וידבר דוד סד

בתוך התשו' וז"ל ומה שטוענת חמות הר' ישראל שנכ"מ של בתה נתנתן לבניה שיש לה מבעל הראשון וכו' הנראה מהשאלה מהחמות הר' ישראל שאחרי שכנסה הבעל לאשתו ובעודה תחתיו נתנה במתנה לבנה הנז' ובזה ודאי אין מתנתה מתנה כל שהם נכסים ידועים לבעל וכמ"ש במשנה הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה א"כ למה כתב דין ודברים שאם מכרה ונתנה קיים וכו' ומוקי לה בגמרא בכותב לה ועודה ארוסה דנחלה הבאה לו ממקום אחר יכול להתנות עליה, אבל בנשואה לא מהני ואם מכרה ונתנה מכירתה ונתינתה בטלה מפני שהוא לשון גרוע וכ"ש אם לא כתב לה כלום ובפ' האשה שנפלו משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות וכו' ובאושא התקינו האשה שמכרה בנ"מ בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות והביאו כ"ז לפסק ההלכה הרמב"ם פכ"ב מה' אישות והריב"ה בא"ה סי' צ' ואין חילוק בין מכר למתנה כדמוכח שם בגמ' וגם אין חילוק בין קרקע למטלטלים וכו' הרי מפורש יוצא שאם נתנה אותם נ"מ אחר שנשאת אין בנתינתה כלום ובודאי הבעל יורש אותה עכ"ל, וכן פסק מר"ן בא"ה סי' צ' ס"ט ע"ש, א"כ בנדון דידן נמי שנתנה מנ"מ שלה הידועים לבעל אין במתנתה כלום ושמא תאמר יש מקום לבע"ד לחלוק ולומר דשאני היכא שהבעל שמע ושתק וכנ"ד שהבעל היה מצוי בשעת הצוואה ושתק והויא כהודאה לזה יש להשיב דעי' להרב משפט צדק סי' י"ח דמסיק שם וכתב דלא מהני מתנת האשה אפילו היה שם הבעל ושתק ע"ש, וכ"כ מהריק"ש סי"ץ סי"ג וז"ל אפי' שותק בעת שנתנה ומכרה אין השתיקה ריצוי כי אומר בלבו להוציאה מיד הלוקח או לנכותם מכתובתה עכ"ל: הרי מפורש יוצא מן האמור דאין מתנת האשה כלום בין אם נתנה בחייה בין שלוותה בשעת מיתה בין במקרקעי בין במטלטלי ואפי' שמע הבעל ושתק אין במתנתה כלום אלא הכל זכה בו הבעל מד"ת כי הוא היורש וגם מהמנהג כאמור ומדובר לעיל והוא המוחזק ואין מוציאין מידו וידו על העליונה, וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר. הלכ"ד החותמים פעה"ק טבריא ת"ו בח' אלול הרחמים משנת התרמ"ג לפ"ק בס' כי קרוב אליך הדבר מאד ברב עז ושלום: ע"ה ב"ה דוד א"א יעקב ואעקנין ס"ט הצעיר יעקב הכהן סקלי ס"ט הצעיר אברהם צבאח ס"ט סימן ה' וז"ל העתק התקנות הנהוגות בעה"ק צפת"ו הועתקו מן הפנקס הכתוב בכת"י הרב ר' מנשה סתהון וז"ן או"ב תב"ת: א תקון גביית כתובת האלמנה כשאין בעזבון יותר משני כתובות בעה"ק צפת"ו שאין