וידבר דוד צה

וקברתיו אבל אמר נהרג פ' או הרגתי פ' אצ"ל וקברתיו ע"כ, ולענ"ד חילוק זה מבואר בדברי מר"ן הש"ע דבסי' ז' כתב כותי שהיה מסל"ת הרגתי את פ' משיאין את אשתו ולא הצריך לומר וקברתיו ובסעיף י"ז כתב אם אמר מת י"א שצריך לומר וקברתיו אלא ודאי יש חילוק בין מת לנהרג כמ"ש מהרשד"ם ז"ל והגם שיש לחלק בשם כמ"ש לעיל מ"מ מ"ש ג"כ נראה: חילוק ה' מ"ש מהרח"ש ז"ל שאלה ה' משם מהריב"ל ז"ל וז"ל ועוד כתב הרב מהריב"ל ז"ל סי' ט' ח"א דבכיוצא בנ"ד שהוא עד המעיד מפי גוי המסל"ת שיש להקל ולסמוך ע"ד הרב ת"ה שכתב שיותר יש להקל בעד השומע וכו' יע"ש עכ"ל: הרי מפורש יוצא מדברי רבותינו הנז"ל דאם מזכיר שמו או מכירו או שלא היה בשעת ההריגה או שאמר לשון הריגה ולא מיתה או שהוא עד המעיד מפי גוי מסל"ת כל אחד מאלו אצ"ל וקברתיו ואצ"ל בהצטרף כל הני טעמי ביחד כנד"ד שאמרה שמו והיתה מכירתו כמו שאמרה שהיה רגיל לבא אצלם למכור להם סחורה ולא היתה בשעת ההריגה כי אמרה ומצאנוהו שחוט אלמא שלא היתה בשעת ההריגה וגם אמרה שהוא שחוט ולא אמרה שהוא מת ונוסף גם הוא שאמרה ג"כ ותפרג'נא משמע מדבריה שראתה הענין בישוב ולא אמרה בדדמי הא ודאי כ"ע מודו שאצ"ל וקברתיו כנ"ל: המורם מכל האמור שמובן מדברי רבותינו ז"ל הנ"ל דאשת מאיר אזערי הנ"ל נ"ע ה' ינקום נקמתו מותרת לינשא עפ"י העדות הנז' ואעפ"י שהיא עד מפי עד והיא גויה המסל"ת עכ"ז הלכה רווחת בישראל שמשיאין אשה עפ"י עד מפי עד ואפי' מפי גוי מסל"ת כמ"ש מר"ן הש"ע ז"ל סי"ד וז"ל וישראל ששמע מגוי המסל"ת מעיד ששמע ממנו ותנשא אשתו על פיו ע"כ: ומעתה אין לנו לתור ולחפש אחר חששות רחוקות שמא כך ושמא כך ואין לנו אלא פשט דברי העדות בלי שום חקירה ודרישה כמ"ש מר"ן ז"ל בתשו' סי' ג' וז"ל בקיצור שאם היינו חוששים ומסופקים בכל עדות אשה בכל החששות והספקות לא היה היתר לשום אשה עגונה אחת מני אלף אלא כל שיראה מפשט דברי העדות להתיר שרינן לה ולא למשכן נפשנו לבדות דברים מלבנו לחוש ולומר שמא כך או שמא כך וכו' כדי להחמיר וכו' שהרי מצאנו ראינו להרא"ש ז"ל אשר כל ספרד ואשכנז סומכים על הוראותיו שכתב בתשו' וכן ראוי לכל מורה לחזור ע"כ צדדין וצדי צדדין להתיר, וכיוצא בזה הם דברי הה"מ וכו' וכן כתב מר"ן בב"י ומהרשד"ם ז"ל ח"א סי' ג"ן ומר"ן החביב בתשו' סי' ז' וז"ל הרב רבינו בצלאל ז"ל ומטו אפריין למי שאחז דרכו למהפך בזכותא דלא ליפוק חורבה לעלמא כמ"ש מהר"י קולון ז"ל ובעל ח"ה ז"ל ומורינו ורבינו הרה"ג הרדב"ז ז"ל ברוב תשו' בענינים אלו פתח דבריו יאיר לאמר ללכת בדרך טובים לחזר בצדדים וצדי צדדים לבקש שרייתא וז"ל הרמב"ם ז"ל בתשו' אין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש וחוקר בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין דעת חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנה בעגונות היקלו משום עגונא דאתתא וכן כתב הרא"ש ז"ל וכן כתב רבינו יואל ז"ל דכל פלוגתא בהתרת נשים יש לילך אחר המיקל: ואחר שחכמי הגמרא והגאונים הקלו משום תקון העגונות אתה למד לדור הזה