וידבר דוד עג

שמואל פסול והגם דפסק בסעיף ט' דאם לא כתב שם אבי האיש והאשה בגט כשר ועכ"ז פסק בסעיף יו"ד דאם שינה פסול הרי לך בהדיא דפסק מר"ן ז"ל דלא כהרב בעהע"ט ז"ל: וכ"ת דהיינו דוקא בדבר שצריך לכותבו לכתחילה כגון האבות כמ"ש מר"ן דאם לא כתבה כשר דמשמע בדיעבד הא לכתחילה צריך לכותבה בזה הוא דקאמר דאם שינה בהם פסול אבל בדבר שאין צריך לכותבו כלל כגון הכנויים אם שינה בהם כשר, הא ודאי דגם זה אינו אלא דמר"ן ז"ל סובר דגם בכינויים שאין צריך לכותבם אם כתבם ושינה בהם פסול והוא ממה שפסק מר"ן בסעיף ט"ו בשם דנערות כגון יצחק חקין וכו' אין צריך לכותבו כלל וכתב הרב ג"פ דפשט דברי מר"ן הוא דאיכא דקרי ליה יצחק וכו' ואף דרובא קרו ליה חקון כיון שהדבר ידוע דשמו המובהק יצחק אין צריך לכתוב חוקן כלל וכתב מור"ם כל קיצור שם שהוא שם במקום אחר כגון אלחנן חנן כותבים הרי מוכח מדברי מור"ם והרב ג"פ דקיצור שם יצחק שהוא חקין אינו שם בפני עצמו בשום מקום אלא כינוי לשם יצחק ועכ"ז כתב הרב ג"פ בס"ק ע"ב דאם כתב יצחק חקון ולא כתב דמתקרי או המכונה כיון דאינו נקרא בשני שמות ביחד אלא איכא דקרו ליה יצחק ואיכא דקרו ליה חקון יש מי שאומר שהוא פסול וכמ"ש מר"ן לעיל סעי"ף י"ד: ולא מבעיא בכינוי שהוא כינוי לשם העצם כגון יצחק חקין דאם לא כתב דמתקרי פסול כמ"ש אלא אפילו כינוי שאינו לשם העצם כגון יהודה ליאון כמ"ש הרב ג"פ בס"ק כ"ד עכ"ז כתב בס"ק ע"ט אם כתב יהודה ליאון או יהודה ליב ולא כתב דמתקרי ולא המכונה יש מי שאומר שהוא פסול וכמ"ש מר"ן לעיל סעי' י"ד נמצא כפי"ז דמר"ן פוסל השינוי אפי' בכנויים דאין צריך לכותבם כלל, וכ"ת הני מילי בכינוי המתגרשים עצמם אבל בכינוי דאבותיהם אפי' שינה בהם כשר וכ"ש אם שינה בשם אבי האשה ובכינויי דקיל טפי איכא למימר דכשר ועוד דהגט בא ממקום רחוק וראוי לחוש לעגון להקל: הא נמי ליתא אלא דבכל שינוי בין בשמות האבות ובין בכינויים ואפי' בכינוי אבי האשה הגט פסול וכן מוכח מדברי מר"ן בתשובות ה' גטין סי' ט' דאין חילוק בין בשם אבי האיש לשם אבי האשה דמאי שנא ובכולהו אם שינה פסול וכו' עש"ב, ובסוף דבריו כתוב דגם לס' ר"ת דסובר דדבר שאין צריך לכותבו אם כתבו ושינה בו כשר והוא ס' בעהע"ט היינו דוקא כגון מקום הלידה דליכא חששא שיתחלף באחר וכו' אבל בשינוי אביו אפי' אין צריך לכותבו אם כתבו בשינוי פסול אפי' לס' ר"ת נקטינן מדברי מר"ן ז"ל דאין חילוק בין אבי האיש לאבי האשה דבכולהו אם שינה אליבא דכ"ע פסול וכתב מר"ן ז"ל דדבר זה מפורש יוצא בדברי הרא"ש פרק הזורק ע"ש: ועל כינוי האבות עין רואה להרב מכתב מאליהו סי' למ"ד שכתב והיכא דשינה בכינוי אבי האיש או בכינוי אבי האשה נראה מדברי מהרא"ם ח"א סי' ס"ו דפסול עש"ב. עוד הביא תשובת מהרח"ש ז"ל שהיא בסי' ג' ע"ע אשה אחת עגונה מכמה שנים יכתבו בכינוי שם אביה במקום טרנטו טרנטה בה"א כתב מהרח"ש ז"ל ע"ז אני איני מספיק אצלי שום צד להתיר ואיני עושה מעשה להתירה לינשא והוכיח כן מדברי מהרא"ם ז"ל ומדברי הרא"ש ז"ל ואפילו בדבר שאין צריך לכותבו ואיכא עגון