וידבר דוד צ

אמנם הא ודאי בנד"ד לאו דחייה היא כלל מכמה טעמי, חדא דהזכירה ג"כ שם מלאכתו ואמרה מאיר שהיה מוכר סחורה בכפרים הנז' וידוע הוא לבני העיר שמאיר זו בעלה של עגונה זו הוא שהיה רגיל למכור הסחורה בכפרים הנז' וכן כתב הרב מהר"מ לובלין ז"ל שאלה זה בנדון דידיה שלא הזכירה הגויה כ"א שמו ושם מלאכתו שהיה רגיל לשחוק בקלפין וכתב הרב ע"ז דהוי כאילו הזכיר שמו ושם עירו והביא ראיה ע"ז מדברי המרדכי דסוף יבמות מעשה בגוי אחד שאמר בשעה שדנוהו למיתה מעולם לא פשעתי כ"א פעם אחת הרגתי יהודי בין נקולי לארואקי שהיה מוליך ליטרין ששלחה מ' יהודית לאחיה בנקולי והתירו אשתו משום מסל"ת ע"י ששאלו לה אם שלחה וכו' ואעפ"י שלא הזכיר שם היהודי כדאמרינן פ' בתרא דיבמות בעובדא דפרשא זריזא דפומבדיתא וק"ו הוא בנד"ד שהזכירה שמו ומלאכתו עכ"ל, וכן כתב הרב חוט המשולש סי' י"ב וז"ל גם במה שלא הזכיר שם אביו מצאתי אין לי במה שכתב הרה"ג מהרשד"ם סי' כ"ז וז"ל ועל מה שלא הזכיר הגוי אלא שם מרדכי לא הפסידה האשה הזאת זכותה והטעם שכל מי שיש לו עינים לראות יראה שאין בדברי הגוי הבנה כלל אם לא שתאמר שהיה מדבר על מרדכי הידוע ביניהם, דון מינה ואוקי באתרין מאחר שאמר כלפי היהודי ש"מ שהוא הנודע ביניהם שהיה קונה ממנו החפצים כאשר הוגד לנו שזה מלאכתו לחזר בבתים של גוים למכור למכור חפצים ומאחר שהזכירה שמו ושם מלאכתו ליה בה ספקא וכו' עכ"ל, דון מינה לנדון דידן שהיה מאיר הנז' ידוע ביניהם והזכירה שמו ושם מלאכתו וידוע בעיר שמאיר זה בעלה של עגונא זו הוא שהיה רגיל לילך לכפרים הנז' ולמכור להם סחורה ליכא ספיקא שזה הוא: ועוד טעם כעיקר והוא שהזכירה שם עירו וידוע הוא שע"י חפוש באותה העיר מהני כמו שמפורש בתוספתא הובאה במרדכי פ' י"ד דיבמות וז"ל התוספתא אין מעידין עליו עד שיהיו מזכירין שמו ושם אביו שמו ושם עירו אבל אמר אחד יצא מעיר פלונית מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו ע"כ וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"ג מה' גירושין הלכה כ"ז וז"ל אבל אם אמר אחד יצא עמנו מעיר פלונית ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו עכ"ל, וכתב הרב המגיד ז"ל תוספתא היא ע"ש, וכן פסק מר"ן ז"ל סי' י"ז סעי' י"ט וז"ל ישראל שאמר וכו' אבל אם אמר אחד יצא עמנו וכו' והוא לשון הרמב"ם ז"ל וכתב עליו מור"ם ז"ל הוא הדין גוי מסל"ת וכן משמע בתשו' הרמב"ם שהביא הב"י ז"ל ע"כ, והנה הרב מהרח"ש ז"ל הביא דברי מהריב"ל ז"ל שהקשה לרבי' ישעיה ז"ל מהתוספתא הנז' והניח הדבר בצ"ע וז"ל ולכאורה יש לתמוה ע"ד ז"ל דהא בתוספתא אתמר אין מעידין עליו עד שמכירין שמו ושם עירו שמו ושם אביו אבל אמרו אחד מת מעיר פלונית מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו נראה מן התוספתא דדוקא כשלא הזכיר שמו הוא דצריכים לחפש באותה העיר אבל כשהזכיר שמו לא הוזכר בתוספתא חפוש והניח הדבר הרב הנז' בצ"ע, וכתב הרב מהרח"ש ז"ל ע"ד הנז' ואני בעניי אחר המחילה לא ראיתי שום תפיסה לרבינו ישעיה ז"ל דהא דקתני בתוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם אביו שמו ושם עירו פירושו שמו ושם אביו דשם אביו בכלל שמו הוא כמ"ש מהרא"ה ז"ל והרב מהריב"ל גופיה בח' ג' סי' צ' ועוד כתבתי במקום אחר