וידבר דוד פז

או לא מי אמרינן כיון שהתחיל העד הנז' לשאול הימנו איה מקומו והשיבה אותו מטבריא וגם ספרה לו כל המאורע הנז' שוב אינה נקראת מסיחה לפי תומה, וכמ"ש הר"ן ז"ל בסוף יבמות על דברי הרי"ף ז"ל וז"ל וכתבו המז"ל דכן נמי יש לנו לומר דכי היכי דכל שהתחיל לומר במסיח לפי תומו אעפ"י ששאלוהו לבסוף והגיד כל הענין נאמן, כן נאמר דכל שאומרים לו איה פלוני שהלך עמך או שהנחנו אותו כאן מה שישיב להם מכאן ואילך אינו נידון כמסיח לפי תומו, או דילמא שניא הא דנדון דידן שלא שאל העד אלא על מקומו: וראיתי דדבר זה בעצמו איסתפק ליה למני"ר כמהר"מ מלובלין זצ"ל בתשו' סי' ק"ל והביא ההיא דהר"ן ז"ל כנז"ל והכי אמר מר נראה לומר דלא כתב הר"ן כן אלא היכא ששאל לו היהודי איה פלוני כלומר חי או מת, ואח"כ אומר הגוי דברים מעצמו בלי שאלה כך וכך מיתתו אין אומרים שיהיה לאותן דברים דין מסיח לפי תומו מאחר שאמר הוא מעצמו בלי שאלה אלא אמרינן כיון שתחילת דברי הגוי ממיתת היהודי היתה ע"י שאלה ואינה מסל"ת גם הדברים שהגיד אח"כ ג"כ אין להם דין מסל"ת שהרי דברי הר"ן צריכין להיות דוגמת הענין שכתב הרי"ף יעוש"ב, אבל היכא ששאלת היהודי מתחלה לא היתה כלל על אותו ענין שהגיד הגוי אח"כ מסל"ת כמו בנדון דידן שהיהודי שאל אם לא ראה עוד שם שום אדם מאוסטרא ולא שאל אותו על שום יהודי בפרט ולא על שום איש אם חי או מת וכו' והגיד אח"כ מעצמו המאורע גם הר"ן יודה לזה שיש לאותם דברים שהגיד הגוי אח"כ ממיתת האי קאלמן דין מסל"ת, ודוגמא לזה מצאתי בתשובות בן ליב וכו' ועוד הביא ראיה מהגמרא דסוף יבמות וכו' ע"ש, ובסוף התשו' כתב על כן יש לסמוך מבלי שום ספק על עדות זה שהגיד הגוי שהאיש שהיה בה קולנימוס מת שהרי הזכיר את שמו ואת שם עירו וכו' ובטוח אנכי בכל בעלי הוראה שיבואו אחרי להסכים על שריות עיגונא דא מבלי שום פקפוק, ולא להחמיר כי הרבה חששו רבותינו ז"ל להקל, וכ"ש בנדון דידן שהוא פשוט בתכלית הפשיטות להתיר עכ"ל: שמעינן מדברי הרב הנז"ל דהיכא דלא שאל מתחילה על היהודי אם הוא חי או מת כל מה שיאמר אח"כ מסל"ת מקרי וכ"ש היכא דלא שאל על היהודי כלל כנדון דידן שלא שאל כי אם על מקומו הא ודאי כל המאורע שסיפרה אח"כ מסל"ת מקרייא, ועוד דבנדון דידן כבר התחילה לדבר היא מעצמה מבלי שום שאלה ואמרה שהיה רגיל לבוא אצלם מאיר, והעד הנז' הוא דאפסקה בדברים אחרים ואמ"ל מאיזה מקום את ואחר שהשיבה אותו חזרה לגמור דבריה על ענין מאיר הנז' ואמרה כאן ייזי לאענדנא מאיר וכו' וחזר העד הנז' והפסיקה בדברים מאיזה מקום הוא ואחר שהשיבה אותו מטבריה חזרה ג"כ לדבריה הראשונים לגמור מה שרצונה לדבר על מאיר הנז', מזה מורה באצבע שמתחלה ובראשונה רצונה לספר כל המאורע בלי שום שאלה רק שהפסיקה בדברים, א"כ מסל"ת תקרא בלתי שום ספק ואפי' אם תמצי לומר דע"י שאלת העד הנז' ששאל ממנה איה מקומו ספרה לו כל המאורע הנז' עכ"ז כיון שהיא התחילה לדבר מסיחה לפי תומה תקרי וכמ"ש רבינו הגדול הרי"ף ז"ל שכתב על המעשה של הפונדקית הנז' וז"ל שמעינן מהא דהיכא דמתחיל הגוי ומסיח לפי תומו אע"ג דהדרנא ומגלינא למלתא מיניה שפיר לא נפיק מתורת מסיח לפי תומו ומשיאין על פיו וכן כתב