ויזרע יצחק כ

בחי' ע"ב ק"ל גימטריא רי"ב עם עשר אותיות של האחורי' פשוטים וב"פ רי"ב ע"ה הם תכ"ה בחי' ב' העינים שבהם מביט ובכח זה השם מסתכל ברשעים ומעשיהם ומענישם וזשה"כ ושלומת רשעים תראה וגו' וזה השם רמוז במלות ברו"ך א"ל עליו"ן שגימטריא תכ"ה דבכח זה השם נסתכל בצריו של א"א וז"ש אשר מגן צריך בידך

אנכי מגן לך וגו' פירש הרב בל"ת דמתנת חנם היא תרגום מגן וכו' איתא בב"ר פרשה מ"ד סי' ה' וז"ל ואמר שמא נתקבלתי שכר בעוה"ז ואין לי לעתיד לבא א"ל הקב"ה אל תירא אנכי מגן לך אבל מה שעשיתי עמך בעוה"ז חנם עשיתי עמך אבל מתוקן לעוה"ב שכרך הרבה מאד כמד"א מה רב טובך אשר צפנת ליריאך וכתב מהרש"י והיינו מגן לך כמו מגן תרגום חנם מגן מה רב טובך לעוה"ב הצפון וה"נ דכתיב הרבה מאד היינו אותו הטוב שהוא רב מאד דאל"כ למה כפל הרבה מאד וכו' יע"ש ונראה כמ"ש בפרשת וישב יעקב בקש לישב בשלוה וכו' אמ' הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב וכו' וכתב הרב מהר"ם אלשיך ז"ל קשה למה לא יאכלו הפירות בעוה"ז והקרן לעוה"ב גם אומרו מה שמתוקן להם ולא אמר מה שמזומן להם ובמדרש משלי התורה אמרה לפני הקב"ה כתיב בשמאלה עושר וכבוד מפני מה בני עניים השיב הקב"ה להנחיל אוהבי יש וכו' וא"כ אם יאכלו בעוה"ז ילכו פירותיו בטובות העוה"ז שהוא הבל לכן מהפירות קרן קיימת לעוה"ב שהוא יש וז"ש בקש יעקב לישב וכו' שיאכל פירות בעוה"ז לז"א לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם שפירות מעשיהם שהוא טובות העוה"ז המה הבל מתוקן להם נעשה רוחני שהוא תיקון גדול מזה אלא שמבקשים וכו' יע"ש וא"כ אפשר שאברהם אבינו ע"ה חש מההיא טובה שעשה ה' עמו שמה קבל כל שכרו הקרן והפירות בעוה"ז ואין לו כלום לעוה"ב א"ל הקב"ה אל תירא אברם אנכי מגן לך כל מה שעשיתי עמך בעוה"ז חנם הוא שכרך הרבה מאד דגם הפירות לא אכלת בעוה"ז שהוא הבל אלא חנם וכל שכרך מתוקן לעוה"ב שהוא יש שכולו טוב וז"ש מה רב טובך אשר צפנת ליריאך זה אברהם כמ"ש בב"ר סי' מ' על פסוק הנה עין ה' אל יריאיו זה אברהם שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובז"ח ס' בהר ר"ש פתח להנחיל אוהבי יש מאי אוהבי יש דא אברהם דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי אר"א והא ישמעאל ובני קטורה אתא אליהו ואמר שפיר קאמר ר"א דלית אוהבי אלא זרעא דיעקב וכתיב ואוהב את יעקב וכו' ונראה דר"ש מפרש להנחיל אוהבי יש למי שאוהב אותי זה אברהם שנאמר בו זרע אברהם אוהבי ובב"ר פ' נ"ו סי' ו' כתב עתה ידעתי הודעתי לכל שאתה אוהבי וכו' ושם פ' מ"ט סי' כ' כתב ישר זה אברהם שנאמר מישרים אהבוך וכו' הרי דאברהם נקרא אוהב להקב"ה אבל ר"א ואליהו מפרשים להנחיל אוהבי יש על יעקב שאני אוהב אותו שנאמר ואוהב את יעקב וכן כתיב כי נער ישראל ואוהבהו לכן כשבקש יעקב לישב בשלוה לאכול פירות בעוה"ז אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב דטוב העוה"ז שהוא הבל יהא מתוקן להם לעוה"ב להנחיל אוהבי צדיקים שאני אוהב אותם יש ולא הבל וכן נאמר לאברהם אנכי מגן לך שכל הטובות שעשיתי לך בעוה"ז חנם הם והכל מתוקן לעוה"ב להנחיל אוהבי יש זה אברהם שאהב אותי

ובב"ר פ' מ"ד סי' ו' וז"ל א"ל הקב"ה מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים אבל ממך אני מעמיד מגינים של צדיקים ולא עוד אלא בשעה שיהיו באים עבירות ומעשים רעים בניך לידי אני רואה צדיק אחד וכו' וא"ל לפי מ"ש בב"ר פ' ע' סי' ט' אין דור שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו כיעקב ואין דור שאין בו כמשה וכתב מהרש"י אין דור שאין בו כאברהם פי' בצדקות לא בגבורה דלא קם נביא עוד בישראל כמשה וכו' רק בהיותם מגינים על דורם כל א' בערך דורו וכו' והנה דעל ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל ג"ח לכן היה מחסדו יתברך מביא צדיקים בכל דור ודור שיש בהם מעלות אלו לקיים העולם דאברהם היה עושה ג"ח כמ"ש גבי ושמרו דרך ה' וגבי ויטע אשל וכו' וביעקב העבודה וכו' ובמשה התורה דעל ידו נתנה לכן נאמר לאברהם אנכי מגן לך מעמיד מגינים של צדיקים בדומים לך דאין דור שאין בו כאברהם ויש לרמוז אנכי אל"ף נו"ן כ"ף יו"ד מגן מי"ם גמ"ל נו"ן הכל גימטריא תר"ו שעתידים ישראל לקבל תר"ו מצות עם ז' מצות בני נח הכל תרי"ג כמ"ש רש"י בפסוק ואנכי נטעתיך שורק וכו' ובזכות אברהם זכו לה כדאמרינן בש"ר בפרשת יתרו בפסוק ומשה עלה אל האלהים באותה שעה בקשו מה"ש לפגוע במשה עשה לו הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם א"ל הקב"ה אין אתם מתביישים ממנו לא זה שירדתם אצלו ואכלתם בביתו א"ל הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם אין אדם האמור כאן אלא אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים וכתב מהרש"י בזכות אברהם ר"ל בשביל ג"ח שהעולם עומד עליו כדאמרינן בסוטה התורה תחלתה ג"ח וסופה ג"ח לכן ראוי שיכנעו העליונים לתחתונים כמו שירדו המלאכים לסעוד אצל אברהם יע"ש וז"ש אל תירא אברם וגו' תיר"א גימטריא תור"ה וגימטריא גמילות חסדים אנכי מגן לך אנכי ה' אלהיך וכו' שהיא התורה תר"ו מצות שעתידים לקבל ש"כרך ה"רבה מ"אד ר"ת משה דלא זכו משה וישראל לקבל התורה אלא בזכותך א"כ אל תירא וגו' שכרך הרבה מאד

ובר"מ פרשת תצא דף רע"ו וז"ל פתח אליהו ואמר ר"מ האי כלה דילך קוב"ה יהיב לה לאברהם לגדלה לה לגבך ובגין דאיהו נטיר לה אתקריאת ברתיה הה"ד בת היתה לו לאברהם ובכל שמה וכו' וקוב"ה בריך ליה בגינה הה"ד וה' ברך את אברהם בכל וגדל לה מכל מדות טבין וגמיל לה חסד וסליק לה בגדולה במדת חסד דאברהם והוא ביתיה בגינה פתוח לרוחה למיגמל חסד וכתב הרמ"ז לגדלה לה דהיינו בסוד הפנימיות שלה וכו' דאיהו נטיר לה וכו' שקודם לזמנו היו צדיקים אחרים כשם ועבר שגם הם עשו יחודים למעלה אבל היה לפי שעה לא בקיום לעולם אבל יחוד אברהם קיים כי גדל כחו לשמרה תמיד שלא תחזור אותה הבחינה של חסד להתבטל לכן נק' בתו שגדולו אותה גרם לה שתנשא למשה וכו' בר"ך יהו"ה גימטריא אברהם ואברה"ם עם בר"ך יהו"ה גימטריא מלכות רמז כי בעבורה נתברך אברהם וכו' עש"ב

ונראה דהיינו דאברהם אבינו ע"ה המשיך לה ה' חסדים בצדקה שהיה עושה כמ"ש בש"ט מל"ז שאמר א"א למלכי צדק כיצד יצאת מן התיבה א"ל בצדקה שעשינו שם א"ל וכי עניים היו שם עם מי הייתם עושים צדקה א"ל עם בהמה חיה ועוף וכו' אותה שעה אמר אברהם אני אם אעשה בבני אדם שהם בצלם הקב"ה עאכ"ו אותה שעה ויטע א"של א"כילה ש"תיה ל"ויה וכן בפסוק ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ אר"י היה מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלים ושותים א"ל ברכו וכו' ע"ש וכבר הרב כתב גבי יהיה ביתך פתוח לרוחה וכו' דרחל כשהיא פנים בפנים נק' גם היא הוי"ה כמוהו אלא שהוא הוי"ה דב"ן ונק' צדקה שהיא מקבלת ה' חסדים וזה כוונת הצדקה שאנו עושים להמשיך אליה ה' חסדים שלו שתהיה פנים בפנים וכו' וא"כ אברהם בצדקה שלו המשיך ה' חסדים חסד לאברהם כנגד זה היתה ביתו פתוחה לרוחה ובזוהר יתרו בפסוק אנכי ה' אלהיך וכו' אנכי כמה דתני' בת היתה לו לאברהם היא שכינתא וכתב הרמ"ק אנכי