וידבר דוד צו

לצאת בעקבותיהם עכ"ל, וז"ל הרב גינת ורדים כלל ב' סי' ך' אם באנו לחקור ולבדוק אחר סברות רוב גאוני עולם שיש בנדון הזה לצאת י"ח כאשר כן נעשה בכל משפטי התורה לרדוף דרך ישרה ולנטות אחרי רבים שלא ישאר שום פקפוק בכל דבר ודבר הנה מעתה ועד עולם לא יצא היתר לשום עגונה וכו' ותשארנה בנותיו של אברהם אע"ה אלמנות צרורות חיות ואין חונן ואין מרחם עליהם וכו' ומזקנים אתבונן וחובה עלינו לבדוק עד מקום שידינו מגעת וכו' עכ"ל: זאת היתה לי לצאת ממחיצתי לתור ולחפש ולהוציא את העגונה הנז' מכבלי העגון עפ"י העדות הנז' כמובן מדברי הפוס' ראשונים ואחרונים ז"ל כנ"ל והגם שאין ידיעתי מכרעת ולא כל הרוצה ליטול את ה' יבא ויטול וכ"ש להורות בדבר ערוה החמורה, מ"מ כבר כתבתי שכל דברי אלה אינם לא להלכה ולא למעשה עד אשר יסכימו מלכי ארץ ורוזנים המאורות הגדולים היושבים ראשונה יושבי אהלים הרבנים הגדולים שרפי קדש הלולים כי מהם תצא תורה זכה וברה ואז אהיה סניף עמהם להתירה, כ"ד החותם פה בעי"ק טבריא ת"ו בש"א לח' חשון ש' התרמ"ד ובה סי' טוב לא ימנע טו"ב להולכי"ם בתמי'ם והי"מ וימ"ן: הצב"י דוד ואעקנין ס"ט הסכמת הרבנים הגדולים הי"ו הן ל'ו הובא לידינו האי פסקא דדינא אשר איזן וחקר ותקן עמיתנו בתורה מלא האורה מע' הרב המובהק מגן דוד יהיה בעזרו והיה אדירו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, שהלכה כמותו וילך האיש הלוך וגדל עד דוד הגדיל כיר"א, ולאשר נפש צדיק נפשו אותה וגם כלתה לדעת מה בפינו בשריותא דהאי פעיתא ול'ו בסב'י טעמא דמלתא, ודעת זקנים נוחה הימנו יה"ר דליפוש חיי ויהיה רוח אלהים נוחה הימנו תמיד, כי על כן לעשות רצונו חפצנו ובאנו אל האר"ש בדרך קצרה להיותנו עמוסי התלאות מבית ומחוץ, ובפרט כי דבר זה נפתח בגדולים ראשונים כמלאכים ואת אחרונים ספרים הרבה אין קץ וכותלי בהמ"ד יוכיחו הני ספרי דבי רב מלאים זיו ומפיקים שנוי בכתובים ומשולש, הצד השוה שבהן לאהדורי אפתחא דהיתרא להני נשי במאי זכיין לצאת מכבל העיגון ברוך שבחר בהם ובמשנתם ברוח מבינתם הלא בספרתם, הנה כי כן אין צורך להיות מוסיפין ודורשין על דברי הרב הפוסק הי"ו ולשנות את הידוע, והרוצה לטייל בארוכה ולחפש ולתור בכל דברי הפוס' ז"ל תנא דמסייע ליה תב"ע ברכת טוב ואנן בדידן לפי העת והזמן הבוגד נסתפקנו בהכרחי ודיינו במה שהביא בידו מע' ה"ה הי"ו וראה ויתר העגונה האומללה הזאת והסכמנו עמו להלכה ואתתא דא נפקת ברא ממאסר עגונה זאת התורה, ולהיות כי אין מדרש בלא חידוש ולהוציאו חלק אי אפשר אמרנו טוב מעט בכוונה ויהי נועם ה' וכו' ומעשה ידינו כוננה' כיר"א: ראשית כל בכורי קו'ל פתח לו פתחא וידבר דוד לה' בענין מה שהגויה המגדת התחילה לדבר וכו' והויא מסל"ת כדת של תורה, ואייתי בידיה מהפוסקים