וידבר דוד צז

ז"ל ראיות לזה, יפה כיוון ודבריו הי"ו צדקו יחדיו, וגדולה מזאת ראינו בתשו' מר"ן הקדוש ז"ל אשר הובאת בק"ע כי לפיקו"ד הוא נדון גרוע משלנו ועכ"ז נתן לה את השבח מר"ן ז"ל דהוי מסל"ת, וז"ל שם גוי שאל ליהודי אנה הנחת פ' חבירך ומה היה עליו השיב היהודי לא ידענו מה הי"ל בסביבות אלו הכפרים נאבד לא ידענו אם נהרג או מת והשיב הגוי בלי שאלה ודרישה איך בא אל ביתו גוי א' וא"ל ששמע מפי ב' גוים שהיו מדברים ואומרים בחנם הרגנו את פ' שפגענו אותו במקום פ' וכו': הנה עדות זה מועיל כמו עדות הפונדקית כי התם הבכיה הוי בתחלה כאלו דיברה וכאן דיבר ממש דהתחיל לדבר אנה הנחת את פ' חברך, ועוד גבי פונדקית שאלו אותה אחר הבכיה איה חבירנו ונ"ד לא שאלו רק אמרו לא ידענו מה הי"ל אם מת או נהרג ע"כ: הבא נבא למה שעלה ונסתפק ה"ה הי"ו בדברי הגויה המספרת שענתה ואמרה וציבנא ליהודי מדבוח וערפנא באיין הווא הדא מאיר פי אוועיה בעדו ולחרמייא כאנו וואקפין באב למג'רא וכו' אם היכר זה שהכירוהו הוא בטביעות עין או ע"י בגדיו כמ"ש פי אוועיה בעדו, וממילא היכר ע"י כלים לא חזי ול"מ וכו' וע"ז הביא תשו' מר"ן ז"ל ככתוב בדב"ק שפי' מר"ן ז"ל דברי העד דנדונו במ"ש כמעב"ד שאמר תחלה ומצאתי אותם וכו' דמשמע שהכירם יפה בטב"ע בלא סימן הארוך וגוץ וכו' (ובדברי מר"ן כתוב למ'ר עוד דמשום דמשמע להו לאינשי דסימנין דארוך וגוץ חשיבי טובא לכך הזכיר סימנים ולא חש להזכיר שהכירם בטב"ע) דון מינה ואוקי באתרין בנד"ד כמ"ש בדב"ק, והדברים פשוטים וברורים: ואמת יהגה חכנו דלפי הבנת ה"ה הי"ו בדברי מר"ן הללו שגם במעב"ד היה כותב האי לישנא דגוץ וארוך נמי נוכל לומר בפשיטות דנד"ד עדיפא ועדיפא מנדון מר"ן ז"ל הלז, כי בנד"ד לא הזכירה הגויה בדבריה שום דבור שנראה מתוכו לתת סימנים ע"י בגדים כלל, כי אם דברים אלו באונעיה בעדו וכו' וכבר פירש דבריה ה"ה הו"י רח'ב רח'ב דתיבות אלו באוועיה בעדו נדרשים לאחריהם לתיבות ולחרמייה כאנו וואקפין וכו' דהכיו' דהכל להודיע שהיתה המציאה הזאת קרוב לרציחתו ממש שהרי עדיין בגדיו עליו ולא הפשיטוהו ומ"ש וולחרמייה וואקפין וכו' פירושו ממתינים להפשיטו הבגדים הצואים מעליו דכנראה שרציחתו היתה מפני חמוד ממון ובודאי שהכירה בהם שקראתם חראמייא דהיינו גנבים וממתינים להפשיטו' וא"כ מה שאמרה בתחלה באיין הדא מאיר וכו' הוא שהכירוהו בטב"ע שהיה רגיל אצלם וכמדובר לא כן בנדון מר"ן ז"ל שהזכיר ארוך וגוץ דבודאי בא לתת בהם סימנים וכמו שפירש שיחתו מר"ן הקדוש זלה"ה דמשום דמשמע להו לאינשי דסימנים דארוך וגוץ עדיף טפי לכך הזכיר וכו' כנז"ל, ותכלית כוונתנו ורצוננו הוא לומר דבנ"ד דעדיף כנז' לא יסתפק מר"ן ז"ל כלל ויורה ידין בלי סמיכת זקנים: איכו השתא טוב להודות ולהגיד כי ישר כי לא העלמנו עין מלראות דבמסל"ת שלא היה מצוי בהריגתו והכירו אח"כ בטב"ע, תליא בפלוגתא דאשלי רברבי אי מהניא טב"ע, ועיין להרב ח"מ סי' י"ז ס' ן' עמ"ש מור"ם ז"ל בהגה ויש מקילין בזה שכתב עליו וז"ל לא הביא מה שהמקילין מחמירין וכו' אלא כשהרגתי ראו ההריגה אבל מצאתי פ' הרוג אינו נאמן וכו', ומ"מ בטביעות עינא גרידא פשיטא