וידבר דוד עא

על הראשונה מה שכתב על השניה אלא ודאי שלא היתה בנוסחתו וגם בש"ע לא הזכירה והרב מוהרנ"ח ז"ל בח"א סי' י"א וסי' ק"ט כתב דנראה עדיף שלא לכותבו והגם שכתב הרב כמהר"ם ז"ל אבל עכשיו פה עיה"ק ירושלם תובב"א נוהגין לכותבו מ"מ אנן בדידן נהגו קדמונינו שלא לכתבו ככל הני רבוותא. שכתבו דעדיף טפי שלא לכתבו גם בנוסח רבינו הרמב"ם ז"ל לא נמצא כתוב תיבת אנתתי קמא: ח העומד היום במתא ואין כותבין העומד היום כאן שאין כותבין תיבת כאן לא בעמידתו ולא בעמידתה וכן הוא מנהג עיה"ק ירושלם תובב"א ועיין מ"ש הרב לח"ש ז"ל גבי העומד: ט דיתיהוייין דיתיצבייין בחמשה יודי"ן כמ"ש מר"ן: יו"ד בנפשיכי בשני יודי"ן כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ו: י"א לא נהגו לכתוב שום כנוי לא כהן ולא לוי רק פב"פ כמ"ש מר"ן סי' קכ"ט סי"ט: י"ב פיטורין בשני יודי"ן כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ו סעיף י"ב וציי"מ וימ"ן אמן: הצב"י וידבר דוד ס"ט סימן ט' הגט שבא מדיאר באכיר ויש בו שנויים ממה שאנחנו נוהגים לכתוב בכאן שהוא מקום הנתינה, א' כתבו שנים עשר חסר ב' ולא כתבו בשנים, ב' כתבו העומד היום כאן תיבת נוספת, ג' כתבו בת נח בכור ולא כתבו דמתקרי בכור כמנהגנו, ד' לא כתבו בכל מקום שאת עומדת כמנהגנו וכתבו בוכל שום ולאתריכי, ה' בחתימת העד הא' כתב יוסף ן' עבדללה בתיבה א' ובחסרון א' ולא כתבו עבד אללאה שיותר יהיו נראות ב' תיבות מתיבה אחת, ו' הגליון שמן הצדדין אין בו אלא כל שהוא: תשובה א' ע"ע שלא כתבו בשנים בבי"ת כמנהגנו עיין להרב ג"פ סי' קכ"ו ס"ק י"ו דאין קפידא בדבר דהכל משמעות א' וכ"כ הרב ג"מ בסק"מ: ב' ועל מה שהוסיפו תיבת כאן אין קפידא כמ"ש הרב בתי כהונה בדף פ' ע"ב ע"ש. ג' וע"מ שלא כתבו בכל מקום שאת עומדת וכתבו לבסוף אתריכי עיין להרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ח דמעשה חזה בעיה"ק ירושת"ו והכשירוהו וכ"כ הרב חיד"א ז"ל בס' שיורי ברכה סי' קכ"ט אות י"ג במעשה שהיה בשליח הולכה כנד"ד ממש והכשירו הרב מהר"י זיין ז"ל הלכה למעשה והסכימו עמו שני רבנים ע"ש: ד' בחתימת העד שכתב יוסף בן עבדללה בתיבה אחת הגם דמנהג לכותבה בשתי תיבות נראות יותר מתיבה אחת וכמ"ש הרב חיד"א ז"ל בח"ש דמ"ה ע"ב משם מהרחב"ד אבואלעפייא ז"ל שכן עשה מעשה וכתב עבד אללה שתי תיבות ע"ש מ"מ עיין להרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ד דאם כתב אותו תיבה א' לגמרי יש להכשיר ומה שחסר אות א' אין לפסול כיון שהוא בשם אביו והוא שעת הדחק ומקום עיגון כמ"ש מור"ם בסי' ק"ל סי"א ע"ש ומ"ג דשמא כך מנהגם לחתום וכ"כ הרב תורת