וידבר דוד פג

וכו' וכתב עליו דמה דמשמע מדברי הטי"ג כאן דאם נקרא בשם העריסה כך יש לכתוב דמתקרי כיון שחותם עצמו כן אף דכו"ע ולס"ת אין קורין אותו בשם זה, הנה הגאון הזה עצמו בכללים שלו ס"כ ס"ק ט"ז מסתפק בזה כיון שבקריאה נשתקע: ואמנם בדברי הט"ז מאי דפשיט"ל דעל החתימה לא שייך לשון קריאה צ"ע הלא כל התורה שבכתב נקראת מקרא ויש אם למקרא וכו' ואמאי לא יוצדק לשון דמתקרי על חתימתו: לכן נראה דהט"ז לא קאמר אלא שאין צורך לכתוב דמתקרי לפי דבש"ס מצינו ההיא דהוו קרו לה מרים וכו' משמע שלא הצריכו תקנה זו אלא משום דהוו קרו לה אבל אם כתבו אינו מפסיד, ויתפרש דמתקרי מתוך הכתב, ומקרא מלא כתיב ויהי כקרוא המלך את הספר: ונהי דאלו לא נקרא כן בשם העריסה כלל לא החליט, מ"מ בנקרא עכ"פ בשם עריסתו כך משמע מדברי הגאון הנ"ל לכתוב דמתקרי ולא ליתן שני גטין ולא ליחוש למאי דלא משמע בכללים שלו ובפרט וכו' ע"כ יכתוב שמואל דמתקרי שמואל הירץ עכ"ל: אתאן לנדנ"ד שנקרא ג"כ שמו מהעריסה נעים חיים ועדיין חותם שמו כך, הגם דבעלייתו לתורה ובפי כל אינו נקרא רק נעים אפי"ה צריך לכתוב נעים דמתקרי נעים חיים כהסכמת הגאונים הנז"ל וצ"י י"מ וימ"ן אכי"ר: סימן י"ב מעשה שהיה כך היה שח"ר פ' נשוי עם פ' בת פ' ונלב"ע וחליש והשאיר אחריו ברכה יורש נחלתו בן קטן שיש לו מן האשה הנז', והעזבון שנשאר אחריו הוא נדונית אשתו הנז' שעדיין היא כמות שהיא וגם המדודים שהוציא לה אביה עדיין הם בידו ועוד כמה מטלטלין שלו: והנה בעתה באו לפנינו קרובי היתום הנז' לתבוע זכיות היתום הנז' באו' שכפי התקנה הנהוגה פה עי"ק טבריה ת"ו שאם לא השאיר אחריו שיעור שני כתובות חולקין, וכפי"ז מגיע ליתום הנז' חצי כל העזבון והמדודים הנז' והנדוניא הנז' שהם בעין וכן העיד הרה"ג כמהרא"ך נר"ו ע"ג שהרה"ג כמהרש"ך ז"ל נשאל ע"ז והשיב שגם הנדוניא בכלל החלוקה, ואבי הבת הנז' משיב שמעולם לא יש מנהג זה בעי"ק טבת"ו שהרי שום אחד מבני העיר אינו יודע מנהג לא זקנים וכו' ואם מוה"ר כמהרש"ך ז"ל עד בדבר הא קי"ל שאין מוציאין ממון ע"פ עד אחד וכ"ש עפ"י עד מפי עד עכ"ד: ואנן בדידן אחר המשא ומתן מפשט פשיט"ל שאין להיתום הנז' שום זכות לא בנדוניא ולא במדודים ולא במט' הנז' מכמה טעמי תריצי חדא שכל רבני עי"ק טבריה ת"ו יצ"ו עדים בדבר שאין לנו שום תקנה והסכמה בעי"ק זאת חמד זו טבריה ת"ו פ"א אנחנו נגררים אחר סביבותינו או אחר מנהגי עיה"ק ירושלים ת"ו או אחר מנהגי עיה"ק צפת"ו שיש להם תקנות והסכמות, וכן אנחנו כותבים