהוא בחינת ה' חסדים המתפשטים בז"א והם ה' הויו"ת גימטריא ק"ל והוא הוי"ה דמ"ה ק"ל ומ"ה גימטריא קע"ה מספר שני חיי אברהם כמ"ש הרב ז"ל ומספר אברהם רמ"ח הוסיף על קע"ה ע"ג יעלו' גימטריא חכמ"ה שכתב הרב בל"ת בלכת אברהם לא"י נגדל ז"א וז"ש לך לך מארצך היא רחל הנקראת ארץ התחתונה והיות כי עליית אברהם הוא בקו ימין לכך נאמר בו לך לך מארצך שהיא ספירת הנצח בסיום הקו ושם הוא רוב של המ' הנק' ארצך ויעלה עד ספירת החסד הנק' מולדתך לפי שכל ההולדה היא מחסד הגנוז בפום אמה ואח"כ תעלה ממולדתך שהוא החסד אל החכמה ומבית אביך כי החכמה נק' אב לאברהם הנק' חסד וכו' כי בזמן אברהם עיקר הגדלת המוחין היה במוח החכמה הקרובה אל החסד שהוא אברהם וכו' עש"ב נמצא כי אברהם לפי שהוא בחינת ה' חסדים שהם ה' הויו"ת גימטריא ק"ל והוא הוי"ה דאלפין גימטריא מ"ה ואברהם נקרא האדם הגדול וכו' וגם ריבוע הוי"ה דאלפין יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א גימטריא ק"ל נמצא כי הוי"ה דמ"ה פנים ואחור שלו גימטריא קע"ה שנים ולפי שעלה עד החכמה וגם אלו האורות משרש החכמ' כמ"ש הרב בפסוק כי סר לראות יע"ש מ"ה וק"ל גימ' קע"ה עם חכמה שגימטריא ע"ג עולים רמ"ח שגימטריא אברהם: