ויזרע יצחק טז

נח איש צדיק ושמר בריתו ולא ילד אלא בנים הדומים לו כצלמו וכדמותו. א"נ שעיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומע"ט וא"כ יש שני מינים תולדות דמצות ומע"ט וגם יש תולדות שנקראים בנים והם המדריך את אחרים ומוכיחם לעבודת ה' שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ותולדות גדול כחם ונח לא החזיר דורו למוטב אלא הוא צדיק לבדו וז"ש אלה תולדות נח דוקא שהוא איש צדיק זאת ועוד ויולד נח שלשה בנים אבל תולדות אחרים לא היו לו שלא החזיר בני דורו וזה לדורותיו

איש צדיק תמים היה וכו' כתב רבינו שמשון ז"ל איש צדיק מגיד שנתן צדקה בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עז"ה גימטריא המבול תמי"ם הי"ה גימטריא יש"ר וכו' ובב"ר פרק מ"ט סי' ג' אמרינן אברהם זה ירא אלהים שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה אברהם זה ישר וכו' וכתב מהרש"י שהיראם הם העושים מיראה והישרים הם העושים מאהבה דכתיב מישרים אהבוך ואל תתמה שקורא את אברהם ירא דאפשר דבתחלה היה עושה מיראה ושוב עשה מאהבה וליתא דבסוטא ס"פ כשם תניא רמ"א נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה וכו' וכן בב"ר פרק ט' סי' ו' וז"ל כי עתה ידעתי הודעתי לכל שאתה אוהבני וכו' וכתב מהרש"י שאין יראה זו יראת פחד כי בזה כבר היה ודאי מפורסם אברהם בלא מעשה זה אבל יראה זו היא מפועל נפש השכלית וכו' הוא העובד מאהבה כי לא יעשה מיראת הנזק רק מאהבת מעלת ה' יע"ש והרב ראשית חכמה שער היראה ס"פ י"ד כתב הוכרחו לומר כן לפי שעשיית המצוה בחשק ובזריזות מורה על האהבה וזה מצינו בא"א ע"ה וישכם אברהם בבקר וגו' וכבר אמרו בפרק כשם ואברהם גופיה מנלן דכתיב זרע אברהם אוהבי יע"ש והרשב"ץ בספר מגן אבות במשנה ויהיה מורא שמים עליכם הכריח עוד שהעקידה לא היתה ליראת העונש דמה עונש היה לו לירא ממנו יותר משחיטת בנו יחידו אשר אהב אלא היתה מרוב אהבתו אותו יע"ש וראב"ן בספרו סי' ל"ז פירש ברייתא דת"כ דבן עזאי ס"ל אדם אוהב את בנו יותר מגופו לכך כלל של זה ספר תולדות אדם גדול ורע"ק ס"ל דאדם אוהב גופו יותר מבנו יע"ש ונראה דגם לרע"ק דאדם אוהב את גופו יותר מבנו הוי ברוב בני אדם משא"כ אברהם וכן סיים בב"ר שם ולא חשכת וגו' שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינם חלאים אלא מעלה אני עליך כאלו אמרתי לך הקריב לי עצמך ולא עכבת ופירש מהרש"י שלא תאמר וכו' כי יש אדם שכל אשר לו יתן בעד נפשו אפילו בניו היקרים לכן נתן אברהם את בנו לה' ואולי אלו צוה על עצמו היה ממאן כי ה' יודע שיצחק חביב עליו מגופו וכו' וכן אמרו לקמן ס"ד פי"ז בהדיא את יחידך את נפשך וכו' יע"ש לכן נראה מ"ש עוד מהרש"י שם שהירא הוא הכובש את יצרו והישר הוא מי שטבעו נוטה אל היושר ובזה פי' מ"ש בפ"ק דתענית לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה אלא צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק וגו' שהצדיק הוא הכובש את יצרו לא מטבעו אלא מפני חיוב המצוה והיושר שטבעו ישר לזה תלה האורה בצדיק ובאור השכל והתורה עושה לא מטבעו לכן לא ישמח אלא עושה בע"כ ותלה השמחה בישר לומר כי מטבע ישמח בטוב וכו' יע"ש וכ"כ הרב מדרש שמואל בפ"ב דמסכת אבות במשנת איזוהי דרך ישרה וכו' יע"ש מיהו בס"פ כסוי הדם אמרינן על פסוק האמנם אלם צדק מה אומנותו של אדם בעוה"ז יעשה עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה ת"ל צדק תדברון יכול יגיס דעתו ת"ל מישרים תשפטו בני אדם ופירש"י במישור ארץ חלקה שנוחה לידרס יע"ש א"כ נראה ה"נ מישרים אהבוך היינו ענוים ושפלים ארץ חלקה שנוחה לידרס וזהו ישר ובע"ז דף ו' אמרינן גבי נח דילמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו ופירש"י תמים בדרכיו עניו ושפל רוח יע"ש לכן תמי"ם הי"ה גימטריא יש"ר דהיינו עניו ונוח לידרס וכן אברהם ישר היה עניו היה שנאמר מישרים אהבוך

עוד כתב רבינו שמשון נח היה רגיל בתפלה שנקראת צדק שנאמר צדק לפניו יהלך אי"ש צדי"ק גימטריא תפלה יע"ש וא"ל דנח היה רגיל ליתן צדק' ומתפלל שנא' אני בצדק אחזה פניך וכו' כדאמרינן בפ' השותפין יע"ש וכתב הרב בשער רוה"ק יחוד מ' בפסוק תפלה לעני כי יעטף וגו' תפלה גימטריא תקי"ה מלוי אחוריים דאהיה דיודין הוא ת"ק עם שם י"ה לעני גימטריא ק"ס והוא הפנים דאהיה דיודין תפלה הוא דאחוריים שלו כי יעטף גימטריא צדקה וכו' יע"ש וזה רמז אני בצדק אחזה פניך הפנים דאהיה דיודין ע"י הצדקה אחזה גימטריא אהיה פניך גימטריא ק"ס הפנים דאהיה דיודין אבל התפלה אחוריים שלו. ועוד א"ל אני בצדק אחזה פניך וגו' לפי מ"ש הרב דרחל כשהיא פנים בפנים גם היא נקראת הוי"ה כמוהו אלא שהוא מ"ה והיא ב"ן וכו' וכשהיא אחור באחור הוא נקרא אלהים כמותה וזה תלוי במעשה התחתונים שהרשעים מהפכים מה"ר למ"ה דהיינו כשהם פנים בפנים מהפכי' אותה לאחור שיהיה דין והצדיקים מהפכים מה"ד היינו אחור לפנים רחמים וכו' וכשהיא בפנים נק' צדקה שהיא מקבלת ה' חסדים להמתיקם וזה כוונת הצדקה שאנו עושים להמשיך אלה ה' חסדים שלו שתהיה פנים בפנים וכו' וזה רמז אני בצדק אחזה פניך וגו' אנ"י מלכות שמים אומרת בצדק ע"י הצדקה אחזה פניך פנים בפנים אהיה עמך לכן המבול שהיה דין גמור עשה נח צדקה להמשיך ה' חסדים והיה מתפלל ג"כ שכתב הרב שם תיבת תפלה בא"ת ב"ש אוכ"ץ והוא בגימטריא קי"ז שהם ע"ב מ"ה וכו' ואפשר כי המבול נקרא זעם שנאמר ולא גושמה ביום זעם והם ב' שמות ב"ן ואדנ"י גימטריא זעם שהם דין גמור וע"י הצדקה מהפכת מה"ד למדה"ר

עוד כתב רבינו אפרים נח היה רגיל בתפלה שנאמר צדק לפניו וגו' אי"ש צדי"ק גימטריא תפלה יע"ש וזה רמז נח נו"ן ח"ת (א"א ע"ה) גימטריא תפלה שהיה רגיל בתפלה וא"ל דנח היה רגיל בשתים אלו ליתן צדקה ומתפלל שנאמר אני בצדק אחזה פניך וגו' כדאמרינן בפרק השותפין יע"ש וכתב הרב ביחוד על פסוק תפלה לעני וגו' תפלה גימטריא תקט"ו והם יו"ד פעמים ה"י ש' יו"ד פעמים ה"ה ר' וי"ה עצמו הרי תקי"ה וכו' כ"י יעט"ף גימטריא צדקה והם יו"ד פעמים ה"א הם ק"ך ה"א פעמים וא"ו גימטריא ע"ח הרי צדקה וכו' יע"ש ואפשר שזשה"כ כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו וא"ל ב' צדקות דאמרינן בפרק השותפין אר"י כתיב לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות ב' צדקות הללו למה אחת שמצלת מדינה של גהינם ואחת שמצלת ממיתה משונה ואיזו שמצלת ממיתה משונה נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה וכתבו התוס' משום דרוב דברים אין עומדים לאדם בעוה"ז אלא לאחר מיתה דבעוה"ז אין עומדים לאדם אלא מצות גדולות וכו' ע"ש לפי שנח עשה צדקה בסתר נותנה ואינו יודע וכו' לכך נצול ממיתה משונה של המבול חמה עזה וז"ש כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו ואמרו ז"ל זה נח צדקות אהב ב' צדקות אחת שמצלת מדינה של גיהנם ואחת שמצלת ממיתה משונה ישר יחזו פנימו וא"ל יחזו פנימ"ו גימטריא מקום וכמ"ש הרב גבי המקום ימלא חסרונך וכו' דכל הטוב והשפע בא מצד חו"ב מילוי שם ע"ב דיודין מ"ו ומילוי שם אהיה דיודין וב' מילויים אלו גימטריא מקום וזהו המקום ימלא חסרונך ר"ל ממילוי והשם מקום בא אל האדם מילוי חסרונו ע"ש וע"י הצדקה באה ברכה שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך מתמלא חסרונו משם