ויזרע יצחק יח

ראה נתתיך אלהים וז"ש את האלהים התהלך נח שנתגלגל במשה שנקרא חכם וע"פ הסוד יש לרמוז מ"ש הרב ביחוד על פסוק ישמע חכם וגו' חכם גימטריא חיים ובא"ת ב"ש סל"י (א"א ר"ל מלת חכם בא"ת ב"ש החי"ת הכ"ף המ"ם חילופם סמ"ך למ"ד יו"ד כזה א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ ח"ס ט"ן י"ם כ"ל) שהוא אדנ"י ס"ה עם ל"ה אותיות במלוי המלוי וכו' ובזוהר נח איש צדיק הרי הוא כגוונא דלעילא וצדיק יסוד עולם כתיב וכו' ורזא דא את האלהים התהלך נח יסוד צדיק להמשיך לה ה' חסדים ואבא יסד ברתא והוא סוד ה' בחכמה יסד ארץ לכן חכם בחלוף א"ת ב"ש סל"י אדנ"י ול"ה אותיות דמילוי המילוי. וא"ל כי חכם ח"ת כ"ף מ"ם הנעלם (א"א ר"ל המילוי) גימטריא תק"ך והוא סוד עשר ספירות דמלכות דבכל ספירה מהם יש הוי"ה דבן והם עשרה בנים בסוד הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים ועולים תק"ך וכן מילוי חכם גימטריא תק"ך לרמוז ה' בחכמה יסד ארץ ואם תעשה חכם כזה חי"ת כ"ף מ"ם הנעלם גימטריא תק"ל כנסת ישראל כמ"ש הרב ביחוד על פסוק קץ שם לחשך ק"ץ ש"ם גימטריא תק"ל והם עשרה בנים העולים תק"ך ועם עשרה הויו"ת הרי תק"ל וכו' יע"ש וכן שם ב"ן כזה יו"ד ו"ו דל"ת ה"ה ה"ה ו"ו ו"ו ה"ה ה"ה גימטריא תק"ל כנסת ישראל ונרמז במילוי חכם שהוא יסד אותה

ותשחת הארץ לפני האלהים וגו' כתב רבינו אפרים כלומר כבר יצא הדבור מפי הקב"ה כאלו נשחתה כבר לכך כתיב לפני האלהים ולא לפני שאר הבריות כי עדיין היתה בבניינה וקיומה יע"ש ובזוהר דף ס"ד וז"ל מ"ש דכתיב וה' המטיר על סדום ועל וגו' ומ"ש בטופנא דכתיב אלהים אלהים בכל אתר ולא כתיב וה' אלא תנינן בכל אתר וה' הוא ובית דינו אלהים סתם דינא בלחודוי ובסדום אתעביד דינא ולא לשיצאה עלמא ובגין כך אתערב איהו בהדי דינא אבל בטופנא כל עלמא שצי כל אינון דאשתכחו בעלמא וא"ת דהא נח ודעמיה אשתזיבו הא סתים מעינא הוא דלא אתחזי וכו' ועל דא אלהים בלחודוי ורזא דא ה' למבול ישב מהו ישב אלמלא קרא כתיב לא יכלין למימר ישב בלחודוי דלא אתא עם דינא כתיב הכא ישב וכתיב התם בדד ישב בלחודוי וכו' וכן בזוהר בפרשת פקודי דף רכ"ז יע"ש וכה"ג פי' בויקרא דף ט"ו ובפרשת נשא דף קל"ד בפסוק ועתיק יומין יתיב וגו' יע"ש וכתב הרב זהרי חמה הוא"ו הוא יהו"ה הוא ובית דינו יע"ש וכן הוא בזוהר פרשת פקודי דף רכ"ז וז"ל ת"ח הא אמרן כל וא"ו ברזא דרחמי איהו וכל אתר דאת וא"ו בשמא קדישא רחמי איהו כגון וה' המטיר על סדום רחמי ודינא כחדא וכו' הרי דוא"ו רחמי וה' הוי"ה דין וכה"ג אמרו בזוהר מקץ דף קצ"ח גבי ועתה ירום ראשי עת דרגא עילאה ומאן הוא ההוא עת עת דא ה"א ואקרי עתה דא ועתה דא איהו ובית דינו וכו' וכן בזוהר פרשת ויחי דף ר"מ בפסוק ולחם לבב אנוש יסעד יע"ש וה"נ דכוותא וכ"כ הרמ"ק שם וא"ו ת"ת הוא הוי"ה בית דינו והוי"ה שם אות ו' שהוא התפארת והמלכות עצמה אינה נהפכת לדין גמור שם אלהים אלא שם הוי"ה מפני אות וא"ו שהיא מהפכת משם אלהים לשם הוי"ה ולזה נשאר שארית וכו' ואלמלא היה בהמבול שם הוי"ה בית דינא ואות ו' עם בית דינו היה אפשר וכו' אמנם היה הדין חזק מפני רוע מעלליהם שהוצרך להחריב כל העולם יחד וחרבן כזה אינו נעשה בשום יחוד בעולם אלא בפרוד ח"ו שהיה שם הת"ת מסתלק ואינו מתגלה במלכות והמ' אינה מתקשטת בשם הוי"ה כלל אלא נקרא בשם אלהים וכו'

קץ כל בשר בא לפני איתא בזוהר פרשת בא דף ל"ג וז"ל דאיהו קץ דאתי מסטרא דחשך כד"א קץ שם לחשך וכו' בגין דאית קץ אחרא ואקרי קץ הימין ודא איהו קץ אחרא מסטרא דשמאלא דאיהו חשך וכו' וכתב הרמז קץ דאתי מסטרא דחשך כמ"ש בכוונ' ר"ה שהוא סוד ג' גבורות צפ"ך העולים קץ והם הג' גבורות שהמתיק אברהם בעקידה גבורות תנ"ה כמ"ש בל"ת פ' וירא ומהם אחיזת החיצוניות המקבלים כח מגבורות הנז' חשך ולכן נקר' קץ הימים כי סוף הימים הם לילות סוד הגבורות שמהם קציצת ימי האדם וכו' בגין דאית קץ אחרא וכו' הוא סוד חו"ג ממתיקות שנותנים קצבה לשפע שיבא בה וזהו קץ הימין קץ הנמשך מצד ימין קץ קץ הוא ה"ס י"פ שם מ"ה שיש בהם ק' אותיות והם שנות אברהם כשנשלם גם עשרה פעמים שם בן שיש בהם ב' אותיות שהם שנות שרה קץ מיצחק ועוד וא"ו ה"א שה"ס חו"ג גימטריא י"ט שהרי קץ הימין גימטריא ה' אדני' וכו' ועוד מלוי ה"ו הוא י"ט ועשרה פעמים י"ט הוא קץ ושם מ"ה הוא חסדים ומלוי שלו הוא סוף ונקר' קץ הימין וכו' יע"ש ואפשר שהוא סוד מ"ש הרב בשער היחוד על פסוק שמחו בה' וגילו צדיקים וז"ל שמח"ו ביהו"ה גימטריא שפ"ב ב' פעמים קץ קץ א' לימין וא' לשמאל והענין הוא כי ריבוע הוי"ה יפ"י הפ"ה ופ"ו הפ"ה גימטריא מקום ועם ד' אותיות הרי קץ לשמאל כנודע כי כל ריבוע הוא מאחוריים והוא דין גם יש קץ ימין והוא מ"ו ק"ם מילוי הוי"ה דיודין וק"ם מילוי הוי"ה דיודין הרי מקום ועם ד' אותיות הוי"ה הרי קץ נמצא שני פעמים קץ עם ב' כוללים גימטריא שפ"ב יע"ש א"כ הוי"ה בריבוע יפ"י הפ"י ופ"ו הפ"ה עם ד' אותיות גימטריא קץ השמאל מסטרא דחשך שהוא דין וקץ הימין ה"ס מ"ו וק"ם מילוי ע"ב וקס"א ועיין בס' רה"ק ונראה כל בשר וכו' הוא קץ דשמאל שהוא דין וכן ק"ץ כ"ל בש"ר גימטריא ש"ך: פרשת לך לך

ואעשך לגוי גדול וגו' איתא בב"ר אתנך או אשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך שאני עושה אותך בריה חדשה וכו' וכתב השל"ה דלכך שינה שמו לומר אותו שנולד מתרח שמו אברהם אבל אתה בריה חדשה אברם שמך ואפילו ממקום מולדתך תלך לא"י כי משם לוקח עפר אדם הראשון לצורתו ואברם תקון אדם הראשון וכו' יע"ש ונראה דלכך אברם נקרא האדם הגדול וכו' לפי שהוא תקן אדם הראשון ואמרינן בס"פ כסוי הדם (א"א עכ"מ)

והיה ברכה אפשר לפרש ע"פ מ"ש הרב בשער היחוד על פסוק זכר עשה לנפלאתיו וגו' זכר בגימטריא מילוי ע"ב ס"ג מ"ה שהם מ"ו ל"ז י"ט והם גימטריא ק"ב ו"ג מ"ב שלהם העולים קכ"ו הכל כמנין זכר גם אחוריים פשוטי דאלהים ר' ועם ט"ו אותיותיו ועם י"ג אותיות של המילוי שלו בבחי' פנים הרי זכר ותכוון שזכר הוא ימתיק זכר השני שהוא דין ושני זכר אלו הוא סוד ברוך אלהים כי שם אלהים הנז' הוא גימטריא רכ"ח וכשהוא מתמתק ע"י הזכר הא' חוזר להיות ברוך שהוא ג"כ גימטריא רכ"ח וכו' ע"ש ועוד אפשר לומר שהוא סוד הוי"ה כזה עשרה פעמים ה' ן' הפ"י ן' ופ"ה ל' הפ"ו ל' הכל גימטריא ע"ץ חיים וכו' ושם הוי"ה דס"ג וד' אותיות הפשוט הם גימטריא בינה שהיא רובצת עליו ונשלם זכר והיה ברכ"ה גימטריא זכ"ר כמ"ש רבינו אפרים ז"ל

וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו וגו' והא דלא כתיב וינגע ה' נגעים גדולים את פרעה ואת ביתו אפשר לומר דלפרעה שעשה מעשה היו נגעים גדולים אבל לביתו נגעים