ויזרע יצחק יט

סתם וכה"ג אמרו בזוהר וארא דף ל' ע"ב דצפרדעים דפרעה לקה יותר לפי שנהנה שעשה ציור שרה במטתו והיינו דכתיב ובחדר משכבך ועל מטתך ולבתר ובבית עבדך ובעמך דלא כתיב על מטתם ע"ש ובר"מ פרשת תצא אי בגוונא דשרה דקב"ה נטיר לה בגין שכינתא דהות עמה נטיר לה מפרעה וכו' ויש לרמוז וינגע ה' את ס"ת עתה ובזוהר מקץ דף קצ"ח בפסוק ועתה ירום ראשי וגו' רי"א הא איתמר עת דהיא דרגא עילאה ומאן הוא עת דא ה"א ואקרי עתה וכו' וה"ס שכינה ש"ך ינ"ה כי ה"פ דין גימטריא נער ש"ך ואח"כ נמלא לה ה' אלפין ה' חסדים ונעשית נערה ה"פ אדנ"י וכו' וא"ל כי ה' אלפין הפשוטות א"ל חסד א"ל וה"פ א"ל גימטריא קנ"ה וע"ה גימטריא קנ"ו יוסף שהם ו' הויו"ת ש"ך עם קנ"ה גימט' עתה

עוד וינגע ה' את פרעה איתא בש"ר טפ"ו אמר משה להקב"ה מי אנכי וגו' לא כך אמרת ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ולי אתה אומר מי אנכי א"ל חייך אני יורד ומציל אשה אחת ירדה למצרים והצלתי אמתי בשעה שנטל פרעה לשרה שנאמר וינגע ה' את פרעה וגו' ומה בשביל אשה אחת ירדתי בשביל ששים רבוא אנשים וששים רבוא נשים אני איני יורד ומצילן וכו' יע"ש אבל בזוהר סוף פרשת תזריע וז"ל ולא אלא דחמא חד מלאכה אזיל תמן ואמר לו לאברהם לא תדחל קוב"ה שדר לי לאפק' לה וכו' ובגין דההוא מלאכה אזיל קמה לנטרא לה מה כתיב וינגע ה' וגו' על דבר רב שרי דהות אמרה למלאכא מחי והוא מחי וכו' ת"ח עשר זמנין פקידת שרה למלאכא למחאה לפרעה ובעשר מכתשן אלקי סימנא עבדת שרה לבנהא בתראה במצרים וכו' יע"ש

ומלכי צדק מלך שלם וגו' היא ירושלים וכתב הרמ"ז ירושלים במילוי יו"ד רי"ש וא"ו שי"ן למ"ד יו"ד מ"ם אם תמנה המילוי לבד יעלה תפ"א מלאת"י משפט כי היו תפ"א בתי כנסיות בירושלים כמנין מלאת"י והביאו הרב דבש לפי יע"ש ובפתיח' דאיכה סי' י"ג אר"פ בשם ר' אושעיא תפ"א בתי כנסיות היו בירושלים חוץ מב"ה מנין מלאתי בגימטריא הכי הוי וכו' אבל במדרש בפסוק בלע ה' וגו' ר"פ בשם רבי אושעיא ת"פ בתי כנסיות היו בירושלים מנין מלאתי משפט מלתי כתיב וכל א' וא' היה לו בית ספר ובית תלמוד וכו' וכתב מהרש"י מלתי כתיב אפשר שכן היה כתוב בספריהם דבכמה מקומות אשכחן מחלוקת בין ספרינו והמסורת כדכתבו התוספות בשבת בפ' כ"ב גבי מעבירם כתיב והטעם מדאמרו דכיון דמלתי כתיב דרשינן ליה בב"ב דעלימו תטף מלתי מלתו של הקב"ה שהיה בהם בית ספר ובית תלמוד ע"כ

ואפשר לפרש ע"פ מ"ש הרב בדרוש פורים כי ה' גבורות הם ה' הויו"ת וכל אחד בניקוד אלהים בגימטריא ע' וחמשה פעמים ע' גימטריא ש"ן וה' הויו"ת עצמם גימטר' ק"ל ש"ן עם ק"ל גימטריא תלמוד שהוא גבורות יע"ש לכן ירושלים יש בה ת"פ בתי כנסיות כמנין מלת"י משפט בית ספר ובית תלמוד שהוא נקרא כמנין מלת"י משפט צדק ילין בה וכן ירושלים תבל שהיא מתובלת בתורה כ"ל נאו"ת יעק"ב ס"ת תב"ל שהיא מתובלת בתורה

ואפשר עוד כי לילי"ת גימטריא ת"פ ויש לה תפ"א חיילות וכנגד זה היו תפ"א בתי כנסיות בירושלים כמנין מלאתי לבטל לילי"ת וחיילותיה וכאשר גרם העון גברה הקלי' וז"ש מלאתי וגו' ועתה מרצחים ועת"ה גימטריא תפ"א מה שהיתה מלאתי משפט שהיו תפ"א בתי כנסיות ועתה מרצחים ועיין בילקה"ר בפסוק ועתה אם תשא חטאתם וגו' יע"ש

ובב"ר פ' מ"ג סי' ג' צדק ירושלים נקראת צדק שנאמר צדק ילין בה יע"ש במהרש"י וכן באדרת האזינו ציון וירושלים תרין דרגין חד רחמי וחד דינא ציון דכתיב ציון במשפט תפדה ירושלים דכתיב צדק ילין בה וגו' ואפשר כי ירושלים גימטריא תקפ"ו והוא סוד ג' אלהים א' אלהים במילוי יודי"ן גימטריא ש' ואלהים בריבוע א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם גימטריא ר' ואלהים פשוט גימטריא פ"ו הכל יעלו תקפ"ו כמ"ש הרב בענין שופר יע"ש וכן ירושלים גימטריא תקפ"ו צד"ק ילי"ן ב"ה גימטריא א"ש וכנגד זה יסוד מלא יו"ד סמ"ך ו"ו דל"ת גימטריא תקפ"ו וכאשר נמשך לה אור החכמה וי"ו ביו"ד סוד ה' בחכמה יסד ארץ הנק' יו"ד וכן אור החסד שנאמר והוכן בחסד כסא שכתב הרב בספר ע"ח ח"ב פ"ך כי אברהם ה' החסדים והתינוק כשנמול אתגלי יו"ד שהיא ראש פי האמה ויו"ד זה בחינת החסדים העליונים הנק' אברהם כי חסד גימטריא ע"ב הוי"ה דמילוי יודי"ן כי כל יו"ד הוא בחסד וז"ש באברהם אחר שנמול וירא אליו ה' וכו' יע"ש לכן היסוד כשנמשך בו החסד ואתגלי יו"ד נעשה יסו"ד במילוי יו"ד סמ"ך וי"ו דל"ת גימטריא תקצ"ו וכן ירושלים ביו"ד גימטריא תקצ"ו דכשמושך אל המ' החסדים הוכן בחסד כסא נתמלאה ירושלים ביו"ד שהוא החסד והיא גימטריא תקצ"ו וכן בי"ת יעק"ב עם ב' תיבות גימטריא תקצ"ו כמספר יסוד מלא

ועוד אפשר כי המ' נק' אדנ"י ואחורי' א' א"ד אד"נ אדנ"י גימטריא קכ"ו ובזוהר בפרשת וירא דף קט"ז בפסוק עת לעשות לה' וגו' ע"ת דא כ"י דאקרי עת וכו' מ"ט ע"ת בגין דאית לה עת וזמן לקרבא לאתנהרא לאתחברא כד"א ואני תפלתי לך ה' עת רצון כמה דכתיב ויעש דוד שם וכו' וכתב הרב עת רצון וגו' שה"ס עשר שמות אהי"ה גימטריא ר"י ועשר שמות הוי"ה גימטריא ס"ר בין כלם גימטריא ע"ת שה"ס הדעת חיבור עת עם הוי"ה גימטריא תצ"ו וזהו עת לעשות לה' והוא אדנ"י דריבוע גימטריא קכ"ו וכשנמשכו לה הארות אלו שגימטריא ע"ת עם קכ"ו הם גימטריא תקצ"ו לכן שכינה במילוי כזה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"ה גימ' תקצ"ו וכן יסוד במלוי יו"ד סמ"ך וי"ו דל"ת גימ' תקצ"ו וכן ירושלים גימ' תקצ"ו

ואפשר עוד כי המילוי לבדו של שכינה ינו"ן פוד"ה גימטרי' יא"ר (א"א ר"ל כזה י"ן פ' ו"ד ו"ן ה') ואפשר שהוא סוד שכתב הרב בסה"כ דאסרו חג וכו' כי היצירה נק' אל יהו"ה ובהיותה במקום גבוה בד' תחתונות דבריאה יש לה מעלה יתירה כי שם אל מתעלה ונק' אל"ף למ"ד יהו"ה והוא בגימטריא יא"ר אל ה' ויאר לנו כי מה שהיה א"ל יהו"ה בחול עתה יש בו הכנה עליונה ונעשה בגימטריא יא"ר וכו' וכ"כ הרב בשער היחוד על פסיק הודו לה' בכנור וגו' ומזמור לתודה הריעו וגו' ס"ת גימטריא יא"ר וה"ס אל"ף למ"ד ויכוון להמשיכם אל שם אדנ"י בבחי' אחורי' וכו' יע"ש לכן כאשר נמשכה א"ל מלא ויהו"ה שגימטריא יא"ר אל השכינה נתמלאה שכינה גימטריא תקצ"ו וכן ירושלים כי הוא סוד לקצו"ת הארץ יביט

ועוד אפשר כי ג' יאודים אהיה יהו"ה יהו"ה אלהים יהו"ה אדנ"י גימטריא נר מושך היסוד אל המ' והוא נר מצוה וכתב הרב בסה"כ בפסוק ומשביע לכל חי רצון כי הוי"ה דיודין בריבוע יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י גימטריא קפ"ד ואהיה דיודין קס"א קפ"ד וקס"א ע"ה גימטריא רצון כי קפ"ד קס"א דסוד דאבא ואימא הם ממתקים הדינים של רחל יע"ש. ועוד אפשר רצון ה"ס יהו"ה שמ"ו כמ"ש הרב כי י"ה פעמים י"ה גימטריא רכ"ה ו"ה פעמים ו"ה גימטריא קכ"א הכל גימטריא שמ"ו והוא גימטריא רצון וחיבור שם זה וג' יחודים הנזכרים שגימטריא נר רצון גימטריא תקצ"ו מילוי שכינה וירושלים וזה לקצות הארץ יביט

וברוך אל עליון וגו' ברו"ך א"ל עליו"ן גימטריא תכ"ה ה"ס מ"ש הרב בשער היחוד על פסוק חזית איש וגו' חזית גימטריא תכ"ה וזה השם רמוז בפסוק רק בעיניך תבי"ט עם ד' אותיות יעלה תכ"ה והענין כי ב' עינים העליונים הם