וידבר דוד פה

עושה חייבת בהנקה, א"כ הנקה לאו תחת מזונות ונתחייבה להניק גם כאן (פי' במורדת) ותשו' הרשב"א ז"ל אלאחר גירושין ע"ש מש"ב, דברי הרב י"א הנז' נפלאו ממני ואינם הלכה למעשה שאינם תלוים זה בזה כי מורדת שאני וההיא דהר"ן באו' איני ניזונית שאני דהתם מיירי שיושבת תחת בעלה ומשמשתו ואינה מורדת כלל רק שאומרת אינה רוצה בתקנת חז"ל שתי' מזונותיה תחת מעשה ידיה ויכולה לומר כן דקי"ל כר"ה דיכולה לומר איני ניזונית וכו' בזה הוא דכתב הר"ן אעפ"י שאינה ניזונית מחוייבת בכל המלאכות והנקה בכלל אבל מורדת שאינה רוצה כלל בבעלה מי יאמר שמחויבת לעשות מלאכות ולהניק, וראיה לזה מדברי הרשב"א ז"ל גופיה דהא ס"ל כס' הר"ן ז"ל בזה כמ"ש המ"מ בשמו בפי"ב בה' אישות ואילו במורדת כתב דפטורה אפי' קודם הגרושין וכמו שהבינו בדב"ק מור"ם סי' ה' דכתב ואפילו מעוברת וכן הגיה הב"ח בשם ב"י לדעת הרשב"א והב"ש וח"מ, הרי לך דארבעה עמודי ההוראה מפרשים דברי הרשב"א אף קודם הגירושין, וכן הוא האמת דא"א לפרשו אחר הגירושין דהא ימי מרדה י"ב חו' שהם יותר מירחי לידה, א"כ מ"ש הרשב"א ז"ל אבל כשתלד היינו תוך יב"ח זמן השהיה קודם הגירושין, והרב יד אפרים עצמו מקשה כן ועכ"ז דוחק עצמו לפ' דברי הרשב"א שגרשה תוך יב"ח, והוא משיג גם על מור"ם ומיישבו בדוחק ודברי הב"ח לא זכר שם כלל, ולאו כל כמיניה להשיג על ד' עמןדי ההוראה ולפרש דברי הרשב"א פי' דחוק בשגם שהיד אפרים גופיה חזר בסוף דבריו וכתב דגם הרשב"א אינו חולק על הרי"ף והה"מ וס"ל דבמורדת פטור ממזונות, הרי הוא עצמו הפיל יסודו כי נר' מדבריו שם שכל דחקו לפ' דברי הרשב"א דמיירי אחר הגירושין הוא מיסוד הזה דקשה דאם קודם הגירושין א"כ איך כתב בפשיטות במורדת דפטור ממזונות הלא כתב הרב"י בשמו לקמן דחייב במזונות כי אין במורדת רק פחת כתובה, ואמטו"ל פי' דאיירי לאחר הגירושין, ומעתה בסו"ד דמסיק דהרשב"א כהרי"ף וכהר"מ ס"ל דבמורדת פטור ממזונות אף קודם גירושין ממילא גם הוא יודה דדברי הרשב"א כפשטן דמיירי קודם גירושין וכמ"ש מור"ם ז"ל והב"ח וב"ש וח"מ, ועוד צ"ע במ"ש הב"י בשם הרשב"א ז"ל וז"ל וכ"ז שאבדה מזונות במורדת זהו לדעת הר"מ והרי"ף ז"ל אבל מעיקר הגמ' אין נראה כן בשום מקום ואין במורדת אלא פחת כתובה לבד עכ"ל, וק' והלא איתא בש"ס פ' אעפ"י דס"ד להדיא וז"ל ובהנך תריסר ירחי שתא לית לה מזוני מבעל וצ"ע עכ"ל הרב אב"ד דק"ק אשכנזים יצ"ו: ר' אברהם צבי הלוי הי"ו ואני השבתי לו עי' מ"ש במפז"ל שכתבו דרש"י ז"ל מפרש הגמ' הנז' באו' מאיס עלי וכו' אבל בבעינא ליה ומצערנא ליה מפסדת כתובתה אחר הכרזה שבתות ולמה משהינן לה אגיטא ע"כ, א"כ זהו דעת הרשב"א ז"ל דמ"ש בגמ' משהינן ולית לה מזוני היינו באומרת מאיס עלי כמ"ש, אבל הרי"ף והר"מ ז"ל מפ' הגמ' אפי' בבעינא ליה וכו' וכן הביא הב"י ז"ל לעיל בסי' הנז' בשם הרשב"א גופיה דמ"ש בגמ' משהינן ולית לה מזוני במאיס עלי אבל בבעינא ליה אם ירצה יגרש אחר ארבע שבתות ולפיכך כתב בבעינא ליה וכו' משהינן ולית לה מזוני לדעת הרי"ף