ויזרע יצחק כב

ר"ח אמר זה גבריאל ר"י הארוך אמר כל מקום שהיו רואין אותו היו אומרים שם רבינו הקדוש כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה יע"ש לכן ראב"י ס"ל דהכא לא הוי גבריאל אלא מיכאל מדכתיב אני ה' וגו' דכל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה והצלה על ידו

וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי איתא בב"ר אר"א בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה לאברהם שהוא גואל את בניו ואם יעשו תשובה גואל במ"ב אותיות וכתב מהרש"י נראה שם ב"ן ארבע במילואו שעולה דן וכו' יע"ש והוא יו"ד ה"א וא"ו ה"י גימטריא דן כמ"ש הרב על פסוק ישמע חכם ויוסף לקח ר"ת גימטריא יו"ד ה"א וא"ו ה"י וא"ל שהוא שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י אחוריי' אותיו' הקודמות טה"ג ד"ט הא"ה ד"ט עולה דן שהוא דין שבו דן אותם אבל בר"מ פרשת תצא וז"ל ר"א כי ימצא איש נערה בתולה אלו ישראל דכתיב כי נער ישראל ואוהבהו נער מסטרא דמטטרו"ן ואין איש אלא הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה כי ימצא איש נערה בתולה בתולת ישראל דאתמר בה נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו' ולבתר אפתח לון נ' תרעין דחירו דאינון נ' תרעין דרחמי מסטרא דאברהם אבוהון והאי איהו ונתן לאבי הנערה חמשים כסף וכסף מסטרא דחסד דרגא דמפקנא דמצרים חמשים תרעין דחירו אפתח לון מסטרא דדינא דשמאלא ואיהו אדנ"י דתמן דן אנכי וכו' אבל בפורקנא בתרייתא וברחמים גדולים מסטרא דאברהם וגדולה דרגא דאברהם דדינא תמן איהי יד הגדולה תמן איהי נ' כסף ולבתר לא יוכל לשלחה לגלותא כל ימיו וכו' יע"ש ונראה לפי מ"ש בזוהר בפרשת בא וז"ל כתיב ליל שמורים וגו' הלילה הזה וכו' אלא הכי תנינן כתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב מ"ט משום כל זמן דלא קבלת דכר אתקרי' נער מדקבלת דכר אתקרי' נערה אוף הכא ליל עד דנא קבלת דכר וכו' ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הלילה הזה לה' שמורים דכר ונוקבא ונראה דה' חסדים שהיא מקבלת ממנו וז"ש כי ימצא איש זה הקב"ה נער כתיב ונתן לאבי הנערה חמשים כסף הם ה' חסדים דרגא דאברהם ועי"כ נערה ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה לגלות כל ימיו דאלו יציאת מצרים היתה דדינא דהוא אדנ"י דתמן דן אנכי והיינו דן מאדנ"י

ועוד א"ל לפי מ"ש בב"ר ואם יעשו תשובה גואלם בע"ב אותיות היינו דויסע וכו' כמ"ש בזוהר בהעלותך וז"ל ת"ח בשעתא דאתברכת כנסת ישראל עלמין כלהו אתברכן וישראל לתתא ינקין ומתברכין בגינה והא אוקימ' דהיא אגנת עלייהו דישראל כתיב ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' מלאך האלהים דא כנ"י וההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלו וכד אינון משתכחין לגבה כלא משתכחי ובגין אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתנא וכו' ויסע מלאך האלהים ההולך דא בסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא וכו' אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכ"י וכו' והמ' נק' כנ"י שם ב"ן דמלוי המילוי יו"ד ו"ו דל"ת ה"ה ה"ה ו"ו ו"ו ה"ה ה"ה גימטריא כנסת ישראל דע"י מעשים טובים של ישראל מתברכת ומתמלאית

וא"ל דן אנכי שכתב הרב בשער היחוד על פסוק ועתה יגדל נא כח אדני ס"ת גימטריא ד"ן והם ב"פ כ"ז אותיות דמלוי המלוי דאהי"ה דיודי"ן ודאלפין גימטריא ד"ן ועוד איתא בספר הקנה דף ל"ד נ"ד של אדנ"י רמז שהיא דלה וענייה ואימתי מתעשרת כשהנו"ן עמה נ' שערי בינה וכו' וז"ש דן אנכי שהבטיחם שהוא גואלם שיהיה דל"ת עם נו"ן דשערי בינה וכיון שהיא מתעשרת לכן ואחר כן יצאו ברכוש גדול ובתיקונים דף קי"ד בפסוק אי הבל אחיך אי דאסתלק מן אדנ"י דאיהי א' אהי"ה אימא עילאה אנכי יו"ד הוי"ה דסליק עמה למידן לקין בג"ד כד אסתלק אי מן אדנ"י אשתאר ד"ן וכו' ובגין דא אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי לא ידענא דשכינתא דאיהי אנכי עמיה תמן וכו' ויאמר קול דמי אחיך צועקים אלי מאי דמי הכא וכו' אלא מאי דמי ד"ן כחשבון דמי ודא איהו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול יע"ש

וא"ל דן אנכי כמ"ש הרב בשער היחוד על פסוק ה' יספר וגו' ז"ה יל"ד ש"ם סל"ה ס"ת גימטריא נ"ד והם ב' מילויים כל אחד ז"ך ז"ך זך אחד של הוי"ה לז"א וזך של אדנ"י לנוקב' וכו' יע"ש והם מילוי המילוי של הוי"ה דאלפין יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף מספר האותיות עולים כ"ח או מילוי הוי"ה דיודין לז"א וז"ך של אדנ"י הם אל"ף למ"ד פ"ה דל"ת למ"ד ת"ו נו"ן ו"ו נו"ן יו"ד ו"ו דל"ת מספר האותיות עולים ל"ב ואם תסיר הפשוט אדנ"י ישאר כח ובשער היחוד כתב הרב על פסוק ועתה יגדל נא כח אדני ס"ת גימטריא ד"ן והם ב' פעמים כ"ז אותיות דמילוי דאהיה דיודין ודאלפין וכו' יע"ש וזהו דן אנכי ובפסוק ו"בני ד"ן ח"שים כתב הרב ז"ל ר"ת גימטריא ח"י תכוון להעלות ניצוצות אל היסוד הנקרא חי ולהחיותם וגם מלת ובנ"י גימטריא חיים להעלות מן הנח"ש שגימטריא חשי"ם וזה יהיה ע"י שם יו"ד ה"א וי"ו ה"א שהוא גימטריא ד"ן יע"ש וזהו ד"ן אנכי

ואפשר לרמוז עוד ד"ן אנכ"י גימטריא קל"ה כמ"ש הרב על פסוק פנה אלי וגו' פנ"ה גימטריא קל"ה כנגד הוי"ה דע"ב וס"ג שנותן בה ז"א ונמשכים אליה מאו"א שהם ה' הויו"ת דע"ב וס"ג ועל ידם נבנית מי"ס וכו' יע"ש וזה דן אנכי כי המלכות הנק' אדנ"י שה"ס אנכי אדנ"י גימטריא ס"ה ועם ד' אותיות הפשוט וי"ב אותיות המילוי גימטריא אנכ"י וכס"א היא דנה אותם בפח שם ע"ב וס"ג שגימטריא ד"ן

ושרי אשת אברם לא ילדה לו איתא בב"ר רי"א לו לאברהם לא ילדה אבל אלו נשאת לאחר ילדה ור' נחמיה אמר לא לו ולא לאחר ומאי דכתיב לא ילדה לו לו ולא וכו' ובפ' הבע"י אמרינן שרה אילונית היתה שנאמר אין לה ולד אפילו בית ולד אין לה ועיין בתשובת הרשב"א ח"ג סי' ש"ם שכתב דאמרינן במדרש הנה נא עצרני ה' מלדת אין עצירה בלא התחלה ובת היתה לו לאברהם ובכל שמה ונולדה קודם יצחק וכבר הרשב"א כתב שזה הפך גמרא שלנו שאמרו שרה אילונית היתה שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפילו בית ולד אין לה יע"ש וכבר הוכיחו התוספות בגיטין דף מ"ו ע"ב דאילונית ודאי אין לה רפואה והא דאמרינן שרה אמנו אילונית היתה אין מזכירין מעשה נסים ע"ש וזה רמז כעת חיה ולשר"ה ב"ן גימ' ז"ה מעש"ה נסי"ם והנה ב"ן לשר"ה אשתך ז"ה מעש"ה נסי"ם

התהלך לפני והיה תמים כתב הרב מנחת יהודה י"מ שר"ל עכשיו אתה חסר ה' אברים ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה אוסיף לך אות ה' על שמך ויהיו כמנין אבריך שהם רמ"ח ואומר הר"א דה"פ עכשיו אתה חסר וכו' שלא היה לו לאברהם עינים לראות הקב"ה ואזנים לשמוע דבריו קודם שנמול משום אימת הבורא וכן משמע בפירוש רש"י גבי ויפל אברם על פניו נפל ממורא דשכינה שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד וכו' יע"ש ונראה משום דאמרינן בספ"ג דנדרים כתיב אברם וכתיב אברהם בתחלה המליכו על רמ"ג אברים ועכשיו המליכו על רמ"ח אברים אלו הם ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה ומפרש הר"א שלא היו לו עינים לראות הקב"ה ואזנים לשמוע דבריו קודם שנמול וכו' ואפשר שזה שאמר הכתו' וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב וגו' ישב כתיב בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב וכו' דקודם שנמול לא היה בו כח לעמוד מאימת השכינה אבל אחר שמל בקש לעמוד דיכול לעמוד לפני השכינה ואפשר לפרש שב וכו' ע"פ מ"ש בב"ר