וידבר דוד סא

הרב הנז' ז"ל, והרב המבי"ט ז"ל בח"א סי' נ"ט כתב לחלק בין המתנות לנכסי מלוג שנ"מ כולם לבעל מאחר שהוא היה אוכל פירות בחייה והוא מוחזק משא"כ במתנות ע"ש בדב"ק, והרב נחפה בכסף ח"ב א"ה סי' כ' כתב שנשאל על נ"מ אם הבעל יורש הכל או דין חלוקה יש בהן כנצ"ב וגם נשאל לענין המתנות כנז' והשיב דבנ"מ כבר נחלקו הראשונים בזה מוהרנ"ח ומוהרשד"ם ורובא דרובא תפסו עיקר כסברת מהרשד"ם דהכל לבעל ובענין המתנות הביא מה"ר אד"ק ח"א אה"ע סי' ג"ל ושם כתב כי מנהג עי"ק ירושת"ו הוא כמנהג דמשק ואפי' שכתב המבי"ט בח"א סי' כ"ט דמנהג דמשק לחלוק המתנות וכו' מ"מ כיון שאין אתנו יודע בטוב איך נהגו פה עי"ק בענין המתנות אין בנו כח להוציא מהבעל שהוא יורש מן הדין ואסף וקבץ פ' הפוסקים והביא גם תשו' מהרי"ו הנז"ל והקשה עליו וסו"ד העלה לענין דינא פה עי"ק ירושת"ו לזכות לבעל בכל המתנות כס' מהרשד"ם ודעמיה והגם שראינו להרב נחפה בכסף ז"ל שהביא עדות ממורנו הרב מהר"א יצחקי ז"ל שנהגו לפשר בענין המתנות מ"מ כתב דלענין נ"מ אין ראיה מזה כלל אלא הכל לבעל וכן מצא להרדב"ז ז"ל שנשאל על מנהג דמשק והשיב שמעתי שמנהג דמשק וכו' ובמה הם חולקים ממה שנשאר מנצ"ב שלה אבל נ"מ הכל יורש הבעל ונתן טעם דמאי שנא דנ"מ הם לבעל משום מלתא דלא שכיחא לא תקינו רבנן כ"א בנצ"ב דשכיחי תקון רבנן וכתב הרב נחפה בכסף ז"ל וז"ל כיון שמנהג פה עיה"ק כמנהג דמשק כנז' הבעל יורש הכל בנ"מ וכמ"ש הרדב"ז ז"ל גם הביא הרב הנז' ז"ל משם כמה פוסקים דמה שנחלקו הפוס' ז"ל בנ"מ הוא למקום שנוהגים כתקנת טוליטו' ממש דאיכא מאן דס"ל חולקים לא כן במנהג דמשק כ"ע יודו דהוי הכל לבעל וא"כ פה עי"ק ירושת"ו שהוא כמנהג דמשק לפי דברי הר' אדמח ק' ז"ל קם דינא דזכה הבעל בכל נכסי מלוג ואין ליורשי האשה חלק בהם כלל עכ"ל, והרב נאמן שמואל סי' נ"ח כתב בנ"מ הבעל יורש אותם ול"מ נכסי מלוג שנפלו לה אחר שנשאת דכ"ע מודו אלא אפי' נ"מ שנפלו לה קודם שנשאת והכניסתם לבעל שכתב מהרנ"ח דאיתנהו בחזרה כבר דחה סברה זאת מהרשד"ם וכ"כ בא"ה סי' צ"ח וק"ן וכ"כ מוהר"ש אלקלעי ז"ל סי' כ"ז ואפי' מוהרנ"ח ז"ל לא גמר אומר לחלוק בנ"מ שהכניסה, אלא מפני שנסמך על בני רומנייא אבל מקום דליכא מנהג פשוט לא קאמר אלא מודה דהכל לבעל ע"כ, והרב תורת חסד סי' צ"ז כתב אמנם כפי מה שהעלו רבני עירנו נראה דדין נ"מ אינו כדין נצ"ב אלא נכ"מ כולם לבעל וכ"ן מדברי חתימת הרב מוהרשד"מ ע"פ מהרנ"ח ז"ל וכן מפורש יוצא בתשובותיו סי' צ"ח וק"ן ודומה לי שכן המנהג פשוט בעירינו סלניקי מעשים בכל יום עכ"ל, והר' יד אהרן באה"ע הגהת הטור סי' קי"ח אות כ"ב שם העלה דנ"מ כולם לבעל ושזו היא תקנת דמשק וז"ל בארוכה ואנכי מצאתי בתוך כתבי הק' למהר"ש וונאל ז"ל שהביא לשון התקנה וז"ל הנה מוסכם בידינו מרבותינו הקדושים ז"ל אשר בארץ המה שמנהג דמשק הוא שחולקין כל הנמצא אחר המיתה בין מהנדוניא בין מהסבלונות בין מהמוקדם שהקדים הבעל בעת הנשואין אחר שהוציאו כל הפיזורין שהוצרכו לקבורתה מקטון ועד גדול אז יחלוקו כל הנמצא שוה בשוה האמנם כל מה שפזר. הבעל מנדונייתה בחיי אשתו אינו מחוייב לפרוע אותו אחר שמתה אשתו ולא כל דבר שנשתנה מהנדוניא לענין אחר זולת אם יש עדים שברצון שניהם נשתנה ומכרו בגד זה כדי לקנות בגד אחר מגוון אחר