וידבר דוד פד

בכתובות כמנהג א"י החדש המחודש הנהוג היום, והנה בהסכמת עיה"ק ירושת"ו מפורש יוצא בה שהנדוניא והמדודים לא נכנסו בכלל התקנה ונמשכו אחר תקנת טוליט"ו גם בזה, לא מלבד דכבר נמשכו אחריהן בתקנת ההשבון כמ"ש בספרי הפוס' גם בזה נמשכו אחריהן, וכך היא תקנת טוליט"ו הובאה בטור אה"ע סי' קי"ח, ומנהג עיה"ק חברון ח"ו כמנהג עיה"ק ירושלים ת"ו כמ"ש בספרי הפוס' ז"ל, והסכמת עיה"ק צפת"ו במחלוקת היא שנויה בין הפוס' כמ"ש בס' חוט המשולש יש מי שאו' שהנדוניא בכלל התקנה, ויש מי שאו' שאינה בכלל התקנה ע"כ: וכיון שכן אנן קי"ל כל ספק בתקנה נעמידנו על ד"ת וכמ"ש מר"ן הש"ע אה"ע סי' קי"ח ס"ו ובתשו' וכ"ש אם היא תפוסה שאין להוציא מידה וא"כ כיון שאנחנו נגררים אחריהם כוותייהו עבדינן, ותא חזי מ"ש הרא"ש ז"ל כלל ע"ט דהגם שלא נתפשט המנהג כ"א בעיירות הסמוכות אמרינן דגם באותה העיר נתפשט הגם שהוא נגד דינא דש"ס והביאו הריב"א ומר"ן ז"ל סי' ס"ו וכ"ש אם מנהג הסביבות כדינא דש"ס לית דין ולית דין דגם כאותה העיר הכי דיינינן, והגם שהפוס' ז"ל חילקו כמה חי' בדברי הרא"ש ז"ל ע"י פה"א ח"ב פי"ו מה' מכירה, מ"מ לדידן לא נ"מ מידי כיון שמנהגנו מוסכם לדינא דש"ס, ועוד כיון דמנהג זה אינו ידוע לבני העיר ואפי' לזקנים הוי ראיה גמורה דלא הוקבע מנהג זה, וכמ"ש הרא"ם ח"א ס"י מהריק"ש בתשו' סי' ו' וס"א, חק"ל אה"ע סי' מ"ה משאת משה אה"ע סי' כ"ז וביאר בפי' דאם עיר אחת כתובים הסכמותיהם בפנקס וזו אינה כתובה הוי ראיה דלא הוקבעה ע"ש, והגם שהרב מהרש"ך ז"ל נשאל והשיב שחולקין ולא נודע לנו אם מתורת מנהג קאמר בלי שום תקנה או חזרו ותקנו כך עכ"ז אין ראוי לקבוע המנהג אפי' עפ"י שני עדים וכמ"ש הרב משפטי שמואל סי' י"ג ומ"ג שהוא מנהג דלא שכיח דלא מקרי מנהג וכמ"ש מור"ם ז"ל ועוד שהוא מנהג המבטל ההלכה דבעי' שיהיה מנהג ותיקין או זט"ז וכיון דלא ידעינן מזה אפי' דיין א' דן לקיים המנהג ודיין אחר דן אחריו כמותו וכו' כל מנהג דלא ידעי ליה כל בני מתא לא שמיה מנהג וכמו שמפו' כ"ז בס' מטה אשר ז"ל ד"כ וכ"א משם כמה פוסקים ראשונים ואחרונים ע"ש ולאפס הפנאי לא באתי בארוכה וצ"י י"מ וימ"ן אכי"ר: הצבי וידבר דוד סלי"ט סימן י"ג תשובה על מה ששאל ממני הרה"ג אב"ד דק"ק אשכנזים הי"ו וז"ל בפת"ת א"ה סי' ע"ז ס"ק ד' הביא משם הגהת יד אפרים דלשיטת הר"ן ז"ל שהובא בב"ש לקמן סי' פ' ס"ק כ"א דגם באו' איני ניזונית ואיני