ויזרע יצחק יא

בנגיעה כדרך מסמי המות הממית בנגיעה ומ"ש לנחש שהוזהרה מנגיעה לא הפלגה ממנה אלא מחשבה אמתית שחשבה דהיינו הך דאל"כ מה ראיה היא לה ממה שלא מיתה בדחיפת הנחש דשאני התם דבאונס הוא ולא יעלה על הדעת שיענש אנוס כרצון ועוד דאע"ג דנכזבה בנגיעה היא לעצמה הו"ל לחוש מאכילה שעליה הוזהרה ולא מהנגיעה וכו' עש"ב וא"כ א"ל דגם מלאכי השרת חשבו כן שהצילן ממיתה בטבע וה' שאמר לאדם ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו חס עליו פן ימות ואינו לא אזהרה ולא עונש וז"ש מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון דמה"ש חשבו כן וא"כ מפני מה קנסת עליהם וכו' ואמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה דיש בה עונש ואזהרה

לא טוב היות האדם לבדו וגו' אמרו בפרק הבע"י אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה במערבא אמרי בלא תורה דכתיב אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני וכתב ר"א ז"ל ותושיה וגו' קרא הכתוב התורה במקום תושיה ע"ש שהיא מתשת כחו של אדם וא"א לו לעסוק בשאר צרכיו אי לאו שאשתו עוזרתו ע"ש שרוי בלא ברכה דכתיב להניח ברכה אל ביתך וכתב הרי"פ דייק דהול"ל וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה בביתך מאי אל ביתך אלא לומר כיון שהברכה תלויה באשה והשרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה אמר שצריך לתת חלה ראשית עריסותיכם לכהן כי מתוך זה יניח ויתן אוצר הברכה אל ביתך זו אשתך לברך את מעשה ידיך וכו' יע"ש ובמדרש איכה בפסוק טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו עול תורה עול אשה עול מלאכה וכתב מהרש"י דעול תורה עיקר ולצרכה צריך להקדים עול אשה דהלומד תורה בטהרה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה כדאמרינן בפ"ק דקידושין ולצרכה צריך להקדים עול מלאכה כמ"ש בסוטה הכן בחוץ מלאכתך ואח"כ ובנית ביתך זו אשתך וכן בפ"ג דאבות כל תורה שאין עמה מלאכה וכו' ועול תורה ראוי שיהיה מנעוריו כמ"ש הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש וכו' גם האשה טובה מנעוריו כדאמרינן בפ"ק דקידושין מאי דעדיפנא מחבראי משום דנסיבנא בשיתסר וענין המלאכה היינו מעצמו שהרגיל מנערותו יצליח עכ"ל ואפשר דזה רמז פסוק אמת קנה וגו' אמ"ת נוטריקון אשה מלאכה תורה התורה נקראת אמת וצריך להקדים אשה מלאכה כדי שתתקיים בידו ויקנה אותה קנין גמור

אעשה לו עז"ר וגו' וא"ל כי איש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם הנה שם י"ה דיודין יו"ד ה"י בהכאה עולים כמנין עזר עשרה פעמים י' ק' ששה פעמים ו' ל"ו ארבעה פעמים ד' י"ו חמשה פעמים ה' כ"ה עשרה פעמים י' ק' הכל גימטריא עזר וזהו אעשה לו עזר שיהיה שם יו"ד ה"י ביניהם עזר ואפשר כי הם זוכים לחיים משם י"ה כמ"ש בתיקונים דס"ז ע"ב החיים דאינון או"א דאינון י"ה איהו חכמה ומנ"ל דאיקרי חיים כד"א והחכמה תחיה בעליה ה' אימא עילאה ומנ"ל דאיקרי חיים כד"א עץ חיים ותרוייהו כי חיים הם למוצאיהם הם ע"ש ואיש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם כי חיים הם למוצאיהם וה"ס ראה חיים עם אשה אשר אהבת כי היא חלקך בחיים. ועוד א"ל כי שם י"ה בהכאה י"ה פעמים י"ה גימטריא רכ"ה ועם הוי"ה דהיהין ב"ן גימטריא עזר

אעשה לו עזר ס"ת הו"ר כמ"ש הרב בפסוק הודו לה' בכנור וגו' ומזמור לתודה הריעו וגו' ס"ת גימטריא יאר גימטריא אל"ף למ"ד יהו"ה וז"ס א"ל יהו"ה ויאר לנו כי אל מלא רחמים ויהו"ה גימטריא יאר ממתקים הדינים ואלהים גימטריא לנו וכו' כמ"ש הרב בסה"כ ע"ש ואפשר שה"ס עו"ר כמ"ש הרב בפסוק עור בעד עור וגו' כי שם הוי"ה דאלפין בהכאה יו"ד פעמים ה"א ק"ך ה"א פעמים וא"ו גימטריא ע"ח וכן וא"ו פעמים ה"א ע"ח הכל גימטריא עור וכו' יע"ש. וא"ל כי אל מלא (א"א ר"ל אל"ף למ"ד) גימטריא הק"פ עם הוי"ה גימטריא יאר נמשכים אל המ' שם אדני' ויהיו הכל גימטריא עור וע"ה גימטריא עזר וזהו אעשה לו עזר וגו' ותמצא שם הוי"ה דאלפין יו"ד ה"א וא"ו ה"א בהכאה כזה עשרה פעמים י' ק' ששה פעמים ו' לו' ארבעה פעמים ד' י"ו חמשה פעמים ה' כ"ה עם ג' אלפין הכל גימטריא עזר. ועוד אפשר שכתב הרב בסה"כ בסוד הכריעות כי מילוי הוי"ה דיודין מ"ו ומילוי אהי"ה דיודין קם הם אותיות מקום וה"ס מ"ש רז"ל כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו כי עי"ז המקום יכול האדם להעלות תפלתו עד מקום שירצה למעלה. ונודע כי התפלה היא בחינת המ' הנק' תפלה היא העולה למעלה ע"י שני המילויי' הנז' העולים מקום ומשני המילויי' האלו נעשה שם א' שהוא גימטריא מקום והוא שם הוי"ה ע"י הכאה עשרה פעמים י' חמשה פעמים ה' ששה פעמים ו' חמשה פעמים ה' הכל גימטריא מקום כי ע"י הארת המילויי' הנז' מ"ו וק"ם מתרבים הכאות הארות של ז"א יהו"ה זב"ז ונגדלים ומתרבים לשיעור מספר מקום וכו' ע"ש וכאשר נמשכים הארות אלו דשני מילויי' מ"ו וק"ם לזו"ן שהם הוי"ה ואדנ"י הכל עולים עזר כמ"ש אלהי אברהם בעזרו

ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' כתב הרב ויבן גימטריא חיים והוא שהמוחין דז"א נק' חיי המלך שהם בחינת אהיה הויה אהיה גימטריא חיים וע"י החיים והמוחין האלו נבנית עתה הצלע שהיא נקודת המ' ונגדלת ונעשית פרצוף אשה שלימה ואז ויבאה אל האדם הוא ז"א הויה דאלפין גימטריא אדם ע"ש וא"ל כי ג' שמות אהיה הויה אהיה גימטריא חיים נמשכים אל רחל ואז נעשית אשה שלימה. חיים רחל גימטריא אשה ועוד ויבן גימטריא חיים סוד המוחין אהיה הויה אהיה גימטריא חיים והויה אלהים גימטריא יב"ק הם עולים קפ' כמנין ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה גימטריא ק"פ ואדני בריבוע א' א"ד אד"נ אדנ"י גימטריא קנ"ו כי חבור ע"ב ס"ג מ"ה שהם זכרים עם המ' אדני בריבוע גימטריא קכ"ו מתמתקין הדינין שבה ונעשית אשה כי קכ"ו עם ק"פ גימטריא אשה וא"ל כי המ' נק' דל"ת בסוד ד' הגדולה דחסד ס"ח שגימטריא חיים עם דל"ת גימטריא תק"ב כמנין חיי האבות אברהם קע"ה יצחק ק"פ יעקב קמ"ז הם גימטריא תק"ב וכן בתיקונים דף ס"ו ואי אומי' דעלמא דחקי להו לישראל יותר מדאי קב"ה חס על דל"ת מן חסד דאיהי דל"ת בגלותא וכו' ונראה שה"ס ד' הגדולה דחסד וכו' נשאר ח"ס סוד אהיה הויה אהיה גימטריא חיים דע"י המוחין נבנית. ויש לרמוז כי ח"ס דל"ת גימטריא תק"ב חיי האבות שחיו לעבודת ה' וע"י כן ח"ס דל"ת נמשכין המוחי' לדל"ת וכעין זה כתב הרב בסה"כ בסוד חרוסת ח"ס רו"ת

ועוד שכ' בסה"כ כי ד' של אחד גדולה כי כל מוחין מאלו ארבע מוחין כולל כולם ונמצא שד' זו כלולה וכו' והם ד' פעמים ד' שהם י"ו מוחין וזה נרמז בהיות ד' גדולה וכן היה אומר מורז"ל שצריך בתפלין ובמזוזה דל"ת גדולה שעור ד' זו דאחד גדולה ועבה כשיעור ד' דלתין קטנות וכו' יע"ש וא"כ ד' גדולה רמז שהיא ד' פעמים ד' שהם י"ו מוחין וכן חסד ח"ס ד' ח"ס גימטריא חיים שהם המוחין נמשכין אל המ' סוד דל"ת גדולה

ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' איתא בזוהר אר"ש כתיב אלהים הבין דרכה וגו' כד"א ויבן ה' אלהים את הצלע דא תורה שבע"פ דאית בה דרך כד"א הנותן בים דרך בג"כ אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה מאן מקומה דא תורה שבכתב דאית בה דעת הוי"ה אלהי"ם שם מלא לאתקנא לה בכולא וע"ד אתקריאת חכמה ואתקריאת בינה בגין דהיא בשם מלא ה' אלהים וכו' ונראה שה"ס שכתב הרב בספר היחודים