ויזרע יצחק יד

גימטריא ת"פ שהיא פ' ואותיות שלפני שמך הם רל"י הם המפתים לזנות ושניהם הם גימטריא תש"ך וכנגדם בקדושה עשר שמות ע"ב גימטריא תש"ך שכתב הרב בס' היחודים בפסוק ירא את ה' וגו' כי עשר הויו"ת דיודין עולים תש"ך ותכוון להמשיך מן ט' הויו"ת שבתשע ספירות העליונות אל ספירת המלכות התחתונה שעולה הו'יה שלה ע"ב ואלו התשע הויו"ת דע"ב הם גימטריא ג"פ רי"ו רי"ו מימין ורי"ו משמאל ורי"ו באמצע ובזה יועיל להביא עליו יראת ה' אם יכוון האדם בזה עכ"ל ואפשר שז"ס אתה תקום תרחם ציון וגו' כי ט' הויו"ת דיודי"ן דתשע ספירות העליונות עולים תרחם והם נמשכו אל המ' ספירה התחתונה שעולה הוי"ה שלה ע"ב ובאלו עשר הויו"ת דע"ב גימטריא תש"ך ממשיך יראת ה' שה"ס המלכות ומבטל כח ב' קליפו' לי"ר ולילי"ת העולים תש"ך שלא ישלטו ואפשר לרמוז כי ר"ת י"עקב ל'אה ר"חל הם רל"י נשאר עק"ב א"ה ח"ל גימטריא רי"ו גבורה לבטל קלי' זו רל"י ועמ"ש בפסוק והרגוני על דבר אשתי ע"ש

וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום כתב ר"א ר"ק ר"ע גימטריא רשע וא"ל מ"ש בפ"ק דמגילה אין הקב"ה דן את האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאות ספקו יצר לו וכו' וא"ל כי רשע מלא רי"ש שי"ן עי"ן עולה אלף וזשה"כ אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף אפי' תתקצ"ט מלמדי עליו חובה וא' מלמד עליו זכות ניצול דאין הקב"ה דן אותו עד שתתמלא סאתו שיהיה רשע מלא גימטריא אלף דאז כל האלף מלמדי חובה אבל אם חסר אחד הרי לא נתמלא סאתו וא"ל כי אל שדי במילואו גימטריא אלף חסר א' ורשע שלא נתמלאה סאתו בכח שם אל מלא רחמים ושדי מלא שיאמר לצרותינו די ניצול כמ"ש בס' היחודים בפסוק ואני אמרתי בחפזי נגרשתי וגו' ס"ת הם ד' יודי"ן דע"ב ור"ת של ב'חפזי נ'גרשתי שם ב"ן דהיה"ן מנגד יכוון נג"ד משם נגדיכ"ש וכו' גם ר"ת א'כן ש'מעת ק'ול ת'חנוני ב'שועי א'ליך גימטריא תת"ד ועם עשר אותיות דהוי"ה דע"ב דיודי"ן הרי תתי"ד כמנין שדי במילואו. אליך ב' אותיות ראשונות הוא שם א"ל ותכוון במילואו אל"ף למ"ד גימטריא הק"פ ואם תחבריהו עם שם שדי במילואו וע"ה יעלו גימטריא אלף שה"ס האלף לך שלמה ותכוון בפסוק זה שע"י עונו נכרת ונגרש משני שמות הנז' הוי"ה דע"ב דיודין והוי"ה דב"ן דהיהי'ן ומשם נג"ד לכן אני מתחנן לשני שמות של א"ל שדי במילוי י"ה שישמעו קול תחנוני ותפלתי ושיעלו אל עולם הבריאה שה"ס אלף עלמין וכו' יע"ש לכן רשע שלא נתמלא סאתו ויש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף ניצול בכח ב' שמות א"ל שד"י במילוי אבל כשנתמלא סאתו שהוא רשע מלא גימטריא אלף גבר העון על שמות אל שדי שהם גימטריא אלף חסר א' ושם אלהים דהיהין ברבוע אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"ה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם עולה אלף וא' יתר על רשע מלא א' ועושה דין שהוא דינים קשים ויש לרמוז מילוי רשע י"ש י"ן י"ן גימטריא ה' שמות אלהים וגימטריא נפש וזה רמז נפש רשע אותה רע נפש רשע גימטריא אלף רשע מלא וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ר"ק ר"ע גימטריא רשע עשה רק רע שאין לו זכות להליץ בעדו שנתמלאה סאתו וזשה"כ ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו ובזוהר בפרשת תולדות דף ק"ם מאי שנאה נפשו ס"ד דקב"ה הוי דנפשו שנאה לההוא רשע אלא ההוא דרגא דכל נשמתין תליין ביה שנאה דההוא רשע דלא וכו' ונראה שהמלכות נקראת נפש לכן רשע שנתמלאה סאתו שהוא רשע מלא אז ההיא דרגא שנאה נפשו של רשע דמילואו גימטריא נפש וזה רמז הפסוק אל תרשע הרבה וגו' א"ל תרש"ע גימטריא אלף וא' ומזהירו אל תרשע הרבה עד שתתמלא סאתו רשע מלא שגימטריא אלף כי אז גובר אלהים דהיהין ברבוע שגימטריא אלף וא' למה תמות בלא עתך: פרשת נח

נח א"יש צ"דיק ת"מים ה"יה ר"ת גימטריא מלכות לרמוז מ"ש בזוהר נח איש צדיק הרי הוא ודאי בגוונא דלעילא וצדיק יסוד עולם כתיב וכו' ורזא דא את האלהים התהלך נח וכו' איש האדמה ודאי ע"ש ויש לרמוז מ"ש הרב ברוה"ק כי המלכות נקר' אלהים והיא כלולה מן י"ג מדות שהם כנגד י"ג אותיות דמילוי אלהים וכו' גם כי ב' אותיות יש באלהים והם מ"ם ה"א והם גימטריא הוי"ה דמ"ה דאלפין ותכוון כי המלכות מתמלאת מן י"ג מדות הרומזות בי"ג אותיות דאלהים וגם היא מתמלאת משם הוי"ה דאלפין הרומזת במ"ה דאלהים וכו' ע"ש וא"כ י"ג מדות עם מ"ה הם גימטריא נ"ח שהמלכות מתמלאת מהם וזהו נח א"יש צ"דיק ת"מים ה"יה ר"ת גימטריא מלכות

וכתב רבינו אפרים איש צדיק וגו' מגיד שנתן צדקה בסתר יכפה אף ושוחד בחיק חמה עז"ה גימטריא המבו"ל (א"א עז"ה עם הכולל) וכן היה רגיל בתפלה שנאמר צדק וגו' איש צדיק גימטריא תפלה תמים היה גימטריא ישר ע"ש ונראה דבב"ר פרק מ"ד סי' ט"ו אר"א ג' דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הן תפלה צדקה תשובה ושלשתן נאמרו בפ' א' ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני זו צדקה כמד"א אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה וכו' וכתב מהרש"י ונראה דשייך תפלה וצדקה בלא תשובה כגון שנגזר על הכלל ונמצא הצדיק בתוך האומה או המדינה אשר נגזר עליה ולולא תפלתו או צדקתו היה לוקה עמהם בלא עון כענין צדיק ורע לו וכו' יע"ש לכן נח היה רגיל בתפלה וצדקה להציל עצמו דאל"כ היה לוקה עם בני דורו כענין צדיק ורע לו וזשה"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני עושה צדקה לפני בסתר בדור הזה שכלם רעים וחטאים ובש"ט מ"ז ס"ה אר"ע מי שהוא גומל חסדים יהא מבושר שנשמעת תפלתו שנאמר זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד מה כתיב אחריו עת לדרוש את ה' שהוא מתפלל להקב"ה והוא נענה וכו' לכן נח היה נותן צדקה והיה רגיל בתפלה ובזה הוא נענה וא"ל מ"ש נח נח וגו' דבפ"ק דסוטה אמרינן על פסוק יד ליד לא ינקה וגו' אר"י כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו עושה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף לא ינקה מדינה של גהינם וכתב הרב ח"א דתנן בפ"ה דאבות ג' מדות טובות באברהם עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה וההפך בבלעם וז"ש כל שיש בו גסות הרוח שהיא מדת בלעם הרעה שבמדות גם שיש בו מדה העליונה של אברהם על צד השלמות ביותר לא די שאינו נהנה מהם אלא שהוא מהנה אותם במתן בסתר אעפ"כ כיון שיש בו מדה הרעה זו של גסות הרוח כבלעם לא וכו' ונראה היינו דקתני מתניתין כל מי שיש לו ג' דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה וכו' דוקא מי שיש לו ג' דברים הללו ובג' דברים אחרים לא אמר מי שיש בו ג' דברים אחרים וכו' כדקתני רישא משום דדוקא כשיש בו ג' מדות של אברהם אבינו הוי מתלמידיו אבל אם יש לו מדה של בלעם אפילו היו לו ב' מדות טובות נחשב מתלמידיו של בלעם ונראה שז"ש רז"ל בקשו צדקה בקשו ענוה אולי תסתרו וכו' בקשו צדקה זו צדקה בסתר כמבקש אבידה ולפי שכל שיש בו גסות הרוח אפילו עושה צדקה בסתר לא ינקה לז"א בקשו ענוה אולי תסתרו