וידבר דוד צח

דאינו נאמן וכו' וכן דעת הריב"ש וכו' ע"כ, הרי גדולים ונכבדים ס"ל הכי, ועיין למהרח"ש בזה: עכ"ז הרי מצינו להרב מהראנ"ח ז"ל שכתב דלית מאן דחש להא דר"ש ור"ן ז"ל וכמ"ש הרא"ם ושכן נראה מהרמב"ם ז"ל ושאר כל הפוס' דלא חילקו בטב"ע בין ישר' לגוי דנר' דלא ס"ל לחלק, ועיין להגאון הרדב"ז ז"ל בספרו דברי דוד שהאריך בזה וחלק על דברי המחמירים, ועיין עוד להרב משאת בנימין סי' מ"ז במ"ש ע"ד ר"ש ור"ן הללו ושכמה נדונים כאלו דנו להיתר היפך דבריהם ע"ש, ועיין להרב ויאמר יצחק דרט"ו ע"ש: ועינא דשפיר חזי לרבן של יש' מר"ן הקדוש בתשו' אשר הובאת לעיל בדברי ה"ה הי"ו דלא נשא על שפתיו להסתפק בטב"ע אי מהני אי לא ומר פשיט ליה דדי בטב"ע כהרבנים הנז' ודלא כר"ש ור"ן ז"ל ואפשר לומר דלהכי לא הביאו סברת ר"ש ור"ן בש"ע לא מר"ן ולא מור"ם ז"ל דפשיטא להו דלית דחייש לה ובהכי מוצל אותו צדיק מור"ם ז"ל מהשגת הרב ח"מ הנז' דלא הביא מה שהמיקילין מחמירין וכו' וק"ל: ובר מן דין אפשר אם דנים אנחנו בזה לפרש בדברי הגויה שהגידה מסל"ת וערפנא וכו' דהיינו שהכירה אותו בסימנים מובהקים דגופו דמהנו לכ"ע דכיון שהורשינו לדרוש דברי הקב"ע שהכירו אותו היינו בטב"ע הגם כי לא פורש וכמו שלמדנו מתורתו של רבינו הקדוש מר"ן ז"ל כנז' וכמש"ל, א"כ אפשר דנוכל לפרש שהכירוהו בסימנים שבגופו והגם דיאמר האומר דסי' מובהקים שבגופו היי' חסרון או שינוי בגופו וכמ"ש במור"ם סי' פ"ד ופשיטא דאם היה לו מום כזה היה נראה בעליל לארץ לבני אדם והפשוט שלא נודע מזה בעיר כלל, עכ"ז עדיין יכולים אנו לומר דאפשר דהיו בו סימנים אחרים קלים מאלו כמו רושם בגופו או בא' מאיבריו וזה אפשר שלא הכירו בו כל אדם שלא נתנו דעתם לזה ולזה לא יצא עליו קול בעיר מזה המום, רק שהגויה איתרמי לה באקראי וידעה בו והכירתו וע"ש בטו' ובב"ש, והגם דהלבוש ז"ל פליג על רושם שבגופו כיע"ש עכ"ז אהנייא לן לרבויי ספיקי ואין להאריך בזה: וליתר הספקות אשר בנד"ז הטוב אשר דבר בקדשו מע' ה"ה הי"ו ובצירוף כל הני מילי מעלייתא ורבוי ספיקי אשר באו בכתובי'ם בדב"ק אלו ואלו נצרפין להתיר עגונה זאת ממאסרה: פש גבן מלתא זוטרתי הוא הדבר שכתוב בקב"ע הלז בלשון הגויה המספרת וציבנא ליהודי מדבוח וכו' ושמענו מפקפקים ואומרים כי אף כי לשון מדבוח פירושו שחוט לא הרוג, והגם דמשמע שחיטה בסימנים אכתי איכא לאיסתפוקי שמא לא שחטו בו רוב ב' ואין כאן עדות ולמיחש מיהא בעי: לזה מצאנו ראינו להרב מהראנ"ח ז"ל סי' ז"ך שכתב בסוף השאלה וז"ל אבל הכא העד אומר שראה ששחטו וסתם שחיטה משמע שחיטה מפורעת וגלויה ואע"ג דלפי פי' הרמב"ם ז"ל וגרסתו בבעיא ששהה במיעוט סימנים מספק'ל לגמ' במ"ש ירביצנה וישחוט אי מיעוט סימנים מקריא שחיטה מ"מ בל' בני אדם אינו כן עכל"ה: עוד מצאנו להרב פ"מ ז"ל סי' ח' שכתב בנדונו שירא הרוצח לנפשו פן יקום