עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ויזרע יצחק

ויזרע יצחק טו

Vayizra Yitzhak 15 · ויזרע יצחק · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכו' וזה רמז בקשו צדק בקשו ענוה ס"ת גימטריא זע"ם דע"י הצדקה והענוה כופה הזעם אולי תסתרו וכו' צדק וענוה גימטריא שכ"ה שבכחם ש"ך דינים שהם הדי"ן ימשכו ה' אלפין למתק הדינים בסוד נער ונערה וכן כתיב הולך תמים ופעל צדק ודובר אמת בלבבו דבפ"ק דע"ז אמרינן דילמא תמים בדרכיו וכו' ופירש"י תמים בדרכיו עניו ושפל רוח ע"ש וז"ש הולך תמים ר"ל בדרכיו עניו ושפל רוח ופועל צדק צדקה דאם היה גס רוח אפילו עושה צדקה בסתר לא ינקה אבל זה שהולך תמים בדרכיו תם צדקתו עמדה לו ודבר אמת בלבבו כדאמרינן בפ"ק דברכות לעולם יזריז אדם יצה"ט על יצה"ר וכו' ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם וכו' וכתב הרב ח"א יעסוק כמ"ש אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד וכו' אמרו בלבבכם בכל לבבך בשני יצריך יע"ש וזהו ודבר אמת בלבבו זאת התורה הנקראת אמת שנאמר תורת אמת היתה בפיהו והיא תורה לשמה כדאמרינן בפרק במה אשה יכול אפילו שלא לשמה ת"ל על דבר אמת וזה ודבר אמת תורה לשמה וא"ל ודבר אמת בלבבו ס"ת תר"ו מצות שקבלו ישראל כמ"ש רש"י על פסוק ואנכי נטעתיך שורק גימטריא תר"ו מצות שקבלו ישראל מלבד ז' מצות שקבלו בני נח ולפי הסוד רו"ת היא לאה מילוי אדנ"י גימטריא תרע"א אדנ"י פשוט לרחל המילוי גימט' רו"ת ללאה שהיא דין ותורה לשמה לשם ה' לאה למתק הדין שבה ודבר אמת בלבבו ס"ת תר"ו בלבבו בשני יצריו וכן אמרו בזוהר חדש פ' כי תצא דלית ליה קטרוגא ליצה"ר בר מילי דאורייתא וע"ד כתיב והיו הדברים האלה על לבבך על תרי יצריך יצר הטוב אתעטר בהו ויצה"ר אתכנג בהו וכן בזוהר ואתחנן דף רס"ב יע"ש וכתב רבינו אפרים בפרשת תרומה בפסוק ונש"א ב"ם א"ת ס"ת אמת וכו' אל"ף מ"ם תי"ו גימטר' זרת שנאמר ושמים בזרת תכן כלומר בתורה שהיא היתה כלי אומנותו יתברך יע"ש ויש לרמוז ושמים בזרת תכן ס"ת גימט' תמים וכן בם את השלחן ס"ת גימטריא תמים וזה רמז זרועות רשעים תשברנה ר"ת זרת דבתורה הנקראת זרת זרועות רשעים תשברנה

וז"ש אלה תולדות נח ומה הם התולדות נח עניו ושפל איש צדיק שהיה עושה צדקה בסתר יכפה אף דאם היה גס רוח אפי' עושה צדקה בסתר לא ינקה אבל כיון שהיה נח עניו ושפל רוח עמדה לו צדקה בסתר לכפות אף וחמה עזה א"ף חמ"ה עז"ה גימטריא רי"ו גבורה את האלהים התהלך נח דאמרינן בפ"ק דסוטה כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם שנאמר גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו וז"ש את האלהים התהלך נח כיון שהיה עניו ושפל רוח

ובב"ר אלה תולדות נח הה"ד פרי צדיק עץ חיים מה הם פירותיו של צדיק מצות ומע"ט וכו' פרי צדיק עץ חיים ע"ץ ענו"ה צדק"ה שע"י זוכה לחיים

וכתב רבינו אפרים ז"ל נח היה רגיל בתפלה שנקראת צדק שנאמר צדק לפניו יהלך אי"ש צדי"ק גימטריא תפלה יע"ש ונראה דמשום דבפ"ק דסוטה אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים עצמו כבשר שנאמר יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה' וכתב הרב ח"א מדלא כתיב יבא כל אדם וכו' והא דכתיב בדור המבול כי השחית כל בשר ולא כתיב כל אדם הא דרשינן דאף כל בהמה וחיה נזקקו לשאינם מינם והכא לענין השתחואה לא שייך לרבות בהמה וחיה ע"כ וא"ל הא דאמר ר"י שם א"דם א"פר ד"ם מ"רה ב"שר ב"ושה ס"רוחה ר"מה (א"א כי שין שמאלית היא כמו סמ"ך) וכתב הרב ח"א הכוונה שיזכור האדם שפלותו בחייו כי יסוד העפר שהוא החומר הפשוט השפל שבכל היסודות דם שהוא מסוגל לחולאים מרה שע"י אם יתגבר אחד מהם יבא לחולה ולמיתה ועוד יזכור שהוא בשר שפל במותו דאם יהיה רע לשמי' יהיה לו בושה ליום הדין במותו כמ"ש אוי לה לאותה בושה ולא יהיה רע לבריו' כי במותו יהיה סרוח לפניהם ולא רע לעצמו כי עצמותיו לרעה יהיה וע"י שיזכור כי אדם בשר שמו לא יתגאה שהיה טוב לשמים ולבריו' ולעצמו וז"ש בדור המבול שנתגאו ביות' כמפור' בפר' חלק ואמ' לא ידון רוחי באד' לעול' ר"ל כל זמן שעוד רוחי וגו' דהיינו שהוא חי לא ידון בדעתו שפלותו שהוא נקרא אדם אלא בשגם הוא נקרא בשר על שפלותו במותו שלא יזכר ע"כ א"כ בשר מורה על שפלותו ביותר כשהיה רע לשמים יהיה לו בושה ואוי לה לאותה בושה שהוא רע לבריות יהיה סרוח לפניהם ורע לשמים בעצמותיו לרעה יהיה לכן דור המבול שהיו רעים וחטאים לשמים ולבריות ולעצמם אמר כי השחית כל בשר וגו' רמז שלא זכרו עונשים שיהיו להם במותם אבל נח איש צדיק גימטריא תפלה דע"י שהיה עניו כבשר תפלתו נשמעת וזשה"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה לפני זו תפלה שהיא לפני ה' שלא ישמע תפלתו לאחרים אלא לפני ה'

עוד בב"ר פ' ל"ב סי' ב' אין לך אדם אוהב בן אומנותו אבל החכם אוהב בן אומנותו כגון וכו' והקב"ה אוהב את בן אומנותו שנאמר כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו זה נח שנאמר ויאמר אלהים לנח וכתב מהרש"י ר"ל שאהבת ה' לאדם מעין אהבת החכמים זל"ז שהוא מצד ההדמות שביניהם וכו' כן ה' אוהב את האדם בהדמותו אליו בשכלו ובדרכיו וכו' מה הוא רחום וכו' יע"ש וז"ש ונח מצא חן בעיני ה' שאוהבו שהוא איש צדיק שהיה נותן צדקה בסתר תמי"ם הי"ה גימטריא יש"ר כמ"ש ר"א את האלהים התהלך נח כמ"ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' מה הוא ישר וכו' לכן מצא חן בעיני ה' ואפשר זה מה שרמז ריב"ה את האלהים התהלך נח ס"ת חכם שה' אוהב בן אומנותו כאהבת החכמים זה לזה

וכתב רבינו אפרים ז"ל נח היה רגיל בתפלה שנקראת צדק שנאמר צדק לפניו יהלך אי"ש צדי"ק גימטריא תפל"ה יע"ש ונראה לפי שאמרו בש"ר פ' כ"ב על פסוק על לא חמס בכפי ותפלתי זכה וז"ל וכי יש תפלה עכורה אלא מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקב"ה ואינו עונה אותו למה שתפלתו עכורה שנאמר ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר וגו' אבל איוב שלא היה בעמלו גזל היתה תפלתו זכה אר"ח ב"ח מנין שכל מי שהגזל בידו שתפלתו עכורה שנאמר ובפרשכם כפיכם וגו' אינני שומע ידיכם דמים מלאו מפני מה שידיכם דמים מלאו וכו' וכתב מהרש"י דשאר עבירות נמי עוכרות התפלה דאם מהרהר בלבו תשובה איתכפר לו אבל גזל א"א בתשובה כל עוד שהגזל בידו ולכך כתיב קץ כל בשר וגו' כי מלאה הארץ חמס ולא תלה בע"ז וג"ע דחמירי טפי כיון דאפשר בתשובה ותפלה משא"כ הגזל שצריכים להשיב החמס אשר בכפיהם וזה רחוק ע"ש לכן נח שהיה צדיק ואין בידו הגזל היה רגיל בתפלה ולא הועיל התפלה לבני דורו שיש בידם גזל אלא לו לכן איש צדיק גימטריא תפלה כיון שהוא איש צדיק הועילה לו תפלתו וזה סמיכות ונח מצא חן דהוא איש צדיק והועילה תפלתו

עוד א"ל אלה תולדות נח נח לפי מאי דאמרינן ברפ"ב דעירובין אמר ריב"א כל אותם שנים שהיה אדם הראשון בנדוי הוליד רוחין ושדין ולילין שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד האידנא לא בצולמנא הוליד וכו' וכן אמרו בזוהר בראשית בפ' הלא אם תטיב שאת וכו' יע"ש וז"ש אלה תולדות נח נח כדמותו וכצלמו וכו' דבני דורו שהיו משחיתים זרעם ומולידין רוחין נגעי בני אדם אבל