וידבר דוד סו

וחולקת בשאר כך נמ"ך במעב"ד בש' התרכ"ז וחתימי עליה הרב עליון ז"ל והרב כמהר"י הלוי ז"ל והרב הח"ס נ"י ע"כ ההעתק מפנקס הכו' של צפת"ו וזמן ההעתקה בש"א לאדר התרמ"ד ליצירה והשו"ב יקים: סימן ו זהו העדות שהעיד לנו הרה"ג כמהר"א כלפון נ"ו ששמע מפי מהרש"ך ז"ל וז"ל העד העיד בנו האיש אדוני הארץ חיים ומלך הי"ו כי קבלה בידו למעשה ובדידיה הוה עובדא ששאל לקדושים אשר בארץ עה"ק צפת"ו בימים ההם וגם שאל להרה"ג רב חנ"א ז"ל וכל הנביאים כולם נתנבאו בסגנון אחד שגם הם קבלו מרבותיהם שאם אחר שחלק היורש עם האלמנה לפי תקנת רבני צפת"ו כשלא יש שיעור ב' כתובות שחולקת האלמנה עם היורש מת היורש תחזור האלמנה לגבות עד כדי כתובתה עספ"א מנכסי היורש ואם יש מותר יטלוהו יורשיו דוקא דכל כחייהו דרבנן מתקני הוא דלזרעה מרחמא ועקרי רבנן לכתובה מינה כדי שלא ישאר זרעה נקי מנכסיו ודיינו בזה אבל שאר יורשים אחרים דלאו זרעה ודאי דלא תקנו הראשונים אדעתא דהכי ויחזור הדין לסיני ועפ"י השמועה הלזו דן את הדין והשיב תשובה נצחת לרבני צפת ששאלו ממנו ממהרש"ך הנז' אי תקנה זאת שתקנו שתחלוק עם יורשי הבעל כשאין שם שיעור ב' כתובות הוא עם בניו שממנה דוקא או אפי' עם בניו שמאשה אחרת ומכאן פשיט"ל במכ"ש דהכא אמרו הגם שכבר זכה היורש ומת אח"כ שלא יטלו יורשים מאחרת ותחזור הכתובה לאיתנה ומכ"ש למאי דלא הוה ופשוט והגם שבס' חוט המשולש יש פסק וצדדו בזה הקבלה עיקר וכ"ש שראינו נוסח התקנה ואדרבא הרואה יראה שפשטן של דברים מורה ובא דדוקא לזרעו שממנה ולא יהיה אלא ספק בתקנה וכו' וכנ"ז שאלו אם תרצה האלמנה להיות יושבת תחת כבוד בעלה ואם שתבזבז הכל אי נימא שמכריחין אותה לחלוק כפי התקנה והשיב דפשיטא דאין מכריחין אותה ואם תבזבז מה בכך הלא באו מתקני התקנה לעקור ד"ת כזה זולת שיתנו לה המחצית חלף כתובתה דוקא גם בענין נדונייתה נשאל והשיב הכל חולקין אפילו ידוע לה מנדונייתה ובענין חצי השבון כשמתה האשה בלי זרע של קיימא קבלתי שהמנהג פעה"ק טבת"ו וצפת"ו שיחלוק הבעל עם יורשי האשה מחצה למחצה המצוי ברשותו מנכסי צ"ב מנדונייתה דוקא אחרי ניכוי ההוצאות אבל נ"מ כולם לבעל ואין ליורשיה כלום דטעמא דנדונייתה משום שורו וכו' אבל נ"מ אין ליורשיה כלום ע"כ: סימן ז' להיות שבאה האשה אל' משה אמוזג ז"ל לתבוע כתובתה מבניה ואמרה שאבד שטר כתובתה ותובעת כתובה או מזונות והיורשים טוענים הביאי שטר כתובתיך וטולי מאי דאית ליכי: