ויזרע יצחק יז

מקום מילוי ע"ב וקס"א וז"ש ישר יחזו פנימ"ו גימטריא מקום שהוא מילוי ופנימיות ע"ב וקס"א ולפי מ"ש דנח היה רגיל בצדקה ותפלה שנאמר אני בצדק אחזה פניך א"ל מ"ש הרב ביחוד מ' בפסוק תפלה לעני וגו' תפלה גימטריא תקי"ה מילוי אחוריים דאהיה דיודין ת"ק עם שם י"ה

נח נח וגו' אפשר לפרש כמ"ש הרב ששני שמות א"ל אלהי"ם גימטריא זע"ם וז"ס וקוי ה' יחליפו כח יע"ש א"כ בדור המבול שיש זעם לכן נח נח נתפרד הדין וקי"ו נעשה נח נח ניחא לעליונים וניחא לתחתונים וא"ל כי המבול נקרא זעם שנאמר ולא גושמה ביום זעם ושם ב"ן ואדנ"י גימטריא זעם שהם דין גמור וע"י התפלה גובר הרחמים שהם ע"ב ומ"ה שגימטריא זע"ם שהם רחמים ומשככים הזעם וכן א"ל אלהי"ם גימטריא זעם ובזוהר פרשת צו אל בכל אתר חסד הוא כד"א האל הגדול וכן נהירו דחכמה עילאה וא"א ואל זועם בכל יום אלא הכי שמענא חייבי' מהפכים הרחמים לדינא וכו' אתו שאילו לר"ש א"ל ודאי אל זועם בכל יום גם הא אוקמוה חברייא לזמנא הוא דינא לזמנא הוא רחמים אי זכאי בני עלמא הא אל קיימ' והוא חסד ואי לא זכאן הא אל קיימ' ואקרי גבור אבל שפיר הוא אל בכל אתר נהירו דחכמתא עילאה הוא וקיימא בקיומי' בכל יומ' דכתיב חסד אל כל היום ואלמלא דאל איתער בעלמא לא יכיל עלמא למיקם אפילו שעתא חדא מקמי דינין תקיפין וכו' וכד איתער אברהם בעלמא כל אינון דינין דמשתכחין בכל יומא דחי להון לבר ולא קיימי קמיה הה"ד ואל זועם בכל יום דחי לון לבר וקיים הוא עלמא הה"ד יומם יצוה ה' חסדו וכתב הרמז לזמנין הוא חסד סתם אל וז"ש והוא חסד ר"ל שהוא שם עצמי לחסד אבל איקרי דינא שהוא שם אל אלהים וכו' יע"ש לכן א"ל אלהי"ם גימטריא זעם דרשעים מהפכים החסד לדין אבל ע"י התפלה גוברים הרחמים שם ע"ב ושם מ"ה שגימטריא זעם שהם מבשמים הזעם ולפי שהיה נח רגיל בתפלה שנקראת ח"ן כמ"ש ואתחנן אל ה' לכן מצא חן בעיני ה'

איש צדיק תמים היה איתא בזוהר נח איש צדיק כגוונא דלעילא וצדיק יסוד עולם כתיב וכו' ורזא דא את האלהים התהלך נח וכו' איש האדמה וכו' וזה רמז ונח מצא ח"ן בעינ"י יהו"ה גימטריא יסוד עולם איש צדיק תמים היה ר"ת גימטריא מלכות ולכן נקרא איש האדמ"ה גימטריא ה"ן כמ"ש בתיקונים דף ס"ז הן דא שכינתא דלית לה יחודא אלא במינה כמה דאתוותא דה"ן והיינו דכתיב הן לה' אלהיך השמים וגו' וז"ש איש האדמה דלית לה יחוד אלא בצדיק יסוד עולם תמי"ם גימטריא יסוד קדוש

אלה תולדות נח וגו' אפשר לפרש ע"פ מ"ש בזוהר פרשת בראשית על פסוק הלא אם תיטיב שאת וגו' וז"ל מההוא שעתא דאתפרש אדם מאתתיה תרין רוחין נוקבין הוו אתיין ומזדווגן עמיה ואוליד רוחין ושדין וכו' ואלין אקרון נגעי בני אדם וכו' יע"ש וא"כ בדור המבול שכולם משחיתים זרעם ומולידין רוחין נגעי בני אדם אבל נח איש צדיק ושמר בריתו ולא ילד אלא בניו שם חם ויפת וזשה"כ אלה תולדות נח וגו' אלה דוקא ולא נגעי בני אדם לפי שאיש צדיק וגו'

נח איש צדיק וגו' כתב רבינו האר"י בס' הגלגולים דנח נתגלגל ביוסף ומשה וזה רמז נח איש צדיק איש זה משה דמקרי איש האלהים צדיק זה יוסף וכו' וכתב אלה תולדות נח נח מש"ה יוס"ף גימטריא אש"ר ופרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו מ"י ר"ת משה יוסף כשיחבר הקב"ה מ"י ביחד שהם גימטריא אשר אשמע בקולו ויצאו ישראל ממצרים ע"ש ואפשר שזה שנאמר ביוסף איש אשר רוח אלהים בו משה עם יוסף גימטריא אש"ר נ"ח יוס"ף גימטריא רו"ח דנתעברה ביוסף נשמת נח ששניהם רוח אלהים נפש והיסוד רוח שלה ונח יוסף גימטריא רוח ששניהם צדיק וצדיק יסוד עולם כמ"ש בזוהר ע"ש ובשוחר טוב ל"ז אמרו שאמר אברהם אבינו למלכי צדק כיצד יצאת מן התיבה א"ל בצדקה שעשינו שם א"ל וכי עניים היו שם עם מי הייתם עושים צדקה א"ל עם בהמה חיה ועוף וכו' אותה שעה אמר אברהם אלולי שעשו צדקה עם בהמה, חיה ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדקה יצאו אני אם אעשה בבני אדם שהם בצלם אלהים עאכ"ו אותה שעה ויטע אשל בבאר שבע א"כילה ש"תיה ל"ויה ע"כ ואפשר שיוסף ג"כ למד ק"ו זו לפי שנח נתגלגל ביוסף ומבית האסורים יצא למלוך ואמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו' וחמש את ארץ מצרים וגו' למד מנח שלא יצא מן התיבה אלא בזכות הצדקה ורצה הוא לעשות צדקה עם בני אדם דודאי בזכותה יצא מבית האסורים וז"ש אשר רוח אלהים בו נח יוסף גימטריא רוח שנתעברה בו נח וס"ת אשר רוח אלהים בו רחום שהלך בדרך ה' כמ"ש והלכת בדרכיו וכו' מה הוא רחום וכו' וזשה"כ את האלהים התהלך נח שהלך בדרכי ה' מה הוא רחום וכו' ויוסף ג"כ למד מנח ואחז מדה זו

בב"ר פ' ל"ו סי' ו' אמרו איש האדמה שעשה פנים לאדמה ושבשבילו נתחלחלה האדמה ושמילא כל פני האדמה וכו' אמר רבי ברכיה חביב משה מנח נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלהים ע"כ ואפשר ע"פ מ"ש הרב שנח הוא סוד יסוך דאבא ויסוד ז"א וז"ש מ"ש נח נח ניחא לעליונים ניחא לתחתונים יע"ש וכן אמרו בזוהר וז"ל נח איש צדיק הרי הוא ודאי כגוונא דלעילא וע"ד וצדיק יסוד עולם כתיב וכו' ורזא דא את האלהים התהלך נח וכו' איש האדמה ודאי וכו' יע"ש וז"ש איש האדמה שעשה פנים לאדמה שהיסוד מתקני' והיא פנים בפנים ומלחלחה אותה בחסד ואבא יסד ברתא וגם יסוד וכתב הרב בשער הגלגולים שנח נתגלגל במשה לכן אמר חביב משה מנח דנח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה וכו' דמשנעשה צדיק יסוד עולם נקרא איש האדמה בעלה אבל משה וכו'

תמים היה אפש' לפרש כמ"ש הר' בשער היחוד' על פסוק האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי וכו' ויתן גימטריא תס"ו והם עשרה פעמים מ"ה שהם מילוי הוי"ה דיודין ועוד ו' אותיות המילוי ותכוון להמשיכם אל ז"א תמי"ם גימטריא ת"ץ כי כבר המשכנו לז"א תס"ו כנז' ועתה אנו מוסיפים להמשיך לו גם השליש העליון של חסד שבת"ת שבו שהוא כ"ד ונשלם לת"ץ כמנין תמים ועתה כבר הוא יכול הוא להאיר ללאה ורחל הנק' תמים כי לאה נקר' ת"ם שהם ד' אלפין של ד' שמות אהי"ה ורחל נקראת ים וכו' והשם הוא יוצא מן תמים בחלוף א"ת ב"ש אימ"י והוא ס"א ואני שהם לאה ורחל וזשה"כ ראו עתה כי אני אני וגו' יע"ש שזה רמז את האלהים התהל"ך נח גימטריא ת"ס שהוא עשרה פעמים מ"ו מילוי הוי"ה דע"ב וס"ת אלהי"ם התהלך נ"ח חכם דהוי"ה דע"ב בחכמה וז"ס ראשו כתם פז כתם גימטריא ת"ס עשרה פעמים מ"ו דמילוי ע"ב דחכמה שנק' ראש ונח איש צדיק תמים זכה לכל האורות אלו גימטריא תמים והאיר ללאה ורחל שנק' תמים כגוונא דלעילא וא"ל תמים ה"ס עשר הויו"ת דמ"ה גימטריא תן ויש בהם ארבעים אותיות הרי תמים

את האלהי"ם התהל"ך נ"ח ס"ת חכם עיין לעיל ועוד יש לרמוז שנח נתגלגל במשה כמ"ש הרב בשער הגלגולים ובש"ר פרשת כי תשא בפסוק ויחל משה אמרו ואיש חכם יכפרנה זה משה שנאמר עיר גבורים עלה חכם יע"ש וכן בש"ר פ"ב סי' י"ב יראה אל אלהים בציון וגו' אין אלהים אלא משה שנאמר