וידבר דוד פו

ור"מ ז"ל דמפרשי הגמ' בהכי, אבל לדידיה הגמ' לא איירי בהכי אלא דוקא במאיס עלי וכמ"ש, ומעתה מ"ש הרב הנז' דהוקשה להרב י"א דאי קודם גירושין היאך פטור ממזונות לק"מ דהתם מיירי בבעינא ליה והכא מיירי במאיס עלי דקאמר עלה בגמ' דלית לה מזוני, וכיון שכן שנסתרה הוכחת הרב י"א מעתה קם דינא כמ"ש הרב ב"ש וח"מ דאם ילדה בתוך ימי מרדה שאינה מחוייבת להניק ואם מכירה מחוייבת להניק בשכר וכך אנו דנין דאפי' במורדת יש לה שכר הנקה, הנלע"ד כתבתי וצויי"מ וימ"ן אכי"ר: הצב"י וידבר דוד סימן יו"ד שאלה מעשה שהיה כך היה ביאודי אחד מתושבי עי"ק טברת"ו זה שמו מאיר אזערי נ"ע שהיה רגיל לילך ולמכור סחורה בכפר צפורי וסביבותיו וידוע הוא אצל הגוים שבכפרים הנז' ומזה זמן קרוב לעשרה שנים נתעלם מאיר הנז' ונאבד זכרו ולא נודע איו, ולע"ע איגלאי מלתא ע"י גויה מסיחה לפי תומה שמאיר הנז' נהרג סמוך לכפרים הנז' שהיה רגיל לילך אצלם, וזה נוסח הקב"ע שנתקבלה בפני ב"ד של שלשה, במותב תלתא כחדא הוינא אנן סהדי דח"ל כד אתא קדמנא הר' משה אלקים נר"ו ואחר האיום והגזים העיד עדות גמורה וז"ל כונא פיל פלאחין ונחנא קאעדין אנא ואבוי וקלת לינא וחדא מסלמא ליש מה בתיגו לענדנא תציגו כאן יזי לענדנא ואחד יאודי ושמו מאיר קולתלהא אנא כין בלאדכום קלת לינא פי אריינא קודם צפורי כאן יגי לענדנא ואחד ושמו מאיר כאן יביע בצ'עא סאלתהא אנא קולתלהא מנין הוא מן אנו בלאד מן חיפה או מן צפת או מן טבריא וקאלתלי מן טבריא מה כאן יג"י לענדנא גיר הוא ויום מן אל איים רוחנא נחטבו וציבנה מגארה פיל היש וציבנא אל יאודי מדבוח וערפנא באין הוא הדא מאיר באוואפיה בעדו ואל חראמייא כאנו וואקפין פי באב אל מגרא קלולנא אידא חכיתו האד שי נקתלוכים ותפרגנא ורוחנא וחלפתא באין האד שי צחיח וקלת באין האד שי צחיח וקאלתלי מן זמאן האד לחכאייא מן מדת תמן שנין או עשר שנין ע"כ דברי העד וחתמו ע"ז שלשה מהת"ח יצ"ו ועתה יורינו המורה לצדקה אם יש ממש בעדות הנז' להתיר אשת מאיר ה' מכבלי העיגון ושכמ"ה: תשובה כגון הא צריכא רבא נגר ובר נגר דיפרקינה ושמעתתא בעייא צילותא ואני עני קימ"ל בגואי דלא צילא דעתאי ובביתי אין לחם ואין שמלה אדם להבל דמה אך מה אעשה זאת חובתי ואעשנה כי כמה וכמה חששו רבנן לתקנת העגונות לתור להם מנוחה ויהיו דברי אלה להלכה ולא למעשה עד אשר יסכימו עמי רבנן דפקיע שמייהו הרבנים הגדולים מזקנים אתבונן ואל אכשל בדבר הלכה אל ה' אתחנן: הנה תחלת כל דבר יש להסתפק בדברי הגויה הנז' אי חשיבא מסיחה לפי תומה