וידבר דוד צד

דודאי תולין להקל ויכולים להעיד עליו אפילו לאחר כמה ימים, וכן העלה הרדב"ז ז"ל בתשו' סי' כ"ג וכתב עוד שם חילוק אחד שאם היה מכירו מחיים מעיד עליו בטביעות עין אפילו אחר כמה ימים ממיתתו ותו מסיק וכתב דגוי המסל"ת לא אמר בדדמי דבשלמא ישראל המתכוין להתיר יש לומר שנתן דעתו בשעת מלחמה להעיד ולהתיר ואמר בדדמי ובדבר ההוה להיות אבל גוי המסל"ת ואין כוונתו לשום דבר לא אמר בדדמי כ"א כאשר ראה וכן הסכים רבינו שמואל ז"ל והביא ע"ז כמה ראיות מן תפוס' וכתב עליהם מדבריהם למדנו דעדיף טפי היכא שהעד אומר מצאתיו הרוג מהיכא שאומר מת או נהרג ואצ"ל לגבי גוי מסל"ת לא שייך ביה בדדמי וכו' עש"ב עכ"ל: ואכתי פש גבן ספק אחד דלא אמרה וקברתיו דלהרמב"ם ז"ל בעי שיאמר וקברתיו וכן הביא מר"ן ז"ל סי' י"ז וז"ל וי"א שצריך לומר וקברתיו ע"כ ואע"ג שהרשב"א ז"ל והרב המאירי ז"ל כתבו דבגוי מסל"ת לא בעינן שיאמר וקברתיו והרב בעל ת"ה בפסקיו וכתביו כתב שלא נהגו העולם לומר וקברתיו וכן כתב הרדב"ז ז"ל בתשובה דכבר נהגו בכל הדורות הללו להקל בדבר זה משום תקנת עגונות וכן כתב מהר"י טיטצק ז"ל שבסאלוניק עיר גדולה של חכמים ושל סופרים נהגו להקל מ"מ הרי הריב"ש בתשו' כתב מ"מ כיון שיצא מפי הרי"ף והרמב"ם ז"ל להחמיר ראוי לחוש לדבריהם כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' ומי לא יחוש אחריו וכי הרי"ף והרמב"ם ז"ל קטלי קני באגמא נינהו הלא המה גאוני עולם ועמודי ההוראה ומי יתיר לשוק אשה שהיא ערוה לדעתם חלילה עכ"ל, כל הנז' מדברי רבינו בצלאל ז"ל סי' ל"ב עש"ב: האמנם ראה ראינו לרבותינו ז"ל בעלי ההוראה שמימיהם אנו שותים שיצאו לחלק כמה חילוקים בדברי הרמב"ם ז"ל ועליהם סמכו והתירו אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל כמו שנפרש לקמן בס"ד ומינייהו נלמוד לננד"ד: חילוק א' הוא מ"ש הרב המגיד ז"ל בסוף הלכות גירושין שאם הגוי מזכיר שמו אצ"ל וקברתיו וכן מפורש יוצא מתשו' הריב"ש שהביא מר"ן הב"י ז"ל וז"ל שלא הצריך הרמב"ם ז"ל לומר וקברתיו אלא כשאין הגוי מזכירו בשם אבל כשאמר הגוי מסל"ת איש פ' מת חלילה לרבינו הרמב"ם ז"ל שיצריך לומר וקברתיו עכ"ל: חילוק ב' מ"ש הר"ן בתשו' סי' ג' דבמכירו אע"ג שלא הזכיר שמו אצ"ל וקברתיו וכן מוכח מדברי הרמב"ם בסוף ה' גירושין עכ"ל, והביא דבריו הנז' מר"ן ז"ל בד"מ בפ' אחרון מגירושין וב' חילוקים הנ"ל כתבם מור"ם ז"ל סי' י"ז סי"ז ע"ד מר"ן שכתב וי"א שצריך לומר וקברתיו כתב מור"ם דדוקא בכה"ג שלא הזכיר הגוי שם המת ואינו מכירו אבל אם מכירו לא בעינן וקברתיו במסל"ת וכו' וכן פשט המנהג עכ"ל: חילוק ג' מ"ש מר"ן הב"י משם מהר"י סאגיס ז"ל שאם לא היה הגוי בשעת ההריגה אצ"ל וקברתיו גם בתשו' הביא מר"ן דברי מהר"י הנ"ל וכתב עליהם ודברים נכונים הם גם הרב רבינו בצלאל ז"ל סי' ה' הביא חי' הנז' לפסק הלכה ע"ש: חילוק ד' מ"ש מהרשד"ם ז"ל דדוקא גבי מיתה שייך לומר בדדמי וצריך לומר