וידבר דוד עו

מקומות שני פעמים תיבת כאן: ה שלא כתבו בכל מקום שאת עומדת כמנהג א"י נראה דגם זה אינו מעכב כפשט דברי מר"ן ז"ל סי' קכ"ח דאם אינה עומדת במקום חתימת הגט אין כותבין מקומה כלל וכן מוכח מדברי הרב ג"פ שם סקי"ד והרב ג"מ בילה ז"ל סי' נ"ח וכן הובא בספר הוב"ד בשם עקיבא בגט שהובא מדופניצא שלא היה כתוב בו במקום שאת עומדת והכשירוהו: ו וע"מ שהוציאו חוץ לשיטה רובה של מ"ם סתומה של והרי את מותרת לכל אדם עיין למר"ן ז"ל סי' קכ"ה סעי' י"ד וסי' קנ"ד סעי' מ"ט שכתב נוהגין שלא יהיו האותיות עוברות מימין ומשמאל וכתב מור"ם דאפי' אות א' שיצאה לחוץ י"א דפסול והבה"ט כתב משם הב"ח דאפי' רוב האות אם לא בשעת הדחק ובמקום עיגון יש להקל ח"מ ב"ש: אמנם ראיתי להרב ב"ש ס"ק כ"א שכתב ובטופס מכשיר הרשב"ץ וכ"כ הרב ג"פ סי' הנז' ס"ק נ"ח ונ"ט דבטופס יש להקל והרב פ"ת סי' קכ"ו ס"ק מ"ד משם עבודת הגרשוני כתב דתיבת אדם אינה מן התורף ולפי"ז כיון שאינה מן התורף ואינה כ"א רוב האות וגם שבא ממקום רחוק פשוט הוא דמותר לינתן: ז וע"מ שחתם בגט העד אברהם ששמו כשם אבי האשה המתגרשת עיין להרב חיים שאל ז"ל סי' ט"ל שכתב שנהגו לשלש ומיהו כתבו רבני האחרונים ה"ה הרב אזן אהרן בגט י"ט שבא מארם צובא לעיה"ק ירושת"ו כה"ג ולא שלשו והכשירוהו, וכ"כ ג"כ הרב חיים ושלום ז"ל ח"ב סי' ס"א דבדיעבד אינו מעכב: ח ועל מה שחתמו שני עדים על הגט ועל ההרשאה הפך מנהגנו, והנה מנהגנו נתייסד עפ"י מ"ש מור"ם בד"מ סי' קמ"א אות ט"ו וז"ל פעם אחת עשה מהרי"ק מעשה בעדים שחתמו הגט חתמו על ההרשאה והצריך לכתוב גט אחר ועדים אחרים על ההרשאה כי לא רצה לשנות לשון ההרשאה, ובש"ע סי' קמ"א סעי' כ"ד כתב שלא יהיו עדי הגט קרובים לעדי ההרשאה אלמא ס"ל דארבעה עדים צריך, ואולם ממ"ש מר"ן ז"ל בסדר הגט סעי' ל' מוכח דהן הן עדי הגט הן הן עדי הרשאה, והרב בתי כהונה כתב דבכמה מקומות נוהגין לחתום עדי הגט בהרשאה, ובס' ג"מ הביא דבריו הרב פ"ת בסדר גט שני סק"ב כתב ע"ד הרב ד"מ הנז' נראה הטעם כיון שבנוסח ההרשאה כתוב ועדיו פ' ופ' אם יהיו הם עצמם צריך לשנות הנוסח ומיהו בדיעבד אין להקפיד ומזה יצא לנו סמך על מ"ש לעיל בתיבת בו יתירה שפסל מהרי"ל כמש"ל והיינו טעמא שלא רצה לשנות ממנהג הרא' כמש"ל, באופן בנד"ד שבא הגט ממקום רחוק אין להקפיד: ט וע"מ שלא נתקיימה חתימת הדיין השני כ"א ע"פ עד אחד אח"כ מצאנו חבר לעד הרא' ונתקיימה חתימתו ואעפ"כ יש לנו מקום עיון כמ"ש מור"ם ז"ל סי' קמ"ב סעי' א' אם קיום ההרשאה מהני לקיום הגט וגם לא חתמו על קיום ההרשאה כ"א שני דיינים וכתבו וחתמנו ת"מ תלת, הנה מור"ם ז"ל כתב וז"ל יש אומרים שאם יש לשליח הרשאה וכתוב בה מי הם עדי הגט דזה מקרי נתקיים בחותמיו וא"כ אין השליח צ"ל ב"נ וב"נ דיש חולקים ואומרים דהרשאה לא מקרי קיום ע"כ וסברא רא' היא סברת הרשב"א סי' תקס"א ומרדכי ריש המקבל ושניה היא סברת הריב"ש סי' שי"ח והרב ויאמר יצחק ז"ל בסי' קל"ז וקל"ח כתב וז"ל ולפי הכלל