וידבר דוד עה

לכתוב בבי"ת לכתחילה כמנהגינו: ואולם עין רואה להרב ג"פ שם ס"ק י"ו שכתב דמנהג עיה"ק ירושת"ו אין כותבין בבי"ת לא במספר ימי החדש ולא במספר השנים וכתב ונ"ל דאין קפידא בדבר דהכל משמעות אחד בין יכתוב בבי"ת או בלא בי"ת והבאה"ט ז"ל כתב על מ"ש מור"ם כשר משמע אפילו לא נתן ולא שעת הדחק כשר, הרי נפשט הס' הא' דאין להקפיד כנז': ב וע"מ שכתבו כסליו מלא הפך מר"ן ומור"ם סי' קכ"ו סעי' כ"ד, וכתב הרב לח"ש בס' תירוכין סי' א' דקמ"ד ע"ג שאם נכתב מלא ביו"ד יש פוסלין ויש מכשירין עכ"ל, ולפי"ז היה נראה שאין ליתנו לכתחלה אפי' שבא ממקום רחוק כיון שיש פוסלין: אמנם ראה ראינו מ"ש הרב ג"פ סי' הנז' ס"ק ע"ב משם מהריב"ל ז"ל וז"ל מעשה בא לפני מהריב"ל ז"ל בח"ג סי' ס"ח על גט אחד שבא מבבל שכתוב בו כסליו מלא והשיב וז"ל ועל מה שנכתב כסליו ביו"ד ודאי דלכתחילה היה מן הדין לכתוב כסלו בלא יו"ד כמ"ש בתרה"ד אבל בנד"ד אין לחוש לזה כלל שכבר כתב הרב שרבים היו נמנעים מלכתוב גט בחדש כסליו משום דהיה מספק"ל אי כתבינן כסליו ביו"ד או בלא יו"ד עכ"ל, וכ"כ הרב כנה"ג ז"ל סי' הנ"ז אות ל"ד דכשר ולכתחילה יהבינן לה אם המגרש הרחיק נדוד ובסדר הגט למהר"י מינ"ץ ז"ל סי' צ"ד כתב דאפי' לא הרחיק נדוד יהבינן לה עכ"ל, וכן הובא בספר המכתב, וכ"כ הרב ב"ש שם סקי"ז שאם נכתב מלא כשר כמו שמונה והרב ג"פ שם סיים דאם נכתב מלא אין להקפיד וכ"כ הרב יד אהרן ז"ל סי' הנז' הגהב"י אות מ"ח וכ"כ הפר"ח וכן העלה הרב ג"מ בילה ז"ל סי' כ"ח דס"ח דכשר וא"כ בנד"ד שהבעל הרחיק נדוד כ"ע מודו דכשר: ג וע"מ שהוסיפו תיבת בו הנה מור"ם ז"ל סי' קכ"ו סעיף כ"ז כתב וה"ה אם כתב שאנו מונין ביו"ו כשר והרב ב"ש ז"ל הגיה בדברי מור"ם וז"ל שאנו מנין בו כצ"ל וכן הוא בד"מ ומ"ש בנוסחא שלנו בוי"ו הוא ט"ס עכ"ל, וכתב הרב ג"פ שם ס"ק ע"ו משם הרב נ"צ נראה לפי"ז שבא להוציא דעת הרב מהרש"ל ז"ל שכתב מהרי"ל היה פוסל בכתב בו ולא כתב כאן לכן כתב הרב הגהה אם המנהג לכתוב תיבת בו כשר עכ"ל, א"כ נראה מדברי הרב נח"צ הנז' דלא פסל מהרי"ל כ"א כתובה תיבת בו לבד אבל אם כתובים שניהם בו כאן כשר וכן הוא בטור ומר"ן ז"ל סימן קכ"ח ואולם עין רואה מ"ש מהר"י מינץ ז"ל שכתב דאפי' כתובים שניהם בו כאן פסל מהרי"ל, וכן ראינו מפורש בספר מהרי"ל דמשום תיבת בו יתירה פסל אמנם ראה ראינו מ"ש הרב ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ב' שכתב ע"ד מר"ן ז"ל למנין שאנו מנין בו כאן משמע דגירסא הנכונה היא שיכתוב תיבת בו ותיבת כאן וזה דלא כסדר גט דהר"י מינץ וכו' איברא דמנהג עיק"ו ירושת"ו לכתוב שאנו מנין כאן ולא תיבת בו אמנם אם כתב גם תיבת בו איני יודע מה טעם יש לפסלו ונלע"ד דכשר אפילו לכתחילה דהרי כתב הטור בסי' קכ"ו בטופס הגט תיבת בו גם מדברי מר"ן כאן נראה דהנוסחא שלו היא לכתוב תיבת בו ותיבת כאן עכ"ל, וכיון שכן נראה דלא פסל מהרי"ל כ"א הגט שנכתב בעירו שאינו רוצה לשנות ממנהג הקדמונים כמו שנראה מדבריו שם משא"כ הבא ממק"א אפי' הרב מהריב"ל ז"ל אזיל ומודה דכשר: ד שכתבו שני פעמים תיבת כאן אין חשש בזה כמ"ש הרב לח"ש דיש